הדרה, "המוסיקה שלה מנשימה לי את הנפש" חברת פייסבוק בשם אפרת כותבת לי אחרי שפרסמתי לינק, ובתגובה אחת קצרה מצליחה להגדיר את מה שקורה לי בנסיעות הליליות או בשבתות בבוקר, השעות בהן בדרך כלל אני מקשיב לאחד מהאלבומים שלה.
כשאתה מגיע להופעה של הדרה אתה לא באמת יודע איזה שירים את עומד לשמוע, גם היא לא.
אחרי השיר הראשון היא מודה בעברית לקהל שהגיע
"We are few, but chosen few" היא אומרת, מרימה את כוס היין שבידה "Here's to the millions we'll make" וממשיכה לשיר הבא.
"אתם מוזמנים לדבר איתי, להגיד לי מה אתם חושבים על השירים, כי כל עוד זה לא הוקלט אתם יודעים הכל פתוח" ומחייכת
"אבל רגע רגע רגע, אנגלית או עברית? באיזה שפה אתם מעדיפים שאני אדבר איתכם ?" היא שואלת, הקהל מבחינתו עונה שזה בעצם לא משנה כל עוד היא תמשיך לשיר.
לוין-ארדי, דור שמיני בארץ נולדה וגדלה בירושלים ומי ששומע את המוסיקה שלה או מגיע להופעה בפעם הראשונה סביר להניח שיחשוב כי את רוב חיה היא העבירה בחו"ל ולאחר מכן הגיעה לארץ.
היא אף פעם לא למדה לנגן או לשיר בצורה מסודרת, בגיל 37 התיישבה בצמוד לפסנתר, ניגנה כמה אקורדים והבינה שזה הייעוד החדש שלה בחיים ובמהלך שנה וחצי היא הספיקה להוציא 3 אלבומים, לזכות בפרסים, להתארח בלייב סשן
ב-BBC ואחת מהופעותיה אף שודרה בBBC World.לוין-ארדי, דור שמיני בארץ נולדה וגדלה בירושלים ומי ששומע את המוסיקה שלה או מגיע להופעה בפעם הראשונה סביר להניח שיחשוב כי את רוב חיה היא העבירה בחו"ל ולאחר מכן הגיעה לארץ.
היא אף פעם לא למדה לנגן או לשיר בצורה מסודרת, בגיל 37 התיישבה בצמוד לפסנתר, ניגנה כמה אקורדים והבינה שזה הייעוד החדש שלה בחיים ובמהלך שנה וחצי היא הספיקה להוציא 3 אלבומים, לזכות בפרסים, להתארח בלייב סשן
למרות זאת אחרי 10 אלבומים E.P אחד ו160 שירים היא נחשבת לאמן ומוסיקאי מוערך שלו קהל מאזינים אדוק שמגיע להופעות וקונה את האלבומים, אבל עדיין בניגון לכל היגיון בשוליים.
חברות התקליטים כמובן לא הקלו על ההתנהלות העצמאית שלה ואחרי שהיא השתחררה מהן האי.פי שלה זכה בשם
את הסינגל הראשון מתוכו TRUE LOVE , בלדת פסנתר עוצמתית וזועקת
true love is trouble, הפיק לא אחר מאשר בנה אדם ג'יימס שגם הוציא במהלך 2012 את אלבום הבכורה שלו How about now בו היא מתארחת בשיר
Lossing trust
ואז הגיעה ההצעה מ - PLAY BOY
כששמעתי שהדרה הולכת להופיע במהדורה הישראלית הראשונה במגזין PLAYBOY הופתעתי.
היא היתה מורה לקולנוע, במאית, סופרת ומשוררת , נכון אי אפשר להתפרנס בארץ מאמנות ומוסיקה אבל PLAYBOY ?
אז לא, היא לא מופיעה שם בתמונות הלבשה תחתונה, יש לה טור קבוע בו היא כותבת וכבר התפרסמו בו שני פוסטים "אל תתפסו אותי במילה" ו"היפסטרית מן המניין".
מי שמכיר את הטקסטים שלה יודע שהמראה העדין שלה מטעה, היא יורה ואומרת בדיוק את מה שהיא מרגישה בלי לחשבן, ישירות מהלב והקרביים אל עומק התודעה של המאזין או הקורא. החל ממערכות יחסים וסיטואציות מהחיים שחלקן מרגיעות במקצב שלהן (happy bossa nova) ומחויכות "אני לא סייד קשוע, כי ככול הידוע לגוגל, סייד קשוע כותב בעיתון לאנשים חושבים ואילו אני כותבת טור בעיתון לאנשים עם ביצים", חלקן גורמות לך להיכנס לסיטואציה, להזדהות וביחד איתה גם לכעוס ("alone is alone"), להעצב ("מישהו פעם אהב אותי") או לשים את האוזניות על הראש ופשוט לשקוע אל תוך אחת מבלדות הפסנתר.
פרט לכתיבה היא גם מציירת, האיורים שלה עוטפים את הסינגלים ונמכרים כחלק מהתהליך למימון המוסיקה, היא אף יצאה בקמפיין למימון האלבום הבא אליו נרתמו המאזינים שמלווים אותה לאורך הדרך וצמאים לעוד, וגם כאלה שגילו את המוסיקה שלה בעת האחרונה.
האלבום הבא ה- 12 במספר הולך להיות שונה מקודמיו, הרעיון שלו החל כשהיא עבדה על האי.פי והקשיבה לארכיון המוסיקלי האישי שלה שם מצאה שירים עם "סאונד שרוט ולב פראי" כפי שהיא מגדירה אותם.
"מצאתי פנינים בלתי מלוטשות, ששווה לשחררם לאור, למרות ואולי דווקא בגלל הסאונד השרוט. יש חסד מיוחד, בלשמוע שירים בראשית דרכם, בעודם ערומים, כשאפשר לשמוע את הגיטרות, הבס, והתופים המחפשים את דרכם בשיר, נדמה לי שהדרך היחידה להצלת השירים הללו, ברוחם ויחודיותם, היא לשחררם כפי שהם."
אז "אל תתפסו אותה במילה" כי יש לה עשרות טקסטים ושירים ששווה להקשיב להם, פשוט תלחצו PLAY ותנו לנפש לנשום.
הדרה לוין-ארדי - האתר הרשמי
דף האמן בפייסבוק
תמונות מההופעה בלבונטין ניתן לראות בדף הפייסבוק של הבלוג