נעה סגל - בחגים
טעיתי, קניתי כרטיס להופעת איחוד שמתרחשת פעם בעשור עם שני תאריכים, ולא שמתי לב שהתאריך שבחרתי, נופל על היום בו היא השיקה את אלבום הבכורה שלה.
אלבום אמיץ שחיכיתי לו הרבה זמן, המעבר של מתופף אל קדמת הבמה הוא צעד לא פשוט וסגל הצטרפה לשורה של אמיצים שעשו אותו.
בחצי העשור האחרון היא מנגנת במקביל במספר הרכבים, בז'אנרים שונים ואת כולם אני אוהב.
ואלבום הבכורה שלה שלב הומור "בולבולים" לצד רצינות תהומית "התפקחות".
"בחגים הסכין חותכת בבשר" - הסטטיסטיקה מספרת שבחגים אנשים מקבלים החלטות חשובות, אישיות (פרידות בעיקר) ומקצועיות.
וסגל כמו "הסכין" חותכת בטקסט שחושף את הקושי.
ובסוף הקליפ בפריים האחרון, העיניים שלכם יבריקו אבל משמחה והכי טובה שיש.
"הייתי עושה את זה שוב, הכל אותו דבר/אחרת לגמרי" היא שרה באלבום הקודם, והפעם
- היא זו שטועה.
כי לא "אותו דבר/אחרת לגמרי"
היא עושה את זה הרבה יותר טוב.
בראשון הקרוב היא משיקה אלבום בלבונטין.
יואל שמש - חזרתי
אחרי ש"תפסו אותו" גונב ברצועה עם קליפ וינטאג'
ומקצב מדבק וטקסט קצר אבל מאוד ביקורתי.
הוא חוזר לשמש, לרוץ, לשמוע צחוק בסינגל מרגש למילים של תום יוגב
וגם פה מקצב ההקשות על הקלידים ומחיאות הכף האופטמיות יגרמו לך לחייך, אבל ההפתעה היותר מרגשת היא שיתוף הפעולה עם מיה יוהאנה, הנס הפרטי שלה והחזרה למוסיקה אחרי החלמה ארוכה מוסיפה לטקסט משמעות חזקה עוד יותר.
היא תתארח במופע ההשקה הצפוני בפאבלה ב27/06 יומיים לאחר מכן הוא צולל להשקה ירושלמי בצהובה וב10/07 - השקה במועדון האזור בתל אביב.
גילי פורטל - the problems aren't us.
אחרי שאמרה בעבר בקליפ המדברי happiness
שאין לנו את הכח לשלוט בהכל ושאנחנו אף פעם לא עוצרים ומתרכזים ברגע, אלא רק רודפים ורודפים ורודפים אחרי האושר, בסינגל החדש שלה the problems aren't us , היא חוזרת בקליפ מעורר השראה שגם זוכה בפרסים בתחרויות בעולם.
היא אומרת ש
"מגיל צעיר, אמי נהגה לומר לי, "האדם אינו הבעיה; הבעיה היא הבעיה".
במשך זמן רב לא הבנתי עד הסוף את משמעות המשפט הזה.
רק בשנים האחרונות, הייתי מסוגלת לתרגל אותו בעקבות התמודדות עם מצבים בריאותיים קשים. זה מה שנתן לי השראה לכתוב את השיר
מדובר ביכולת להפריד את הזהות שלנו מן הבעיות ולהפחית את השפעתן על חיינו. זה מאפשר לפתוח מרחב בחירה חדש."
מחר בערב (מוצ"ש), היא משיקה את הסינגל בלבונטין
שוהם טפיארו - משחרר אותך
אחרי e.p עצמאי והשתתפות בסינתיסייזר (תוכנית האקסלייטור) טפיארו מוציאה סינגל בכורה בשם "משחרר אותך" , יש במוסיקה שלה משהו מסקרן השילוב בין הילדות בקיבוץ למוסיקה הערבית שאבא שלה היה שומע בבית הובילו אותה לחיבורים מעניינים של דאנס/טכנו עם הקול המיוחד שלה והטקסטים שמספרים סיפור שלם בכל פעם מנקודת מבט של דמות אחרת, אם ב"תברח" זו נקודת המבט של הבחורה שיוצאת לפגוש אנשים חדשים עד שהוא יחזור "במוקדם או במאוחר". הפעם, זה הוא שמשחרר אותה ולא בא לו לברוח, גם אם זה "סוף העולם"
כשראיתי אותה בהופעה בסינתיסייזר בפעם הראשונה נפל לי האסימון, היא כמו שילוב של מזי כהן ודקלה, ומאוד קל להתאהב בה כשהיא על הבמה.
הקולות הצפים - יש מפתח
השבוע כשלאון פלדמן השמיע את הרצועה הזו ברדיו, הוא אמר שאודי רז "הוא היחיד שעדיין לגיטימי שילך עם צמה קטנה מאחורה וזה לא יראה מוזר" , גם הסוזאפון שעוטף אותו ב"מארש דונדורמה" נראה כמו טבעי שמחובר לו לגוף, יש אפילו ילד אחד ששאל "איך הוא הולך לישון?".
כמו במארש, גם פה, הכתיבה ההומוריסטית שלו שמתחילה בקומוניקט ונמשכת לרצועה עם כלי הנגינה הלא תמיד שגרתיים ובנאליים (כמו צרור מפתחות במקרה הזה) גורמים למאזין לזוז עם הקצב
כשלצידו האיש והקול הרדיופוני יואב יפת , ליליה בטרמן וענבר הימן ובזמן שהם תוהים מה תפקידו של המפתח האחד הזה, לחצתי play והתאומים שלי בני ה 5 ששמעו אותו בפעם הראשונה התחילו לקפץ ולרקוד וזה כבר אומר בעצם הכל.
