כשהייתי ילד ושמעתי את אתי אנקרי שרה את ה-"דאנדינהדאנה" שהיא אמרה לו, חשבתי שזה סתם ג'יבריש ואז בראיון ברדיו היא הסבירה שזה מקצב תופים הודי, השבוע אחרי שנים של האזנה למוסיקה שלה ראיתי אותה בהופעה.
היא עולה לבמה בתלבושת המסורתית-דתית המושקעת והמוקפדת שלה, ברגע שהיא לוקחת לידה את הגיטרה ומתחילה לנגן ולשיר, אתה מתחיל להבין כמה עוצמה יש לה ולאט לאט מלווה בקולה אתה נכנס אל אווירת המופע ומתעטף בצלילים ורוחניות.
עשן על הבמה - אחרי השיר הראשון הבמה מלאה בעשן,היא מיד מתחילה באלתור מוסיקלי שדרכו היא מבקשת מהתאורן לווסת את כמות העשן, הנגנים מג'מג'מים ביחד איתה ונולד שיר ברגע.
"אנחנו עובדים על המבטים המופתעים שלהם בחזרות" היא אומרת בחיוך והם כולם צוחקים ביחד על הבמה, המשך הערב יוליד שני אלתורים נוספים שבהם ישתתף גם הקהל.
מופתעים ?
בין השירים היא מספרת על השירים ונכנסת לדמויות ואם מתמזל מזלך אתה תקבל גם "סדנא" תוך כדי, כנראה שהיתה סיבה מכוונת שלא הצלחתי להגיע להופעות שלה עד לנוכחית, באמצע ההופעה בין השירים היא התחילה לדבר על מקצבים בתופים - מבחינתי זו היתה סגירת מעגל.
אם אכתוב "הופעה מעולה, רוחנית, מצחיקה, אחת ההופעות הטובות שהייתי בהן בשנים האחרונות", אני אשמע קלישאתי ונדוש אבל זה פשוט ככה, שווה כל רגע.
