ימית הגר, היא כבר שם דבר בסצנת הבלוז המקומית ופרט לכך היא גם מוכרת בפסטיבלי הבלוז בעולם.
היא מרימה פסטיבל בלוז חמישי בסדרה
וסופסוף יש לי את הזכות לראיין אותה ב10 שאלות
בהן היא חושפת אחת ולתמיד למה דווקא בלוז
ומה השאיפות והחלומות שלה לגבי הבלוז בישראל.
מה בדיוק את אוהבת בבלוז, זה הסיפור? המנגינה? המילים? הגיטרות? מה הקטע שלך?
אני עדיין מרגישה שאני מנסה לפצח מה בדיוק הוא הדבר שאני הכי אוהבת. מה שאני בטוח יודעת זה שאני אוהבת במיוחד את הבלוז שמגיע מהגבעות הצפוניות של המיסיסיפי, אני מרגישה שזה קצת בלוז ללא כללים – אותו אני אוהבת מאוד. אני מתחברת מאוד לבלוז שיש בו מלא דברים רפטטיבים כמו כל מיני בלוז מאזור שנקרא בנטוניה וכל מיני דברים בלוזים – גרוביים כמו למשל:
RL Burnside sound machine groove
או דברים של חיזיקיה ארלי ואלמו וויליאמס כמו השיר המדהים הזה או עם פו'צי כמו פה.
דברים כאלה מטריפים אותי.
עוד אני אוהבת נשים ששרות כמו נהג משאית ולא ברכות כמו למשל השיר הזה, מדהים.
מה הכי מבאס אותך שאנשים לא מבינים כשהם מדברים על בלוז?
אנשים שחושבים שבלוז זה מבאס או מדכא, אנשים שחושבים שכל השירים של הבלוז הם על מישהו שאישתו זרקה אותו, וגם אנשים שחושבים: שיש רק בלוז 12 תיבות, שבלוז זה רק אריק קלפטון וביבי קינג, שאין נשים מדהימות בבלוז, שבלוז זה עולם גברי וגם אנשים שלא יודעים שיש פסטיבל בלוז בארץ.
האם הבלוז הוא עולם גברי?
לא, הוא של כולנו.
מה הכי חסר לך בבלוז בארץ? מה יש הרבה ומה אין בכלל?
חסר לי שהפסטיבל יהיה כולו בחינם (שזה אומר שחסר לי תקציבים \ תמיכה מהעירייה \ ממשרד התרבות \ מחסויות), חסרה לי תמיכה מחלק מהתקשורת (גם התל-אביבית) שמתעלמת מעצם קיום פסטיבל של 60 הופעות כבר פעם חמישית.
הכי חסר לי זה תקציב להביא את הבלוז שאני מביאה מחו"ל גם לפריפריה, לכל הארץ, לאנשים שמעולם לא חוו מופע של בלוז חו"ל אמיתי בעיר שלהם. הבאתי את ג'רון פקסטון לארץ ל-30 הופעות כבר, רובן היו במקומות מרוחקים מהמרכז כמו מטולה, דימונה, ערד, יישובים וקיבוצים שונים – וזה הביא שימחה מאוד גדולה. הייתי רוצה את האפשרות לעשות את זה לעיתים יותר קרובות (שזה שוב אומר תקציב..). חסר לי גם מיליונר חובב בלוז שיתמוך בפסטיבל הבלוז ויאפשר לנו להביא הרבה מופעי חו"ל, לעשות כיתות אמן, הרצאות וסרטים – הכל בחינם. מי יודע, אולי דבר כזה יוכל להביא גם תיירות מחוץ לישראל ממדינות קרובות.
חסר לי כמובן, אם כבר שאלת, עוד תוכניות בלוז בתחנות רדיו בארץ, מועדוני בלוז, פסטיבלי בלוז נוספים, בלוזיסטיות ובלוזיסטים חדשים שאני עוד לא מכירה וזה הכל.
איך את מסננת את ההופעות לפסטיבל הבלוז? איך זה עובד?
אני מקבלת פי 4 הופעות ממה שאני יכולה להכניס לפסטיבל. הסינון הראשוני הוא – בלוז\לא בלוז. מי שעושה פולק עם בנג'ו ושר דברים שמזכירים לי בלוז נכנס לרשימה של הכן בלוז, להקות שמארחות את אבנר גדסי – נכנסות לרשימה של הכן בלוז. הסינון השני הוא איכות החומרים – אם יש למישהו אפילו שיר טוב אחד מוקלט באיכות טובה שאפשר להתרשם ממנו ומההופעה שלו – הוא עובר לערימה של הכן. הסינון השלישי הוא – האם הוא הופיע בפסטיבלים הקודמים או לא. בכל פסטיבלים אנחנו מנסים להכניס הרבה תוכן חדש, אז אם מישהו, מהמם אפילו, עושה בלוז אבל הופיע כבר כמה פעמים ויש מישהו חדש שחייב להיכנס הפעם – אז החדש ייכנס. מי עוד נכנס בטוח? אנשים שמציעים הפקות מיוחדות, מופעי מחווה לבליינד ו'ילי ג'ונסון או ג'ון לי הוקר או ג'וניור וולס או נינה סימון. מאוד אוהבת כאלה.
איזה הופעות עוד לא היו בפסטיבל אבל את ממש רוצה שיהיו?
יהוא ירון עושה בלוז שתורגם לעברית עם מלא אורחים לבחירתי, אבנר גדסי בהופעה משלו עם הרכב ועם יניב גריידי, אהוד בנאי עושה גארי דיוויס, דני סנדרסון בוחר בלוזים שהוא רוצה, מישהי שתעשה לי מופע מחווה לפרשס בריינט, להקת בראס בנד אחת שאני מחכה לה לפסטיבל הבא, עוזי רמירז במופע מחווה למיסיסיפי ג'ון הארט, דויד פרץ ורועי ריק במופע ירוחם-קלרקסדייל, יואל שמש עם ירון בן עמי בבוגי פסנתרים וגיטרות, מיכאל גריילסאמר במופע מחווה לכינור בבלוז.
מה בא לך שיקרה עוד 5 שנים מהיום עם הבלוז בארץ?
זה קל.
שפסטיבל הבלוז ייקרא "פסטיבל הבלוז של ישראל" ויהיו מופעי בלוז בינלאומיים ומקומיים בהרבה ערים, מושבים, קיבוצים בכל הארץ, בעיקר במקומות שמעולם לא היה בהם מופעי בלוז משמחים.
שיקום פסטיבל בלוז מתחרה, נגיד באילת או בצפת או בקיבוץ רוחמה.
שיהיה מימון לפסטיבלי הבלוז בארץ ושיקומו מיני פסטיבלים בכל מיני מקומות בארץ כל הזמן.
שייפתח בלוז בר בתל אביב שיהיה בו רק מופעי בלוז, רק.
שיהיו לי 6 עובדות\ים פול טיים ג'וב: מגייסת חסויות, יחצנית, בוקרית, בוקר לחו"ל, גרפיקאי ומזכיר וכולנו נעבוד רק בבלוז כל הזמן.
איזה פסטיבל במיסיסיפי את הכי ממליצה להגיע אליו אם אפשר ללכת רק לאחד?
כמובן ש Juke Joint Festival בקלרקסדייל מיסיסיפי. כל שנה, בסופ"ש השני של אפריל.
אז בזכות מי בעצם יש את פסטיבל הבלוז?
בזכות הרבה מאוד אנשים שנתנו הזדמנות. כי שאול מהבארבי נתן הזדמנות ממש בהתחלה, בלי שום הגיון, כי הרי לא עשיתי הופעה מימי לפני הראשונה והוא נתן לי לנסות. כי המשקיע הסודי נתן הזדמנות והשקיע שקלים בבלוז בלי שום וודאות שזה יעבוד. כי האמן הראשון שהגיע מהמיסיסיפי נתן הזדמנות למפיקה שמעולם לא הפיקה דבר וסמך שיהיה בסדר. כי התקשורת נתנה הזדמנות וליטפה את כל ההתחלה עד שזה פרח. וכי הקהל נותן הזדמנות ומגיע שוב ושוב ועוד ועוד ומאפשר לפסטיבלים להמשיך ולקרות.
מה את הכי אוהבת בפסטיבל הבלוז ובכלל בסצינה של הבלוז בארץ?
אני אוהבת את מרוץ השליחים של הבלוז, את העובדה שכל אחד עושה משהו – ושיחד שומרים על הבלוז ומעבירים אותו הלאה ודואגים שהוא לא ייעלם מהעולם. אז מישהו מנגן בלוז ומישהו שר, מישהו מלמד ומישהו לומד, מישהו מפיק ומישהו כותב. מישהו משמיע ומישהו מצלם. מישהו מתעד ומישהו מפרסם. מישהו יוצר ומישהו חולק. מישהו מג'מג'ם ומישהו מלחין. מישהו מסדר את הבמה ומישהו מופיע ורוקד עליה ומדביק אותנו בבלוז.
