יום שבת, 15 באוקטובר 2016

אושפיזין - המלצות לחג, סוכות 2016


לפני הכל - תודה.
בשנה האחרונה כמות הפוסטים והכתיבה בבלוג עצמו ירדה והפרגון היה בעיקר בדף הפייסבוק של הבלוג.
התמקדתי בשני הקטנטנים שלי והעדפתי יותר ויותר לתת במה לפוסטים אורחים, במכוון.
(בכדי לאפשר למוסיקאים לשתף יותר בתהליך היצירה, בקשיים, בהתלבטויות ובנצחונות שבהשקות האלבום)

למרות שהיקף הפעילות ירד בצורה משמעותית
עדיין הוזמנתי להופעות, גם אם לא אכתוב או אעלה פוסט ונשלחו אליי אלבומים להאזנה - לא דבר שהוא מובן מאליו.
חימם לי את הלב כל פעם מחדש וכל אלבום שהציץ מתיבת הדואר מרח לי חיוך גדול על הפנים - תודה !!!.

זו היתה שנה בה צברתי זכרונות חדשים ומשמעותיים, וכל אלבום בדרכו נכנס לפסקול חיי האישי לצד אותם הזכרונות אם בנסיעה ברכב, או שהתנגן בחלל הבית בזמן שאני והקטנטנים שלי בסלון משתוללים.

המלצות למתנה בחג בפרט, ולפסקול חייכם בכלל.



טל פוגל - אל החצר הגדולה






את המוסיקה שלה, הכרתי כשלקחה אותי בלילה אחד לטיול בכדור פורח בתוך ערימות של חלומות (אלבומה הראשון)
ונשבתי בקסמיה, הטקסטים מלאי וידויים אישיים, רגישים  ומחממי לב, מעוטרים בקליפים מאויירים ואנימציות שהיא יוצרת.
כשכתבה כאן את פוסט האורח שלה, לקראת אלבום הבכורה, בחרתי לשתף אותו כצילום מסך, אי אפשר היה לנתק את המילים מהיחודיות של העיצוב.


את השקת "אל החצר הגדולה" היא פותחת  עם שיר הנושא של האלבום
ומיד אחריו ממשיכה ללא מילים לשיר הבא, בהמשך היא תגיד שתכננה להגיד הרבה דברים, אבל היא נרגשת מדי ולכן היא תמשיך לנגן, כי ככה יותר קל לה לאהוב בחזרה כרגע.
בדיוק כמו הטקסט שפותח את ציפור שחורה

אין לי אומץ להודות כמה אני אוהבת
וכשמשהו מזה בורח החוצה
אני מיד יורדת למחתרת



בהמשך, אחר שתכנסו אל החצר הגדולה, הפעם, במקום בכדור פורח היא תיקח אתכם לטיול בעוגת רכבת כשברקע ישמעו צלילים ממסיבת יום הולדת בגן, רצועה שמוקדשת לאחותה הדס והיא תדמע ברגישות מחוייכת כשתסיים לבצע אותה על הבמה.

אלבום נפלא. שלא הפסיק להתנגן אצלי ברכב מהרגע שקיבלתי אותו במשך שבועיים רצוף.

מבחינתי האישית, זה האלבום של השנה הנוכחית והוא נצרב הכי חזק בפס הקול האישי שלי


נעה בלחסן 






אלבום הבכורה שלה נפתח בתזמור נפלא של כלי נגינה, "במדבר שומם" כשגיטרה וכינורות מעטרים את הטקסט והסיפורת של הרצועה הראשונה, שמכניסה אותך לאווירה של האלבום. 

לא עוד אלבום רוק/פולק נשי טיפוסי באנגלית - כמו אלה שרק הולכים ומתרבים כאן, יצירה שונה, מיוחדת.
היא בוחרת לשיר בעברית  ובשפה שכבר כמעט ולא נכתבת כאן 

מוּטָב שֶׁיַּחְלוֹף לוֹ זְמָן וְתִקְווֹת שָׁוְוא יַהֲפְכוּ
לְהִתְמַסְּרוּת שֶׁלִּבָּהּ הִיא אֱמֶת
גַּם בּדִמְעוֹתַיי יֵשׁ שֶׁקֶר
מוּטָב שֶׁנַּסְתִּיר אֶת פָּנֵינוּ הַיּוֹם לִמְחִילָה



אחרי טיול במדבר עם שריון, להקת זאבים וסודות שמורים היא סוגרת את האלבום עם שקט על הים. 

ללא ספק, אחד מהאלבומים המובילים להתחמם איתו בחורף הקרוב.

הופעות קרובות: 
26/10 בפאפאיטו בתל אביב 

נעמה הכהן  



חיכיתי לו הרבה זמן , אלבום  ששובר מוסכמות

כשפגשתי את "קבלת שבת" לפני מספר שנים - הופתעתי !
הטוויסט בעלילה, גרם לי לפנות אליה ולבקש ולהעלות אותו ליוטיוב על מנת שאוכל לשתף אותו.
לפני כחצי שנה, הוא עלה לרשת בקליפ בהשתתפות לוסי דובינצ'יק,שעורר סערה ושחשף את סיפורן של כל אותן הנשים במגזר הדתי, שאינן יכולות לחיות את חיהן כפי שהיו בוחרות לחיות אותן.






רצועה משמעותית עם לחן קליל וקופצני, אבל הטקסט עוצמתי ועוקצני מוקדשת ל "זלמן שושי"


שושי מי היה מאמין בשנות ה -- 80
שטרנסג'נדר תיקח מקום הראשון בתחרות הארוויזיון
פוקס ואוחובסקי שוברים קופות
עברי בסיבוב הופעות
קורין החליטה בלי סודות
תקופה יפה בפתח"


"כן, זאת תקופה יפה
כן זאת תקופה יפה
אז מה עם יש עדיין
הורים שמעדיפים את הילדים של השכנים.
כן, זאת תקופה יפה
כן, זאת תקופה יפה
הורים שלא יודעים געגוע
לילד הנגוע.

אישה עם אומץ, מעוררת השראה, שמספרת את סיפור חייה באלבום הבכורה, וכל רצועה כמו תמונה הלקוחה ממצבים בחייה
היא חיה בזוג עם אישה, יוצאת בשאלה,סיפור חיים מורכב אבל עם סוף טוב - היא מאושרת .




יולנטה - לא היה אף פעם שקט




אז אחרי שרצה "רוצי יולנטה" וחשפה את "לב המתכת"שלה
היא מגלה בעצם שאף פעם לא היה שקט.
האלבום מתחיל בנסיעה רגועה 

משקעים בלי גשם
שקט בלי תחושה
זה רק סיבוב של גלגלים בעצם
זו רק הרגל שסוחטת את הדוושה 


וממשיך משם עם רגליים ארוכות, אותן הרגליים שסחטו את הדוושה מתגלות כבודדות
ו"מילדות הן דוחקות ודוחקות".

לצד הטקסטים החושפניים והאישיים שלה, בקליפים  היא משלבת בדיחות פרטיות והומור שמתגלה לאט לאט כשמקשיבים יותר ויותר לאלבום  (הראשון שיגלה את הכינוי שלה שמסתתר שם בקטעי הוידאו, יקבל עותק מתנה שאני ארכוש בשבילו) 


אלבום שלישי וגם כאן אמיר גרומן (מריונטה סול) אמון על ההפקה
יש משהו בעבודה המשותפת שלהם, הכימיה בינהם (ואם הם רבים אז נדב שטרית שם להפריד).
שמוסיפה לצליל של האלבומים.

למרות שיש לה שירים מ 3 אלבומים למלא הופעה היא בחרה השבוע לסיים את ההופעה כשהיא עם יוקליילי בקאבר ל איימי ווינהאוס BACK TO BLACK, כרגיל לא מפסיקה להפתיע.


ירונה כספי - דדלוס ציפור. 


צילום:אניה גולה.

יש לי חולשה למוסיקה שלה (ואת כל הדיסקוגרפיה)
היא מחלוצות הרוק הנשי הישראלי שיודעת לבעוט בדיוק איפה שצריך עם הבסים והחשמלית שלה.

פרט לאלבומים עם הטקסטים שלה אחת לתקופה היא יוצאת בפרוייקט ייחודי.
והפעם, היא לוקחת הפסקה מהרוק הבועט, מנוחה לרגע באלבום שכולו מכיל טקסטים של משוררים מהארץ והעולם. 

"אל תדאג, אני אחזור לרוק" היא אומרת לי בחיוך בסיום הופעת ההשקה.
בחודש הבא היא בפסטיבל הפסנתר שם תשלב ותנגן מכל האלבומים שלה ומ דדלוס ציפור.



 בייבי אוריינטל - אלבום מספר 3



איכות זה כאן.
"חכה חכה, יהיו לך ילדים אתה תשמע רק דיג דיג דוג ודתיה בן דור" אמרו לי לא פעם
ובכלל בעולם הסטאטיקי של היום קשה למצוא אלבום שיתאים לנסיעה ברכב ויהיה מקובל על כולם. 

בייבי אוריינטל הוא התשובה, 
אלבום שלישי במספר מושקע החל מהתו הראשון ועד לעטיפה, בה יש הסבר על שלושה כלי נגינה נבחרים ופחות מוכרים.
כמו לקחו את שירי הילדות והוסיפו להם תבלינים וטעמים חדשים. 
ז'וקה פרפיניאן לוקח את "אחותי הקטנה" לברזיל.
אם פזמון ליקינטון מהאלבום הקודם קיבל ניחוחות של דלהי, ליאורה יצחק מפליאה גם כאן לקחת את "גלי" לטיול בטאג' מאהל וגורמת לשיר להגיע למקומות חדשים.
אלברט עמר (שקוף, תני לי את היד שלך) מגיח מהעבר אל "טוליק" רצועה שצריך אומץ לקאבר אותה ולצד צלילי העוד הופך אותה לשמחה.
בנוסף, מחרוזת שירי שבת, שמעלה זכרונות  מניחוחות של תבלינים בבישולי השישי.
ודייויד ברוזה חותם את האלבום עם מקהלת הנוער  בביצוע לשיר בואי אמא בעברית וערבית 

אם יש לכם פעוטות, או ילדים קטנים קנו אותו (טוב נו זה סתם תירוץ אתם חייבים אותו לעצמכם)




יונתן בשן - the right side



אי.פי בכורה בן חמש רצועות אלקטרו רוק משובח ונחבא אל הכלים, פרוייקט חיפאי צנוע ומלא בהשראה
ולא, אין לו קרבה משפחתית לבשנים למינהם 

מצאתי את עצמי מאזין לרצועה הרביעית באלבום בשם GONE בלופ 
"שמור את הרגע הזה, כי בקרוב הוא יעלם" הפזמון שלו אומר באנגלית  לצד המלודיה והקול העדין של בשן.


הוא סוגר את האלבום עם רצועה בשם pepole like us , ותכלס חסרים עוד אנשים צנועים כמוהו בסביבה הוא עושה מוסיקה נטו מתוך אהבה , ואפילו לא ביצע לאי.פי הופעת השקה או יח"צ
הוא גם לא יודע על הפוסט הזה, שהוא מתנה מטלי בת הזוג שלו לשנה החדשה, ובזכותה הוא הגיע לידי להאזנה (תודה)

ב 3 בנובמבר הוא מופיע בצוזאמן.

אלון ברק  - core values




אלבום  אקוסטי אינסטרומנטלי, 11 רצועות שהארוכה בינהן בת 04:30 דקות בלבד
קטעים באורך המתאים, לא מייגעים וארוכים וגם לא קצרים מדי 
אלבום שלם שהוקלט באולפן הביתי שלו , אלבום שמוקדש לגיטרה האקוסטית בפרט ולמוסיקה האינסטרומנטלית בכלל , הרבה גיטרה אקוסטית, כשברקע פרקשנס מנדולינה וגם כלי נשיפה במינון הנכון. 
הוא בהחלט הולך להתנגן אצלי הרבה בחורף הקרוב כשצלילי הגשם ברקע 



יוגב שטרית - New path 



במשך שנים שהוא מלחין יוצר ומפיק , והשנה סוף סוף הוא התפנה להשקיע את כל כולו באלבום הבכורה שלו "דרך חדשה".
החל מניגון, הפקה והלחנה, 11 רצועות שמספרות את סיפור חייו בדרכה 
ג'אז, פולק, פאנק מוסיקה קובנית ואפילו אנדלוסית.
מגוון סגנונות שכל רצועה מושכת אותך בסקרנות להקשיב לבאה אחריה ולגלות מה היא מביאה.


דותן מלאך - אדמה ריקה 


האלבום נפתח בטקסט של אגי משעול "קליפסו", כמו נלקח מברכת הכהנים, פרט לרצועה זו הטקסטים של מלאך בהם הוא לוקח את המאזין לסיטואציות בחייו 

"האדמה שלי ריקה
אין בה שורשים
רק זרעים של ניסיונות רבים
ונקודות של אור

האדמה עכשיו היא העולם
בכל מקום אמצא בו בית
היכן נמצא ביתי שלי? " 

אם ב" ארבעה חודשים" הוא לא יבוא , יכתוב או יתקשר, למרות שהוא שר את השיר שהיא אוהבת, בעולם דמיוני ענק תמהוני יחפש מילים  חדשות וחום בשעות לא שעות
אלבום רוק רך ונוגע ללא מניירות וסימפולים מיותרים, מדויק בחמימות שלו.




 wanderers of the deep-lost - גליה גלעדי והאצ'ימן 




שנתיים אחרי אלבום הבכורה שלה
 גלעדי, שמשדרת מדי יום ומאירה את שעות הצהריים ב88fm לנהגים שבדרך עם הבחירות המוסיקליות שלה, חוברת לזיו פמיליה (האצ'ימן) והם משחררים ביחד לאוויר העולם אי.פי המכיל 4 רצועות דארק אלקטרו משובחות,  שמותירות שאלה אחת גדולה, איפה לעזאזל שאר האלבום ? ולמה 4 רצועות בלבד ?? 
עם רצון לעוד ביטים אלקטרוניים ברקע. 







אלבומים שבדרך 

סיון עמרן - אלבום בכורה 

צילום : מאי בשן

לפני שנתיים, אפרת (חברת פייסבוק משותפת) שלחה לי לינק ל"ידי ניתקה מהרציף"
"אתה תאהב אותה"  היא אמרה לי , וכרגיל אפרת צודקת בכל מה שקשור למוסיקה שהיא שולחת אליי 
עם הזמן שכחתי לבדוק שוב ולהתעדכן
עד שבחודש שעבר הבחנתי בוידאו שלה מנגנת בייס ליין בגיטרת בס 6 מיתרים.

אלבום בלוז ג'אז שמשלב גם אלמנטיים אלקטרונים, שונה בנוף האלבומים המוסיקלי שצפויים לצאת בשנה הקרובה.  
תקשיבו ל"איך" הוא כבר יעשה את העבודה ויקח אתכם לרצות להגיע ב 3 לנובמבר להופעת ההשקה בלבונטין 



גדי רונן - חם ביפו 

צילום: תום גולדווסר

אחרי שהיה חבר בדבק , פרוייקט 1:1 עבד עם רוטבליט ועכשיו גם חצרן פרוייקט החצר האחורית , פונה רונן לאלבום הסולו עליו הוא עובד בשנה האחרונה, יש משהו בקול ובדרך ההקשה שלו על הקלידים בפסנתר בשילוב הטקסטים איתם הוא בוחר לעבודז, שגורמים לחזור אל הפרוייקטים המוסיקלים להם הוא שותף שוב ושוב
ועכשיו סוף סוף אלבום סולו. 

בסינגל הראשון מתוכו הוא מתאר תמונה יפואית בה אתה יכול להרגיש כאילו את מסתובב הסמטאות שלה אחרי הבחורה בשמלה הפרחונית כשהשיר מתנגן ברקע 
בפסטיבל הפסנתר הקרוב הוא הולך לנגן את הרצועות החדשות מתוכו לצד שירים מהפרוייקטים בהם השתתף בעבר.



נעה סגל - אלבום בכורה 

צילום: דין אהרוני

היא קשורה לעשרות הרכבים ופרויקטים מוסיקלים שונים ומגוונים, החל מ"מארש דונדורמה" טרנטינה ועד ל NORIA
והיתה שותפה להקלטות אלבומים של מוסיקאים כשהיא אוחזת ב2 מקלות ומכה בתופים.
רק רשימת ההרכבים והאלבומים עצמם דורשים פוסט נפרד ושלם.

ועכשיו היא עוברת אל קדמת הבמה באלבום שיופק ע"י יהוא ירון. 
" אני שמחה על הבחירות וההחלטות שלי לאורך התהליך" היא אומרת בפוסט אורח כאן בתחילת ספט' 
"אני מרגישה שהכל במקומו" , החודש הסתיים פרוייקט ההדסטארט שלה בצלחה, אני כמובן מחכה לו.




פטריק סבג - תנועות וחלקים בזמן.


אלבום קונספט שסבג עובד עליו ב 5 השנים האחרונות, לצד ההפקות המוסיקליות השונות.
כבר תקופה ארוכה שהוא לא שחרר קטעי סולו שלו. 
האלבום יכיל 9 קטעים בהם ישתתפו אמיר דדון, ארז לב ארי (שותפו ל"העץ הבודד") להקת המים ריו (אור אדרי וזואי פולנסקי) אורן ברזילי ועדי ווינברג (רוסו ווינברג) 
הסינגל הראשון מתוכו  עתיד לצאת בתחילת נובמבר מיד לאחר החגים. 
הפרויקט היותר מסקרן שהולך לצאת בשנה הקרובה.

ענת אסתר חיטמן 


שנתיים אחרי אלבום הבכורה שלה, היא עובדת על אי.פי שיצא בקרוב בהפקה משותפת עם עודד דוידוב, מי שהפיק את אלבום הבכורה.
בסינגל הראשון שיצא היא תשאל בצעקה קשוחה לצד הגיטרות החשמליות, הבייס ליין והסימפולים האלקטרונים האם "הכל אותו דבר" 



ומצד שני, ברצועה השניה שהיא תשחרר מתוכו, היא מספקת את התשובה ברכות האופיינית לה:
"אין ברירה להחליט לאסוף את השברים ולהתחיל להסתכל עמוק בפנים.. ולחבק את הפחדים ולהתחיל לנשום מהתחלה".

את אלבום הבכורה שלה פספסתי, הוא חמק לי מתחת לרדאר, לאיפי לעומתו אני ממתין בקוצר רוח.

אורית בן יצחק - יש מישהי בבית 



היא חורשת את הארץ בהופעות סלון כשהיא סוחבת איתה את המגבר ובקלידים ומגיעה לכל מקום שרק אפשר ולאט לאט צוברת לה קהל מאזינים קבוע.
היא פונה לפלח המבוגר יותר,"זו המוסיקה שאני אוהבת לעשות" היא אומרת לי בשיחות האינבוקס שלנו, "אני יודעת שאני לא פונה למיינסטרים וזה מתוך בחירה"
בהופעות שלה היא מספרת על הדרך המוסיקלית להפקת האלבום, בצורה מלאת הומור, על כל הקשיים שבדרך, החל מלסחוב את הציוד, ועד לעוקצניות בנוגע ל"הצעות" שהיא מקבלת בדרך לקידום האלבום  
בין לבין היא תנגן בתיאטרליות האופיינית רק לה את הטקסטים שלה ושובה את הקהל בקסמה.

להזמנת המופע לחץ כאן 




אריאל פוליאקוב - אלבום בכורה  


את אריאל פגשתי בפעם הראשונה באוזן בר לפני 3 שנים, כשניגן עם אורן ברזילי בהופעות של אלבום הסולו שלו ,מאז הוא כבר הספיק להפוך להיות ארנב בקספרים,"מחובר" אל המסך וכמובן, בתכנית הטלויזיה המשפחתית שלו.

ואז מצאתי באינבוקס את הלינק לסינגל (ותודה על כך לנורית !) שגילה לי שפרט להופעה על המסך הוא בדרך לאלבום בכורה.

בדף הפייסבוק שלו הוא מספר על הנסיבות שהביאו אותו לכתוב את השיר, שהמקצב המשמח שלו מסתיר את הפחדים שאמיתיים שמסתתרים אחרי המילים.


"מוות פתאומי של חבר שהשאיר אחריו אהובה הזכיר לי עד כמה החיים הם שבירים,
הציף אותי ברגשות עזים של אהבה לאשתי והילדה ורצון לבנות סביבם חומה שתשמור עליהם מכל צרה שלא תבוא.
תעופי איתי זה לכל האנשים שקרובים אליכם והולכים אתכם באש ובמים ,באושר ובעוני ,בטוב וברע אז חבקו אותם ותעופו ביחד הכי גבוהה שאפשר."


עף איתו בינתיים, עד שיגיע שאר האלבום.



הילי בוימל  - אלבום סולו שני.

צילום:gayamusicphotos.

היא מנגנת במספר הרכבים ואף החליפה את תמר אייזנמן בלהקה של סנדרסון, שרק זה הישג בפני עצמו , היא מצליחה והכנס בפשטות לנעליים הגדולות של אייזנמן ולנגן עם אגדת רוק. 

כבר שנתיים שאלבום הבכורה שלה יושב אצלי קבוע ברכב, בכל פעם מחדש אני מגלה בו משהו מחדש בדיוק כמו בעטיפת האלבום שהבהייה בה מגלה פרטים חדשים שלא שמת לב אליהם קודם. 

אלבום שני בדרך, עד אז היא מופיעה בהופעות בית בשונצינו, באופן קבוע אחת ל שלושה שבועות ומנסה  שם את החומרים החדשים לצד הישנים מאלבומה הראשון. 
השבוע עלה לאוויר שיר בשם "חום של גוף" עם קליפ מושקע לא פחות מהצלילים והעיבוד.
השיר עצמו הוקלט בלייב והוא מעביר את הוייב המיוחד שצפוי להיות באלבום.
פרט להופעות בשונצינו היא גם תהיה על הבמה באינדינגב הקרוב.



חג שמח !


יום ראשון, 9 באוקטובר 2016

איתי מזילו - הופעה אקוסטית בבר גיורא ויום הולדת לאלבום הבכורה.



בשנה האחרונה המוסיקה שלו התנגנה אצלי במשרד והיתה על הקירות לא פעם.
רק בשבוע האחרון קיבלתי לידי הארד קופי של האלבום (SO FAR THE VIEW)
הגעתי לבר גיורא אחרי תקופה ארוכה שתכננתי לראות אותו בהופעה, 
נפגשנו כל הזמן כקהל בהופעות של אחרים ומשום מה , לא הצלחתי להגיע להופעות שלו.
המוסיקה יש לה את הדרך שלה לגרום לך להגיע להופעות בזמן הנכון.
הופעה אקוסטית, אחרי 8 חודשים בהם לקח הפסקה מהבמה לטובת עבודה על האלבום שבדרך.

"אני מבצע את מה שבא לי בהופעות האלה" הוא אומר.
רציתי לקשר את השיר הבא למה שקורה, אבל אני לא אמן פוליטי..." (מחייך)
ומתחיל לנגן את 
Everybody wants to rule the world.


בכל הופעה כשעשיתי את Hey child, ביצעתי אותו בעמידה לא מסתדר לי לנגן אותו בישיבה.
מה שאומר שבגרסת האלבום יהיו בו דיסטורשנים..
אחריו יבצע שיר חדש נוסף שמבוצע פעם ראשונה בלייב ואין לו עדיין שם.
לפני שהוא מנגן את הקטע הוא מסתכל על אלונה נוף (בת הזוג שלו שתמיד שם לצידו) תוך שהוא מספר שכנראה יכנס לאלבום הבא.
 וזו, מחייכת מאוזן לאוזן, מסמנת לו שהיא מחזיקה אצבעות ב2  הידיים שכן.

בספונטניות גמורה נדי הבעלים של המקום מצטרף אליו ל stop time
וגורם לתומר הסאונדמן להזיע ..
בחור בצד הבר שר את כל המילים בשקט בשקט, בקלות יכול היה להצטרף לבמה.





הם יקאברו ביחד את שיר הנושא מהאלבום השני של oasis שהוא כל כך אוהב
Whats the story morning glory
נדי יחזור חזרה לעמדה

ומזילו מיד אחר כך יעבור לחשמלית וללופר  ויחזור לרצועות מאלבום הבכורה.
הוא יסגור את החלק שלפני ההדרן עם flickers הרצועה שסוגרת את האלבום
"ואם האלבום הראשון ילך איתי עד הסוף אז זו גם הרצועה". (הוא אומר).


בחזרה מההדרן, לפני הרצועה האחרונה הוא מכוון את הגיטרה
חוזר שוב לספר על פרוייקט ההדסטארט לאלבום הבכורה 
ובלי לשים לב הוא מדבר על חיפוש הכיוון ומציאת הדרך לקראת האלבום החדש. 
וינגן את the whole of the moon.




ותכלס, אחרי ההופעה האינטימית הזו.
במבט לקראת האלבום השני שלו אני אשתמש בשם אלבום הבכורה להגיד ש
"SO FAR THE VIEW" 
הוא הולך להיות משובח ונפלא. 





יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

נעה סגל - לקראת אלבום בכורה, פוסט אורח

                                           צילום : דין (המדהימה) אהרוני.


הוזמנתי פעם שניה להתארח בבלוג של יובל וזה כבוד וכיף גדול. גרם לי לחזור להסתכל בפוסט האורח הקודם שלי בבלוג, שנכתב לפני מעל שנה וחצי [נעה סגל מסכמת שנהמוסיקלית בפוסט אורח]. וואו. הרבה משתנה במעל שנה וחצי!
חלק מההרכבים שהייתי חברה בהם כבר לא פעילים, הרכבים חדשים נוספו, נגנים עזבו, נגנים הצטרפו. אני בדירה אחרת, בשכונה אחרת, במקום אחר.
מפתיע להיזכר איפה הייתי, ומשמח לראות את הדרך שנעשתה מאז עם המוזיקה שלי ועם ההרכב שלי, הסגל (יובל שנהר בגיטרה וגיא גולדשטיין בבס). בבלוג ההוא, מינואר 2015, עוד לא דובר על הקלטות. והנה, אנחנו לקראת סיום העבודה על האלבום הראשון. (!)
קצת על תהליך העבודה על האלבום - להקליט אלבום זה אומר לקבל המון החלטות, אני גרועה בקבלת החלטות.  
(הנה אני מדגימה קושי בקבלת החלטות - 'הייתי עושה את זה שוב', מתוך האלבום:


לכן, הדבר הכי חכם שיכולתי לעשות זה להשקיע המון בהחלטה מי יעזור לי בקבלת ההחלטות בהמשך. אני חושבת שבמקרה הזה קיבלתי החלטה מצוינת כשבחרתי ביהוא ירון כמפיק מוזיקלי, לשמחתי הוא נענה להצעה. העבודה עם יהוא הייתה מפתחת, מקצועית ומדויקת ויחד עם זאת כייפית, נעימה, ומפרגנת. באמת זכינו בעבודה איתו, הוא שיפר אותנו מאוד כהרכב, דייק את השירים ואת השירה, ולא נגע במה שלא צריך לגעת. כיף לעבוד עם מישהו רגיש מוזיקלית, טקסטואלית והכי חשוב אנושית, אבל שממש לא מתפשר. יהוא דרש והוציא מאיתנו את הכי טוב שלנו כמוזיקאים, אבל עשה את זה בעדינות ורגישות, בדרך שרק הרימה וגיבשה אותנו. זו לא עבודה קלה. זה קצת קסם.


והנה קצת מהקסם - 'גחל' מתוך האלבום:
https://soundcloud.com/user-868957471/gehal-noa-segal


מבחינה מוזיקלית, יהוא העשיר אותנו ופתח לנו את הראש עם רפרנסים מגוונים ומשוגעים, אבל ידע לשמור גם על משהו מאוד אותנטי ונאמן למקום שממנו הגיעו השירים.
אני שמחה על הבחירות וההחלטות שלי לאורך התהליך, בראש ובראשונה על השותפים שלי לדרך - גיא, יובל, יהוא ורונן רוט (על הסאונד). לא יכולתי לבחור טוב יותר, אני מאושרת שהם איתי.
ההקלטות היו חוויה אדירה, שבסופה אני מרגישה - הכל במקומו. הנה הצצה קטנה:





ההרכב והשירים עברו כברת דרך, אנחנו במקום מגובש יותר, שלם יותר, מהודק יותר, אמיץ יותר.
ואפרופו אומץ, כדי להשלים את תהליך העבודה על האלבום פתחתי קמפיין הדסטארט. להקליט אלבום זה לא זול. האמת שזו ההוצאה הכי גדולה שהייתה לי בחיים. את רובה הצלחתי לממן בעצמי, אבל עוד נשאר מה לעשות. ועם כמה שעמידה על במה עם שירים אישיים היא חשופה (זה משהו שהייתי צריכה להתרגל אליו אחרי שנים במקום המסתור שלי מאחורי התופים), בהדסטארט יש משהו שמרגיש לי עוד יותר חשוף. קצת כמו לשאול 'היי, אתם אוהבים אותי?' קצת כמו להכריז ראשונה, 'אני אוהבת', מבלי לדעת מה תהיה התשובה.
מרגשת אותי ההירתמות של אנשים, התמיכה והאהבה שאני מקבלת עד עכשיו.
עדיין צריכה עוד קצת ;-)

לפרוייקט ההדסטארט



אוהבת, שלכם,

נעה (והסגל!)

יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

"… life is like a box of chocolates, you never know what you gonna get…" יולנטה בפוסט אורח


צילום Amir Groman



לפני 5 שנים הלכתי לקוראת בקפה. הייתי במשבר, וחיפשתי מישהו שיגיד שהכל יהיה בסדר. אמרו שניחנה בכוחות ושאף פעם היא לא טועה. 

ואכן, ידעה מאיפה באתי, מה הטריד אותי, ואפילו לקחה אותי לטיול אופטימי בעתיד.
אבל, את הדבר שישנה את חיי, לא ראתה. בדיעבד, אילו הייתה אומרת שאתחיל לכתוב ולהלחין, ותוך 5 שנים אוציא 3 אלבומים, הייתי אומרת (בביטול, אבל רק לעצמי) שאין תרחיש הזוי מזה, וזו מבחינתי ההוכחה לכך שהאישה מתחזה.



("רוצי יולנטה" - שיר הנושא מאלבום הבכורה)


השבוע יצא רשמית לעולם האלבום השלישי ושמו "לא היה אף פעם שקט".
שלושה אלבומים ועדיין לא יודעת להגיד הרבה על היצירה שלי. כששואלים אותי: מה מאפיין את האלבום החדש, מה ההבדל בינו לבין קודמיו, על מה השירים, מה הסגנון המוזיקלי, אני באחת חוזרת להיות הילדה הקטנה שנקראת לעמוד בפני הכיתה ולפתור תרגיל בחשבון על הלוח. 

כל מה שיוצא ממני הם ציטוטים של מה שאמרו עלי (כי זה לא נראה רציני מספיק אם אתה לא יודע לענות על שאלות כאלה) ובמקרה הפחות טוב, גמגומים שמזכירים את הודור ממשחקי הכס....
כן, אני עדיין מנסה "לפצח" את השירים שלי, למצוא את הדרך הטובה ביותר להעביר את הצבעים האמיתיים שלהם בלי לאבד אותם בעיבוד שאפתני, למצוא את הקול שלי, לכתוב לקול הזה, לשלוט בו, להסיע עליו את המילים ואת המנגינה בצורה הכי מדויקת ולא מתפשרת שרק ניתן, אלה הדברים שמעניינים אותי באמת, הם האתגר האמיתי עבורי, והחלק המשמעותי ביותר בתהליך היצירה. ומבחינה זו, הדרך עוד ארוכה, ארוכה.

הלוגיקה של האבסורד מתוך "לב המתכת" אלבום השני


לפני שבועיים הגיעו האלבומים הפיזיים. הייתי בבדיקה וכשחזרתי הם חיכו לי על יד הדלת. מיד פתחתי אחד, בדקתי שהוא בסדר, צילמתי מכמה זוויות ובישרתי לקהילה הפייסבוקית על בואו. ובתוך כל זה, עלתה לי הסצנה מ"פורסט גאמפ", בה פורסט יושב על ספסל, ובעודו אוכל בתאווה מקופסת השוקולדים ומספר את הסיפור הלא יאמן שלו, הוא אומר:  
"… life is like a box of chocolates, you never know what you gonna get…".



"רגליים ארוכות" סינגל הבכורה מהאלבום השלישי

בחודש אוגוסט יתקיימו 4 הופעות השקה לאלבום החדש במסגרת אומן החודש בצוזאמן (לילינבלום 25, תל אביב). בכל יום רביעי, 20:30, הכניסה חופשית!
3.8 אורח דן תורן
10.8 אורחת טל גורדון
17.8 אורחות נעם סדן וטריקסרין

24.8 אורחת ירונה כספי

יום רביעי, 25 במאי 2016

דדלוס ציפור - ירונה כספי חשיפת הלינקטון לאלבום

                            צילום : אניה גולה 

הגיע הרגע לחשוף בפניכם את אלבומי החדש "דדלוס ציפור"
מעבר לשם האלבום, הלקוח משירו של המשורר עזריאל קאופמן ז"ל
והמופיע באלבום.
יצירה שאורכה שש וחצי דקות ושהעיבוד שלה בוצע ע"י האקורדיוניסט הבינלאומי אמיל אייבינדר.

החלטתי לקרוא לאלבום בשם זה כי הוא מסמל עבורי דרך שחייבת להיות הדבר עצמו.
והדבר עצמו היא תשוקה ורצון אמיתי להגיע לכל מי שרוצה לשמוע.

למה דדלוס ? אותה אגדה מהמיתולוגיה היוונית, שיש בה את כל מה שיוצר חייב לעצמו. עצמאות !

האגדה מספרת על דדלוס ואיקרוס, אב ובן, אדריכלים שבנו ארמון למלך כריתים, ומכיוון שכל כך הצליחו בעבודתם הוא סירב לשחרר אותם לארצם.
מוכי געגועים בנו השניים כנפיים מנוצות שהדביקו בשעווה.
דדלוס האב הזהיר את בנו איקרוס שלא ימריא לגובה בגלל חום השמש והשניים יצאו לדרכם.
איקרוס הבן שיכור מאושר המריא לשחקים, חום השמש המיס את השעווה והוא נפל אל מותו ואילו דדלוס שהקפיד על טיסה נמוכה הגיע בשלום.

בֶּן אָדָם, מָה אַתָּה כּוֹתֵב?
אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ
אֶת נַפְשְׁךָ בַּחשֶׁךְ
אֶת הַחֵץ שֶׁבְּדָמְךָ
אֶת לִבְּךָ הַמִּתְגּוֹנֵן
אֶת הַיְדִיעָה הָאֲפֵלָה
אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ
אֶת הָרִסּוּק לַשֶּׁמֶשׁ
אֶת הַקְּרִיאָה הָאֲדֻמָּה מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל השֶּׂכְוִי
אֶת אַשְׁמֹרֶת טַל הָעִוָּרוֹן
אֶת תְּחִלַּת הַנְּשִׁימָה 
אֶת הַצְּלִיל הַמְעַנֶּה
עוֹשֶׂה מִמּוּזִיקָה צְלָבִים
אַתָּה כּוֹתֵב אֶת נַפְשְׁךָ
אֶת חֶרְדַּת הַשִּׁכְחָה

עבורי יש בסיפור משמעות שיכולתי לנכס לעצמי, להזדהות בדרכו של דדלוס האב ולהגיע לתכלית היצירה שלי שהיא מבחינתי "המולדת".
בשנתיים האחרונות לקחתי פסק זמן "מהגיטרה - בס - תופים" והרוקנרול העצבני שהרגשתי בתוכו כדג במים.

בחרתי להרחיב ולהכניס למעגל גם כלים שלא עשיתי בהם שימוש עד היום. שילוב הכלים מתכתב עם עומק המילים. יצרתי אוסף אקלקטי מארצות ומתקופות שונות ומשירי משוררים מהארץ ומהעולם. התוצאה - הרכב הרמוני ועשיר שנוצר בתהליך מורכב מאין כמותו שהביא לי סיפוק ונחמה. מקווה שתפנו לעצמם זמן כדי להכיר את האלבום , יצרתי אותו עבורכם.


מזמינה אתכם להופעת ההשקה ב1.6 בשעה 20.00 בבית היוצר.

שלכם , ירונה כספי.


להאזנה לאלבום לחץ על התמונה 



יום חמישי, 28 באפריל 2016

"כנגד" 4 נשים - המלצות לאלבומי חג



כתבה: תמר ביטון

ברוח החג עלתה בי מחשבה משעשעת, איך היתה נראית הגרסה הנשית לארבעת הבנים בהגדת הפסח. חכמה?מרשעת?תמימה?שאינה יודעת לשאול?..
לא נשמע טוב, נכון?
כי האמת היא שאנחנו, הנשים, מורכבות מעולם ומלואו, ואי אפשר לשים אותנו תחת קטגוריה אחת. יש בנו גם מזה וגם מזה. אנחנו עגולות, מתפתחות, משתנות, מגלות, וזאת הייחודיות שלנו.
ממליצה על ארבעת המוזיקאיות הבאות, שמביאות איתן, כל אחת בדרכה שלה, עושר מוזיקלי, יופי ורכות שאני בטוחה שיענגו לכם את המשך החג. 

ענת מלמוד/ לפני השינה

את ענת שמעתי לראשונה דרך הסינגל "ניגון" ותוך כדי ניגוב הדמעות נשביתי בקסמה. אלבומה הראשון הוא בבחינת "מים שקטים חודרים עמוק". 13 שירים שנשזרים ברוך, ברהיטות ובחן ומוגשים בצורה אינטליגנטית ומרשימה, בהפקתו של צח דרורי, מרכיבים אלבום שכולו תפילה. 


שמרית גרייסלאמר/ שירים מהבית 

אחרי שנים רבות של עשייה לצד בן זוגה, מוזיקאי וכנר בינלאומי, מיכאל גרייסלאמר, לוקחת שמרית צעד קדימה לקדמת הבמה, ומוציאה אלבום סולו ראשון. במתיקות ובקול צלול, באופן שהיא מבטאת את המילים, מספרת לנו בפשטות על ימים של שגרה ורגעים של חסד, על אהבה של פעם בחיים לצד התמודדויות וקשיים, אנחנו מקבלים הצצה לתוך ביתה החמים של שמרית. העבודה לצד דניאל סלומון והבחירה לכתוב דווקא מהמקום האינטימי, יצרו אלבום שיש בו חיבוק, נחמה והמון רגש.


סיון טלמור/ Fire

הקול המלטף של סיון, עושה חשק לעצום את העיניים ולהתמסר לצלילים. והצלילים מגוונים ורבים; כלי הקשה פעמוניים שמזכירים משחק ילדים, לצד כלי נשיפה שיוצרים דרמטיות מרשימה, התרפקות ורוך לצד עוצמה נשית. 
דרך ההגשה הייחודית של השירים, לצד ההפקה המשובחת של אורי וינוקור, אנחנו מקבלים אלבום יפהיפה שכולו יצירת אומנות. 


הדרה לוין/ love in the wrong time- the kitchen session

ברזומה שלה יש יותר מ10 אלבומים, יש לה קול של זמרת קאנטרי אמריקאית והיא נראית צעירה ב20 שנה לפחות. כל זה נחת עליי בהפתעה יום אחד כששמעתי שיר של הדרה בהמלצת חבר. אני מודה שמהר מאד התאהבתי ושמרתי את הפלייליסט שלה במומלצים. הדרה היא מוזיקאית ייחודית; היא פורטת על מיתרים שבלב אך גם בועטת במוסכמות, היא מטלטלת ומנערת ורגע לאחר מכן מלטפת. באומץ, רגישות וכישרון גדול, הדרה מביאה קול אחר וייחודי למוזיקה הישראלית שגורמים למאזין נחת ועונג צרוף. אלבומה החדש יצא בקרוב.  


יום רביעי, 23 במרץ 2016

"ארץ שלא שם" - דויד פרץ משיק אלבום בלבונטין



כתבו וצילמו : "ההלפרינים" - שחר ושרית (לינקר)


[שרית] "אז למה לא אמרת להביא כרית?" נישאה לחלל הרכב השאלה, שהפכה כבר קוד מוסכם בינינו, ושחררה פרץ (שימו לב לכפל המשמעות הגאוני) צחוק משחר. "את ממש מפגרת" הוא דיאגנז מתוך הצחוק והרגיע: "הוא לא ירדים אותך".

"השיר הזה מרדים", התעקשתי וכבר דימיינתי ערב משמים.. אני טיפוס של קצב, דם חם, קרשנדו מהיר, סוחף.. מה זה הרגיעון הזה עכשיו?? "זה מזמן. זה בלובנד" ענה שחר, והדמיון שלי נדד לנייר פרגמנט שמנוני בצבעי כחול וצהוב ופתאום התחשק לי פיתה על הגז. "תסמכי עלי. הוא לא ירדים אותך" הוא אמר שוב בטון סמכותי ומשכנע עד שתהיתי אם היו נותנים לי להכנס להופעה עם פוך. אני לא טיפוס שמשתכנע בקלות...

[שחר] כמעריץ מושבע של סינגר סונרייטרס מלנכוליים מכל העולם וחיבה עזה לאינדי הישראלי אני מכיר את דויד פרץ מזה זמן רב ולצד חומר לא רב שהוא הקליט מ 1999 קל יותר לפגוש ראיונות או מאמרים פרי עטו וקרדיט על הפקת אלבומים וקידום המוסיקה בבאר שבע.

פרץ הוציא אלבום אחד נפלא עם "בלובנד" ב 1999 (https://davidperetz.bandcamp.com/album/blueband), שני מיני אלבומים המכילים חומר מתורגם, שלושה אלבומים במסגרת להקת "לנסס" וב 2007 את אלבום הסולו הראשון שלו "הייקו בלוז" (https://davidperetz.bandcamp.com/album/haiku-blues).

בשבוע שעבר הוא עלה על במת הלבונטין7 להופעת ההשקה ומייד התנצל/התפלא שלקח לו 9 שנים להוציא את אלבומו השני "ארץ שלא שם" (https://davidperetz.bandcamp.com/album/--39)
למרות שלצד עבודה עם אמנים אחרים הוא פרסם, הופיע ויצר שירים וקטעים אינסטרמנטלים לא מעטים המתארחים בערוצי הבנדקמפ והיוטיוב שלו. כך עכברי אינטרנט כמוני יכלו לפגוש את מחצית (!) משירי האלבום החדש זמן רב לפני יציאתו
– ב 2010 פורסם "עשן הזמן" (https://youtu.be/5xCogrZnK9Q), וב 2014 פורסמו לא פחות מ 4 שירים מהאלבום –

- "הדרך הביתה" (https://youtu.be/qbyVb-UPiGs),

- "למכור את נשמתי לשטן" (https://youtu.be/faCvzX7UEOg),

- "המוות בא לפנות בוקר" נכתב אחרי המלחמה של קיץ 2014 והתפרסם לצד טקסט נוגה בבלוג של פרץ: 

- "דרך מצדה" המתאר הווי באר שבעי ויחסים מורכבים של אהבה-שנאה עם המקום בו הוא גדל ומתגורר עד היום
("שברת לי את הלב / מחר אני עוזב") הופיע במאמר נוקב ב"המקום הכי חם בגיהנום" שכתב פרץ בגנות האנשים שיורדים להפריח את השממה (http://www.ha-makom.co.il/post/madhom-david-peretz.)

בשבוע שעבר האלבום שוחרר בבנדקמפ ולחנויות וכך הגעתי מוכן להופעה לאחר הכרות טובה עם כל עשרת שיריו, שנעים בין בלוז ישראלי לקאנטרי פולק שלעתים מזכיר את טום וויטס או אהוד בנאי אבל יחודיים לפרץ ורובם קצביים, מרעננים ונוגעים בהוויה הדרומית ובחוויות האישיות של פרץ מהשנים האחרונות הכוללות דייטים, ילדים וסיכומי "אמצע החיים" של גבר באמצע העשור החמישי לחייו.

בהופעה עורבבו שירי האלבום בצורה מעניינת כאשר בחלקה הראשון פרץ והלהקה ניגנו ברצף את שירים 3 עד 8 מהאלבום:

- "עשן הזמן" על המועדון הבאר שבעי,

- "השיר של אמצע החיים" זכה להקדמה ובה תיאור ארוך ומשעשע של באר שבע כעיר הגדולה לצד ערי הלווין דימונה, ירוחם ואופקים המוזכרות בשיר,

- "ארץ שלא שם" הנוגע גם הוא בדרך מתל אביב לפריפריה,

- "המוות בא לפנות בוקר" על המלחמה,

- "דרך מצדה" חתם את השירים על הדרום,

- "כמו אגדה" השקט סימן מעבר לשירים אישיים, רומנטיים ומלנכוליים.

לאחר ששת השירים מהאלבום, פרץ שר לבד שיר חדש בשם "שיר ישראלי" בו הביע תקווה שהילדות שלו יבחרו כמוהו להשאר בדרום / בישראל.

בחלק השני של ההופעה פרץ ולהקתו אירחו את רונה קינן וביחד הם ביצעו ארבעה שירים נפלאים:

- "עיניים זרות" של רונה:



- "אני הולך להתאהב בך" שיצא ב 2014 אך לא זכה להיכנס לאלבום וזכה לגירסה יפהפיה בהופעה: 




- "למכור את נשמתי לשטן" שפותח את האלבום החדש ומתאר את הקשיים של המוסיקאים בארץ,

- "מקום בתוכי" מהאלבום הראשון שזכור לי בעיקר מהקאבר של דניאלה ספקטור

רונה חילקה לפרץ קומפלימנטים, כינתה אותו "המשורר של באר שבע" ואין ספק שהעיר והדרום כולו נוכח ברוב שירי האלבום באופן מפורש ואנחנו נחשפים ליחסים המורכבים של פרץ עם העיר, חווים את העיר יחד איתו ומאמינים לו כשהוא מצהיר שהוא גאה בעיר, אוהב אותה, מנסה לשפרה ומשתמש בה ככר פורה ליצירותיו.

ההופעה הסתיימה בשני שירים איטיים, "יפה כמו שקט" מהאלבום הראשון ו"הדרך הביתה" ששלח אותנו ללילה הקר בחוץ עם השורות: "זה מרגיש כמו, הדרך הביתה / זה מרגיש כמו, סוף והתחלה / כי חיפשתי ומצאתי / אבל אותך איבדתי / ועכשיו נותרההדרך חזרה / להתחיל מהתחלה / כשנחזור שוב הביתה".




מועדון קטן כמו הלבונטין7 מתאים מאוד לפרץ ולהופעה שהוא רקח, החלטתו להופיע בליווי להקה מלאה כאשר הוא מנגן על גיטרה אקוסטית שלעתים מפיקה צליל חשמלי ומפוחית, עזרה להעביר את העושר המוסיקלי של האלבום לבמה ולשמור על אנרגיות וקצב לאורך כל ההופעה.

[שרית]יחד עם פרץ הופיעו גם נועה שמר הנהדרת –האישה מאחורי הקלידים והעמוד, דניאל אדה –הנחבא אל התופים, ואלון פנר-טסלר על גיטרה בס. למי שיגיע להופעה הקרובה בבאר שבע הובטח שיזכה לראות את אלון פנר-טסלר מנגן גם על קונטרבס (שזכה מיד לכינוי קונטרב"ש).

[שחר] אני ממליץ לכם לקנות או להאזין לאלבום ברשת, לנבור אחורה בחומרים המוקדמים ובעיקר לקרוא ולעקוב אחרי פרץ ברשת בשלל ערוציו הפעילים – לצד מוסיקה מצויינת הוא תמיד כותב בצורה מרתקת וישירה.
השיר היחיד מהאלבום שלא נוגן "בואי אלי" זכה בחודש שעבר לקליפ: http://e.walla.co.il/item/2933286 
ויכלל באלבום אוסף של הרכבים מהדרום.


[שרית] לפני ההופעה שתיתי כוס יין אדום. וכשההופעה נגמרה הייתי שיכורה, ולא מיין.

אני לא מומחית גדולה ביין או במוזיקה. אבל אני יודעת מה טעים לי ומה מרגש את חושיי.

התרגשתי מהמוזיקה של דויד פרץ. והתרגשתי מדויד פרץ שנשקף מבעד לחלונות שיריו הפתוחים לרווחה לרוח המדבר הדרומית. וכשרונה קינן המהממת והכה תל אביבית עלתה לבמה לא ידעתי כבר במי אני מאוהבת יותר, בה או בו או בקסם המרהיב שהם יצרו יחד. כשההופעה הסתיימה והענן שלי נחת, חרגתי ממנהגי וניגשתי לדויד, כדי להודות לו. את ההנאה וההתרגשות הוא ראה בעיני.

דויד פרץ הוא איש מיוחד. המוזיקה שלו היא כמו יין טוב ובלתי פלצני בעליל. יודעים מה? המוזיקה שלו היא גם כוס תה עם נענע שנקטפה זה עתה בגינה.

לכו לראות. זה יעשה לכם טוב בלב ובבטן, וזה לא מעט בעולם הזה.




יום שבת, 12 במרץ 2016

אביב גדג' - "סיבוב של חמש הופעות, של הופעה חד פעמית.." באוזן בר




כתבה : אופירה זילברשטיין


"סיבוב של חמש הופעות, של הופעה חד פעמית.." אביב גדג', מגדיר יפה, את השתלשלות האירועים שהביאה אותו להיות המופע הכי מבוקש לחג האהבה

- "נשיר שירי אהבה אבל נשתדל לא למכור לכם אשליות", מבטיח (ומקיים) אביב מביא איתו לאוזן השלישית את כל סירות ההצלה ומיטיב להגדיר את היעד: "זו אהבת חינם אפילו כשאין, אין לך למי לתת" סומך על הקהל שלו שלוקח עליו אחריות. מועדון מעריצים רוחש, לוהט, מתמסר, פעיל מאוד ומגובש. יענו לך בכל שעה על כל שאלה שקשורה באיך להגיע, איפה אפשר לארגן כרטיס למאחרים, מתי בדיוק יתחיל....
אביב יודע שהיחסים עם הנאמנים, היכו שורשים. שהוא יכול לנסות דברים חדשים (מזהה בקהל את אותם שבאים הופעה הופעה. מזהה בשם, כל אחד שפתח איתו פעם שיחה נבוכה של מעריץ, קורא לו לשבור את ה"קיר", להתקרב)
ועם זאת אי אפשר שלא להעריך את האומץ ... "האם את עוד אוהבת אותי? למה האמת נשארת במקום והשקר חופשי?" שיר חדש שמקליט בימים אלה ונשמע כל כך בשל.
הוא יודע לערבב טוב את החדש עם המוכר. להיות הוא וגם לספק את כל הסחורה. מצליח להישאר תמיד טרי וכבראשונה. "אני מצטער שתיתי קצת לפני ההופעה. זה עושה אותי קצת פטפטן" מתוודה אבל כל מילה שלו מהמקום הנכון ובמקום והוא מכשף אותך וכובש בעדינות שיא וגם מקשיב.

"צאי אהבה צאי אלי" הוא שר, ואהבה יוצאת אליו גם מהאנשים הכי ציניים בקהל "לא מלמדים אותנו איך לאלף געגועים. מלמדים אותנו איך להעמיד פנים.. הכל צומח שולח שורשים, אתה לא תאמין..הכל קצת כאבי גדילה אלה רק דמעות שמחה" - בעיניי, השיר הזה יחד עם הקאבר הכי מוצדק שנשמע כאן לאחרונה של נושאי המגבעת- אני טקסט פוליטי? שהיה לא פחות מהברקה בהופעה, היוו את שני רגעי השיא, של ערב עם הרבה שיאים.

מכוון את הלב טוב טוב ומוהל בפנים, השפעות ומתכתב עם חברים שעדיין איתנו וגם עם אלה שכבר לא ונשמעים חיים ורלוונטיים מתמיד, בפיו. "יש אדם שמדבר יש אדם ששומע" (גבריאל בלחסן. לה לה לה) מספר לנו איך הכל התחיל (כי את הסיפור על איך לא היה לו דו בפסנתר שמעו אלה שחזרו שוב, כבר בחמישי): ילד קטן במושב שלא היה לו פסנתר משלו והמועדון והפסנתר היחיד, בו, היו נעולים אי אפשר היה סתם להשחית אותו, אומר בחיוך, רק לנגן בחגים ואיך ראה אותו מנצנץ כלומר, סתם מכוסה אבק וכמה אליו וניסה להתגנב ובבת אחת הצליח לפתוח את החלון ונפלו עליו כדורים צהובים -צרעות וחיכה בלי לזוז, כמו שלמדו, צרעה, צרעה עד שהתעופפה ויכל לנגן עליו.

לרגעים אפשר עוד לראות את הצרעות מסתובבות סביבו ורק מייקרות את הרגע. ההתגברות על הפחד והנגינה הזו ששווה הכל, הכאב והתרופה. יהוא ירון, האיש שאיתו, "בשר מבשרו" ממש מדבר דרך הבס. משאיר אותך פעור פה, ממה שעושה שם על הבמה, בלי אגו אבל גם בלי שום ביטול עצמי או הקטנה (אבל מי בכלל רוצה להקטין את יהוא הענק?) יכולת ההקשבה שלו, היכולת שלו להיעלם בתוך זה ולהיות הכי נוכח, בעת ובעונה אחת היא פנומנלית וצריך לומר: יש לופר והכל בחלק מהמקומות, אבל שניים על הבמה בלבד ונשמעו כמו תזמורת שלמה. "היה לי קטע עם קליידרמן.." טיפס וירד מסולמות והזהיר: "בכל גן עדן יש נחש" "תמיד תפסנו את הרגע ואבדנו את כל השאר .." (לתמיד ולעולם לא עוד) תודעה רומנטית מפותחת מכיתה א מסתבר מדניאלה, שעזבה ביום הראשון של כיתה ב, לנשר או גשר וטל פלר שאחריה, שהסתובב הרבה עם חברה שלה, בשבילה ועזבה לבאר שבע עם המשפחה שלה ותליון עם לב שקנה ליוליה, שעם המשפחה שלה, ברחו בלילה לקנדה אחרי קיץ שלם בחממת עגבניות "מבחוץ את מלאת קוצים ומבפנים, עוד ועוד קוצים" הלכו לו לאיבוד "כמו שורה בשיר" ( ונוס בתמוז) ומסיים במשפט הכי מייצג: "אין לי אף אחד למות למענו, או לחיות בשבילו"



הכי מופע אהבה והכי אין אהבה אבל זה הכי יש בתוך האין הגדול. בתוך הכאב שמבצבץ משם, מריחים גם אושר, שיכול להיות ... אביב גדג' הוא בדיוק מה שצריך בפולמוס, בחג הזה, שהתפלח לנו ליומן. מישהו שמזכיר לנו איך באמת, האהבה נראית וכמה דרושה. סופרת ימים לפעם הבאה, שידברו ככה יפה, את מה שמרגישה