עמרי נובל מסכם שנה מוסיקלית אישית בפוסט אורח

מכירים את משחקי ההכרות בדינמיקה קבוצתית? איזו חיה מאפיינת אותך?

אז בואו נשחק משחק ביחד.. איזו חיה מאפיינת את החיה המוזיקלית שלכם? ואני לא מתכוון לכך שכולכם חיות במה בלתי ניתנות לעצירה,

אלא איזו חיה מאפיינת אתכם בהתאם לסיטואציה והשלב בו נמצאת הקריירה המוזיקלית שלכם,
אתם ביצה? אתם כבר תרנגולת? אתם זיקית המשנה את צבעה וסגנונה משיר לשיר.

הבנתם לאן אני חותר, אני מקווה לפחות.

הרשו לי להתחיל את המשחק, אני עמרי נובל, בן, אח, בן זוג, אבא, מנהל פרויקטים, מוזיקאי, זמר, מעבד, מפיק, שדרן רדיו, מנהיג ההרכב "עמרי נובל והאצילים".

החיה שהכי מאפיינת אותי היא שילוב של כמה מהן בו זמנית, יציר כלאיים שהאבולוציה טרם מצאה לו הגדרה דרווינסטית. 

ברגליים אני צב -

איטי כל כך, כל צעד שלי בקריירה לוקח המון זמן עד שאני עובר לצעד הבא, דווקא לא בהכרח בגללי, כלומר זה שיש עבודת יום ומשפחה ובת זוג זה בהחלט מאט את הקצב אבל אני צב כי ההתקדמות שלי מאוד שקולה ומדודה, לפעמים היא כמעט בלתי נראית, לדוגמא ההופעות, פעם הייתי מופיע באמצע שבוע, בימים פחות שווים אבל לאט לאט התחלתי לטפס לכיון הסופ"ש, בשנה האחרונה כמעט כל ההופעות שלי היו בימי חמישי או שישי, התקדמות מיום שני לא? אבל זה לקח לאט לאט בצעדים של צב.

העור שלי הוא עור של פיל ברווזי –

עור של פיל לא צריך להסביר, כדי להתקדם מקבלים הרבה תשובות שליליות בדרך וצריך לגדל עור של פיל כדי שהלב לא יפגע (ועל כך בהמשך) כמות ה"לא" שאני מקבל מזכירה לי את כמות ה"לא" שקיבלתי מבחורות בשנות הרווקות שלי ותנו לי להגיד לכם משהו.. היו הרבה "ללאאאא", ולמה ברווז? כי ממוזיקה צריך להתרגש ושאני שומע משהו שמרגש אותי יש לי עור ברווז.

חשוב לשמור על השילוב הזה של עור פיל ברווזי, אתה בונה אופי ועדיין שומר על הרגש.

יש לי לב של כלב –

לא רק בגלל שאני נאמן לאנשים שאני עובד איתם אלא כי אני באמת אוהב את מה שאני עושה ואת האנשים שאני עושה את זה איתם ולמענם (שזה הצד שמקשיב), בעלי כלבים יודו שהאהבה שכלב מעריף עלייך היא טהורה ונקייה.

המוח שלי הוא דולפין-

אני כותב מילים ומוזיקה לאנשים כמוני וחשוב לי לייצר מוזיקה איכותית עם מסר, זה שאני מקפיד על גרוב ו"גוד טיים" לא אומר שהנושאים עליהם אני כותב רדודים או "זולים", אני לא מכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר.

הראש שלי  הוא אריה-

טוב רעמה אין לי על הראש ואני יותר כמו סיבמה שאומרים לו ש"יום אחד כל זה יהיה שלך"  אבל שאני פותח את הפה ואת הלב, אי אפשר להתעלם, בתור אופטימיסט נצחי אני מאמין שאחרי הרבה עבודה קשה, התמדה, התפתחות ושימור הקשר עם המאזינים בין אם זה בהופעות או בתכניות הרדיו אני אהיה "המליכ" בדומיין שלי...

כמה מילים שחשוב לי לכתוב -

לא משנה איזו חיה אתם או אם אתם שילוב של כמה, חשוב לדעת עם מי לרוץ ולחיות בג'ונגל הפראי של תעשיית המוזיקה, חיות חיות בקהילות וכוחן גדול יותר ביחד, תבחרו נכון את השותפים שלכם לדרך.

ההצלחה הגדולה ביותר מבחינתי היא שאנסטסיה (אשתי ואם בנותיי) מגישה איתי את תכנית הרדיו שלנו "בפנוכו" (ברדיו סול ורדיו חוף אילת) ומאז הצטרפותה התכנית הפכה ליותר טובה מהסיבה הפשוטה שמדובר בסטארית שמאירה את המסך עם אוזן מצוינת ופרשנות רגשית שאני נפעם ממנה כל פעם מחדש והכי חשוב פשוט כיף לנו ביחד, כיף לנו לתת במה לאמנים בדיוק כמוני, שכדאי, צריך ושווה להכיר! תאמינו לי זה אחלה לזוגיות, הידיעה שיש לנו שעתיים בשבוע, דייט מוזיקלי עושה לנו טוב ברמת התקשורת, החברות והאינטימיות של הקשר שלנו.

באותה נשימה אני אומר תודה ל"אצילים"  לאחים שלי, אבי לוי, יניב שטיינברג ורומן אלקין, לנגן איתם, להופיע איתם, להקליט איתם, לעשות איתם על האש זו חוויה נטולת אגו ומלאת תשוקה לדבר שהכי ממלא כל אחד מאתנו וזו האהבה העצומה למוזיקה ו"הגוד טיים" שזה מייצר סביבנו  

תתחברו לקהילות המוזיקליות שרצות ברשת בין עם בלזריה או יחצינו לאן ותנו והעניקו תמיכה לקולגות שלכם, לכו להופעות, תקשיבו באמת לשירים שלהם, תנו ביקורת בונה, אם אנחנו נדאג ביחד לעצמנו אנחנו לא נצטרך שום גורם אחר שיעשה עבורנו את העבודה