כשכתבתי על המוסיקה של אלון ברק בפעם הראשונה לפני 4 שנים, הוא הוציא סינגלים לקראת אלבום אקוסטי אינסטרומנטלי בן 11 רצועות שהושמעו בתחנות רדיו בארה"ב ואוסטרליה.
מאז הוא הספיק להניח את האקוסטית בצד להתמקד בעבודה כמפיק מוסיקלי לאחרים ולהצגות תיאטרון, לגדל ראסטות ולעבור מאינסטרומנטלי לאלקטרו-רוק וטקסטים שהוא כותב, בפרוייקט בו הוא משתף פעולה עם מוסיקאים נוספים.
בסינגל הראשון הוא מארח את נועם פנחסוב (שבעצמו יוציא אלבום חמישי בקרוב) וביחד שניהם מתרחקים מהמגרש הביתי הקלאסי שלהם ומתקרבים לאלקטרוני בטקסט שנכתב על ידי שניהם.
'תירי בי" - כשאתה מרגיש שנתת את המקסימום במערכת היחסים ואין לך כבר את הכח לתת יותר.
אבל במקום לבוא עם דרמה וכלי מיתר הם באים מהכיוון ההפוך ועוטפים את המילים הלא קלות באלקטרוניקה מקפיצה ושמחה שגורמת לקושי להשמע טוב יותר.
