גבע אלון - הופעה ב"הינשוף בר" רחובות

יש לי את האלבומים שלו ואין לי הסבר הגיוני איך עד היום לא ראיתי אותו בהופעה, אוקטובר 2013, סוף סוף זה קורה.
איחרתי, בכניסה למקום אני ממתין למעלית כשזוג מגיע ונעמד בצמוד אליי ואז אני קולט שזה הוא.לבוש  בג'ינס, חולצה משובצת וג'קט קורדרוי עם פאצ'ים במרפקים, אנחנו מסמנים אחד לשני להיכנס פנימה
- "אני הגעתי לראות אותך !" אני אומר ונותן לו להיכנס לפניי וכמו מתוך סצינה שלקוחה מהפרויקט של זאביק " מה אתה שומע? Matasho100 music blog",אני מוצא את עצמי ביחד עם גבע אלון (מוסיקאי שאני מאוד אוהב ומעריך)במעלית.

"כשאהיה גדול אני רוצה לנגן כמו גבע אלון" 

3 גיטרות, תוף מרים מחובר לפדל רגל וסט מפוחיות, הוא מתחיל את ההופעה עם  diamonds and pearls ומשם ממשיך ל the great enlighenment
ב once again הוא לוחץ על הלופר, מחליף גיטרות תוך כדי שוב לופר ואז הוא מתחיל לנגן סולו מתמשך על הגיטרה החשמלית תוך שהוא מתופף עם הרגל כשהגיטרות הקודמות מתנגנות ברקע.

אני בטוח שלא רק לי רצה בראש המחשבה "ככה בדיוק אני רוצה לדעת לנגן".

הוא ממשיך ללהטט ולהפנט את הקהל ללא קטעי קישור בין השירים בליינאפ  מכל האלבומים והקהל כמובן מחזיר לו אהבה בסוף כל שיר, ומבחינתו אין צורך בקטעי קישור ורק ששיר נוסף ירדוף שיר וההופעה לא תסתיים.

יש משהו בינשוף בר הקרבה של הקהל לבמה כשהוא מבצע אחד אחרי השני את modern love וheart of gold

אתה יכול להרגיש את החיבור בינו לבין הקהל שממלמל את המילים.

לאורך כל ההופעה הוא מבצע את השירים זה one man show והתחושה היא שמאחריו עומדים שורה של נגנים

לקח לי זמן עד שהגעתי להופעה שלו ואחרי שהייתי באחת, אני כמובן מחפש כבר את התאריכים להופעה נוספת.

תודה אישית.

לא פעם אני מגיע לינשוף בר ברחובות ונהנה ממוסיקה והופעה איכותית, במיוחד כשמדובר במופעים אקוסטיים הדורשים את הקרבה של הקהל, תודה אישית לישי דובדבני מהינשוף בר שמצליח להביא מוסיקה והופעות איכותיות לפריפריה וחוסך לי את המרדף אחר חניה בתל אביב.

CHUVA - אלבום בכורה והופעה בבארבי.

כשאלבום שלם תופס לך את הלב, הוא כמו משחק איתך.
בשמיעה ראשונה לאט לאט הוא מתגנב עם הצלילים פנימה, בשמיעה השנייה הטקסטים מגיעים ואז הוא גורם לך להקשיב רק לו, לוותר אפילו על תכניות הרדיו הקבועות שאתה אוהב וכשבאמצע היום בפגישה חשובה אתה קולט שאתה ממלמל את המילים של אחד השירים (wave after wave..מתוך identical במקרה שלי) אז, אתה כבר מבין שאתה מכור.

לפני שנה בערך כשדיאן (גבאי) הכירה לי את המוסיקה שלהם "שלום תשובה, אתה חייב להקשיב לו", שמעתי את Heaven ואהבתי, פרסמתי אותו ברשימת השמעה שנקראת  Locals In English - יוצרים ישראלים ששרים באנגלית וששווה להקשיב למוסיקה שלהם ואם חשבתי לרגע שהוא טוב, כשקיבלתי לידי השבוע את האלבום הרגשתי תחושת פספוס איומה

שאר הרצועות שם לא פחות משובחות וחלקן אפילו יותר, ולחשוב שהיתה לי את ההזדמנות לשמוע אותן כבר לפני שנה...

רוך וקושי.
האלבום נפתח ברצועה  בשם Each missle הגיטרה והקלידים מעניקים לך הקדמה קצרה לעתיד  לבוא, ואז נכנס הקול החצי צרוד שלו ששובה אותך, בעדינות עם הצרידות אתה נמשך  עם הטקסט לצד המלודיה, הוא  גורם לך תחושת רוגע והמילים העוצמתיות בבית הראשון מובילות אותך לצלול אל תוך הסיטואציה באמצעות הקול שלו ובדיוק כמו הגיבור שבשיר, אתה פשוט רוצה להניח את הראש, לעצום את העניים ולשקוע עם הצלילים אל תוך חלום.

האלבום רצוף בבלדות שאחת מושכת את השניה, טקסטים אישיים וחלקם לא פשוטים ונוגעים בחיי היום יום, תחושות אישיות לצד לבטים ועקרונות.
כששמעתי את המילים של children בפעם הראשונה הרצתי אותו שוב לאחור.

Chilren not supposed to die young

but what would you do

if they will come 

to kill you

הטקסט שלו נולד מתוך שיחות של תשובה עם מוסיקאים מהעולם בהן בכל פעם היה צריך להסביר את הסיטואציה המורכבת של החיים בארץ.

כשאתה לבד. 

"בדידות, אני חולק אותה עם עצמי

אז ככה שאני לא לבד

מי בעצם ?"

בלדה שקטה צלילי גיטרה והקול של תשובה בלבד, שתוהה ברגעי הלבד שלו על אהבה והדברים החדשים שהיא מביאה איתה, האם להמשיך לאהוב אותה ? או פשוט לשבור את הכלים, לסיים את מערכת היחסים ולרכוש לעצמו משהו חדש. 

הופעה בבארבי.
ואם כבר בדידות, אז כשהוא ביחד עם חברי ההרכב על הבמה הם כמו משפחה אחת גדולה, כשהדס קליינמן מתארחת עם הצ'לו (אני הייתי מצרף אותה כחברה קבועה בהרכב), מאיה יוהאנה שמתארחת גם היא בשלושה שירים, כמו נמצאת במקום הטבעי שלה, כשהיא מבצעת את התפקיד של ענבר הפטר (ששרה במקור באלבום.)
בדיוק כמו שניצן הבסיסט סיכם את זה כשקרא לתמונה של כולם ביחד באינסטגרם
the expanded chuva family.

וזו בהחלט חבורה מוכשרת ואמיצה, הם עולים לבמה בבארבי והליינאפ לא קשור לסדר השירים באלבום (כמו שבדרך כלל קורה במופעי השקה)
ואם לאורך האלבום הם הזכירו לי את בואי, הרכבי רוק ופרוגרסיב מהעבר בשיר התשיעי שהם ביצעו צפתה לי הפתעה.
צריך הרבה אומץ וביצים לבצע במופע השקה קאבר ל There there של רדיוהד. זה אחד השירים שאני יותר אוהב והם נתנו לו ביצוע ראוי ומכובד.
 - בעצם איזה מכובד, ביצוע בנ'זונה.
תשאלו את שרון שפירא הצלמת שנינו רקדנו שם לכל אורך השיר ונהננו מכל שניה.

ב Clicking - הרצועה החמישית באלבום הוא שואל :

where does it all come together

 ? into one place, or another 

מסתבר שבדיוק כאן ועכשיו, הכל מתנקז לאלבום אחד משובח ונפלא.

קנו את האלבום או פשוט לכו להופעה הקרובה, הקליק הזה שתשמעו לשניה, זה בדיוק הרגע שהוא הצליח עם הצלילים להתגנב ולתפוס לכם את הלב.

עמיר לב - מופע חשמלי ב"אוקטובר הטוב"

אז, מאיפה להתחיל ? הסיפור על המורה למתמטיקה שהפך למשורר כבר סופר לאורך כל שנות ה90 , אולי פשוט אגיד ש אני מכור למוסיקה שלו, עוד מאלבום הבכורה שלא רבים מכירים בשם "רוצה לראות אתכם במקומי" (אי שם בארכיון שלי בצפון הוא ארוז בצורת קסטה בעטיפה המקורית).

 

הוא אחד מאותם המוסיקאים והיוצרים הבודדים והמיוחדים שקיימים כאן, שאת הטקסטים שלהם שרים מספר רב של מוסיקאים ושבכלל לא חשבתם שהוא כתב את המילים.

הקול המיוחד שלו האופן שבו הוא שר עם היכולת המדהימה שלו בטקסט המינימלי לספר סיפור שלם, הופכת אותו לז'אנר מוסיקלי מקומי שרק לו הוא ייחודי.
זו גם הסיבה שעם המוסיקה שלו אין אמצע, או  שאתה אוהב אותו לחלוטין ויש לך את כל הדיסקוגרפיה, או שפשוט לא התחברת והפסקת להקשיב לו אחרי שיר, ואם אתה קורא את השורות האלה, אז כנראה  שיש לך לפחות 2 אלבומים. 

הפעם הראשונה שראיתי אותו במופע חשמלי היתה ב"אלפנט" בחיפה בחורף אחד לקראת סוף שנות ה-90, מאז ראיתי אותו בעשרות הופעות לאורך הארץ כשכולן היו אקוסטיות , לפעמים עם נגן או שניים  נוספים אבל לרוב רק עם הגיטרה האקוסטית,היא, מיקרופון ועמיר. פעם באחת מהן אפילו העזתי וצעקתי לו "קרוב שאי אפשר לזוז" בין השירים והוא בתגובה אמר, "באמת מזמן לא עשיתי אותו בהופעה" והתחיל לנגן, אני מיד חייכתי.

"אוקטובר הטוב עומד להתחיל"

היום הראשון בחורף 2013,  בדף הרשמי שלו מתפרסמת הודעה על מופע חשמלי כשלצידה סינגל הראשון מהאלבום החדש אחרי שנים.
התזמון שלו היה מושלם כרגיל, עם הצלילים הראשונים ששמעתי כשנכנסתי לרכב, התחיל לרדת גשם אפילו מזג האוויר התאים את עצמו לשיר. 

הוא נכנס אל הבמה כשלצידו שלושת הנגנים והקהל מיד מוחא כפיים, עוד לפני שהצליל הראשון התנגן באוויר.

מופע ישיבה, הוא אומר תודה בין שיר לשיר ממעט לדבר, הוא הפסיק להתראיין ולהיחשף במהלך השנים פרט לשירים.

"תמיד בשיחות סגורות אמרתי שאני יכול להופיע רק עם גיטרה אקוסטית עד סוף החיים, לא צריך את כל הקיסריה ושאר הדברים, ואז התחיל משהו כשפגשתי את האנשים האלה" הוא מציג את הנגנים.

בשיר הרביעי הוא מוריד את הגיטרה מעליו, נשאר חמוש בחולצה שחורה ג'ינס ומילים ומפקיד בידיו של רם אוריון "יש לי הרבה מילים טובות להגיד עליו" את הפיקוד על הגיטרה והסולואים.
(בהמשך רם יתארח וישיר את "אהובתי בת החלוף").

"לא הכנתי קטע קישור"  הוא אומר "אבל החיים, הם מספקים לך סיפורים" ומיד מספר את שעבר עליו בלילה האחרון.

סיפור על כלב בשעת לילה מאוחרת.

השירים ממשיכים להתנגן ושוב הוא רק יגיד תודה בין שיר לשיר ולא ירבה במילים.

סופסוף טכניקת הנגינה שייחודית לו על החשמלית ביחד עם קולו המיוחד והשירה שמספרת סיפור שלם בטקסט מינימלי, חזרו להשתלב ביחד על הבמה אחרי שנים.
שעתיים שלמות שבסופן הקהל עמד על הרגליים ובמחיאות כפיים ביקש עוד כמו מסרב לעזוב את המקום, אחרי הכל נותרו רק עוד 2 הופעות חשמליות בזמן הקרוב.

עכשיו רק נותר לחכות לאלבום.