הפעם הראשונה שראיתי את אלישע בנאי על במה היתה לפני יותר מעשור, כשהיה נטול קעקועים ומשינה העלו אותו בהפתעה להתארח ולנגן באחד השירים, כבר אז הוא עלה וניגן עם פאסון, אבל מי שעמד קרוב יכול היה להבחין בהתרגשות של ילד. עשור מאוחר יותר, הוא הספיק לשחק בסדרות וסרטים, לבשל במסעדות ולהוציא אלבום שני עם השודדים.
"היום, השמיים בצבע אפור אני מאושר
יושב על ספה שקניתי לבד
כשהיה לי כסף
הייתי טבח בישלתי טוב
לא נשמתי
רציתי לכתוב...
רוצה להרגיש שוב כמו ילד"
כבר לא ילד, גבר, ש"אולי הפסיק לפחד" בפברואר הקודם הוא ביטל את ההופעה בפאב הפרה (לא רחוק מאותו החוף באכזיב) בסטטוס הכי כנה וחותך.
"המופע נאלץ להדחות ,אני יכול לרשום שזה בגלל עניינים טכניים ושיט, אבל בראסמי לא קנו מספיק כרטיסים ואין מה לנסוע לצפון.. מתבאס ? כן מאוד, פעם ראשונה שזה קורה לי והאגו עמוק בקרקעית"
הוא אומר להתראות לעולם הישן "אולי זה זמן לתיקונים" והגוף והאגו שכבר נשבר מתחיל להתאחות, מפסיק לרצות את מי שרוצה להיות מסביבו, בפוסטים בדף האישי שלו אלישע משתף וחושף את התהיות והמחשבות על החיים (אם במסיבת רווקים שאליה נקלע וכולם שם רק רודפים אחרי החומריות) והאומנות. ובמקביל לעבודה על אלבום השודדים, הוא גם שחרר סינגלים מפרוייקט "מרקו פולו" של אלדר ברנטמן (אלדי) ושלו כי זה מה שמרגיש לו נכון. גם שם הם שני גברים שלא מפחדים לדבר על רגשות.
הוא זורק הכל למים ושוטף את כל הדאגות, כי מסתבר שאולי שכח כמה חלומות. ועכשיו, הוא רוצה לחיות ומתחיל שוב להגשים אותם, אם בדואט עם גידי גוב ב"גיבורה" או האירוח המתוכנן של השודדים בהופעה של סלאש בארץ ביולי הקרוב. הם עולים על הבמה בבארבי, חבורת שודדים לבושים בג'קטים מחוייטים כמו לבשו סיפור כיסוי. מתחילים עם "כשהכל נשרף" ומשכנעים אתכם שיותר קל לעצום את העיניים. משם הם עברו ל"לישון" כמו משלים אתכם שהכל בסדר, ובשלישית יגייסו את אינשטיין והנוסטלגיה לצידם. ואז, ברצועה הרביעית, תגלו שהם כבר שדדו אתכם ואתם שלהם... ומשם זה רק הלך והתגבר (עם הופעה חד פעמית ובלתי נשכחת של גלעד כהנא שהתארח) כשבהדרן הם כבר בחום של סן דייגו בלי ג'קטים ואלישע עטור הקעקועים גם בלי החולצה והקהל קופץ באוויר ורוקד איתם. ולמרות החזות המרדנית, הוא בסך הכל רוצה שתאהבו אותו, בגלל זה הוא כותב שירים. ואי אפשר שלא כשהוא ביחד על הבמה עם השודדים.
מי שמכיר את 2 האלבומים הקודמים שלה ויקשיב לרצועת האינטרו "נקודה" שפותחת את האלבום השלישי, יחייך.
מאחרי הרצועה האינסטרומנטלית הקצרה, מסתתר בעצם הסיפור השלם אחרי המוסיקה שלה.
הרצועה שתבוא מיד אחריו, "לחזור" ושנושאת את שם האלבום, כמו מהווה תחנת מעבר שמחברת את 2 האלבומים הקודמים ומובילה את המאזין אל הוייב של האלבום החדש.
טקסט שמזכיר את "כשנאבד את המילים" ו"כל החלומות בעולם" אבל הפעם, את הגיטרות
מחליפים כלי נגינה ומקצב אורינטליים.
היא גדלה בבית מרוקאי ששמעו בו שירי ארץ ישראל ובגיל העשרה היו אלה אביב גפן והמכשפות בפסקול התקופה.
ואז הגיעה אהובה עוזרי ו"בית" היא גם הספיקה לארח אותה בהופעה.
כשנפגשנו כקהל מחוץ להופעה בתמונע, ודברנו מוסיקה : "ביטון אתה בכלל השתכנזת בכל מה שקשור למוסיקה" היא זרקה לי והתחלנו לצחוק.
והתפנית שחלה אצלה, לא רק באלבום.
היא כותבת המון, בעיקר לפופ ים תיכוני, ויש שירים שאתם שרים בנסיעה עם הרדיו ולא יודעים שהמילים, הם בעצם שלה.
ו"עולם", מדברת בדיוק על המודע והתת מודע
והמקום שכל אחד מגיע אליו.
במופע ההשקה היא תארח את אריק סיני שלשירים שלו הקשיבה כשהיתה ילדה (שירי ארץישראל)
ואת שיר לוי שהמנעד שלו מרגש גם את מי שלא חובב את הז'אנר , והיא לא שוכחת גם את אהובה עוזרי ובזמן שהיא תבצע את "בית" יוקרן ברקע הקליפ מהוופעה והנגינה של אהובה תשתלב ברקע
כשקוטנר השמיע אותה, הוא אמר :
"הנה עוד אחת שעושה את זה כבר כמה שנים, לטעמי למרות שהיא ממש ממש טובה, היא עדיין לא זכתה למקום הראוי לה. קוראים לה לירון בן שמעון."
ועכשיו, זה הקילומטר שלה אל הזריחה
בזמן שמהדורות החדשות בוערות והולכים שוב לבחירות
בן שמעון משיקה אלבום ומחברת ישן עם חדש אלקטרוני עם אוריינטלי וגיטרות רוק כמו מנסה לאחד ולחבר מחדש בצלילים את המזרח התיכון.
המוסיקה, יש לה דרך לרפא אנשים.
ע"פ רוב את מי שמאזין לה, שיר אחד יכול להגיע ולגעת באנשים ולפעמים גם לחולל שינוי מהותי.
ויש גם את הצד השני, זה שיוצר אותה שעצם היצירה הוא ריפוי בפני עצמו "ניצחת איתי הכל" בניון כתב פעם על המוסיקה.
ורומי משתמשת בה לכסות את הפחדים.
I'm empty like my box of fears...Nothing left but skin and holes
מצאתי את השורה הזו ברצועה שעלתה לפני 3 שנים לטיוב שלה בה היא חושפת בעצם סיפור שלם של הפרעות אכילה שאיתו התמודדה.
בסינגל הראשון Disappear שהוא בעצם נקודת המפנה בסיפור ושמתאר מריבה בזוגיות ארוכה והרצון להעלם, "אל תשכח לכסות את הפחדים שלנו" היא תבקש.
ובסופו של דבר היא תתפוס מחסה תחת הצלילים והטקסטים שיובילו אותה הכי רחוק שאפשר במסע חוצה יבשות, כשיוסי מזרחי מפיק.
ובחודש האחרון הסינגל נכנס לרשימות השמעה במספר תחנות רדיו.
לפעמים, צריך רק גיטרה ושירה בכדי לרגש
ובערוץ היטיוב שלה תמצאו גם את In my mind
וקובוס באמצעותו, מצליחה לקחת אותי בשעה מאוחרת בלילה נטול שינה ועמוס מחשבות, למקום אחר, רגוע יותר.
בלי מניירות מיותרות היא חושפת את הלב שלה וככה תופסת את הלב של המאזין.
"אתה חייב לראות את זה". קיבלתי הודעה לאינבוקס מחברה טובה , כשיצא הקליפ של
I think i saw you on the street
"זה אחד הקליפים היפים שעשו כאן" ,היא צדקה
לא Marvel , אבל הסיפור של מוריה אור נדמה כמו לקוח מסרט
תרגיל הפקה אחד ב"רימון" שהוביל לשרשרת ארועים, שבשיאם עבודה עם פיפי וויליאמס, הקלטת אי.פי ראשון , 3 שנים הופעות בחו"ל
וסגירת מעגל עם "רימון" שם היא מלמדת היום כתיבת שירים באנגלית מוסיקאים שזו, לא שפת האם שלהם.
המכניקה של כל הדברים הזמניים.
הרצועה נכתבה אחרי שהתעוררה מחלום מלא בתובנות.
"חלמתי שאני נוסעת להחזיר את הציוד מהצילומים למחסן, ושיש לי אריה בתוך התיק. עדיין לא ראיתי אותו, אבל לגמרי ידעתי שהוא שם. פתאום קפצה לי מחשבה שהוא ממש מסכן, סגור בתיק כל כך קטן של בנות, אז לאחר התחבטות קשה בדילמה - פתחתי את הריץ׳ רץ׳ ונתתי לו לצאת. הוא לבש פנים של בן אדם, אבל זה לא עשה את כל הסיפור לפחות מפחיד. התחלנו לדבר, כמובן ששיחקתי אותה קולית, שלא יראה שאני מתה מפחד (בכל זאת, אריה)." הרגשתי איום קיומי, ומצד שני - הפחד הזה שעמד מולי היה חייב לצאת מהתיק, ואז הבנתי הכל.
אנחנו נמצאים כל הזמן בנסיון ליצור, למצוא משמעות, להשאיר חותם. אנחנו לא יכולים לסבול את המחשבה שהכל זמני וחולף, ושאף אחד עדיין לא הצליח לעצור את זה. באותו הרגע התעוררתי בתחושת קטרזיס"
תכלס, היא לא יכולה באמת להכניס אותנו אל החלומות שלה.
ופה תומר לוי שהוא צלם במאי וחבר קרוב שלה, נכנס לתמונה ומצליח לחבר בדיוק את הטקסט אל המסך כאילו היה חלק בלתי נפרד מתהליך הכתיבה שלו.
בסינגל/קליפ השלישי היא כותבת על געגוע
ולוי, לוקח את המילים שלה ל"קליפ מלא שיק"
לא, זו לא פרסומת לבושם של מותג יוקרתי עם תקציב פרסום ענק, אבל בהחלט נראה ככה.
היא עובדת קשה לאורך כל הדרך, ולא מתפשרת. ומזכירה לי את הוברפוניק ופורטיסהד וכמוהם, גם היא מרימה הפקות וימי צילום לקליפים שלה וללא ספק הויז'אל של לוי משלים אותה ועושה עבודה טובה, בכל פעם כשהם מוציאים סינגל חדש קהל העוקבים שלהם מיד ניגש לבדוק איך הם "הפתיעו" עם הקליפ הפעם.
מחר בערב (מוצ"ש) אפשר לראות אותם בלייב על הבמה בתיאטרון תמונע.
נצלו את ההזדמנות, כל עוד היא פה כי לפי קצב מספר ה"אוהדים" שהולך וגודל באלפים והמחמאות בבלוגים ברחבי העולם בכל פעם כשיוצא קליפ.
היא תטוס שוב לסיבוב הופעות בקרוב.
בקיצור, מוצ"ש, תמונע.
הולך לראות אותם ולחבר ויז'ואל וסאונד בלייב.
אז בגלל שאין לי כמעט זמן לכתוב
וכי אני לא מסוגל להיות רק אנפורמטיבי
וחייב לחפור בכל רצועה ולהעביר את האסוציאציה או התחושה כששמעתי אותה.
נעשה הסכם,
אני ארכז סינגלים שיצאו אחת לשבוע/שבועיים, שאהבתי ושמעתי שוב ושוב
ואתם תסלחו לי על החלקים היותר אינפורמטיביים.
ופה נכנס ה"סינגלס Beat"
וזו זכות לפתוח את המסורת הזו עם לא אחר מאשר אגדת הרוק שהמוסיקה שלו השפיעה על דורות וז'אנרים של מוסיקאים.
סמי בירנבך - שמור על עצמך
בגיל 71 הוא מוציא אלבום סולו "מילים בודדות" בעברית ! שיושק ביוני במועדון האזור.
"שנים שלא כתבתי בעברית", הוא מספר ללאון פלדמן בצד ג' ופה נכנס שיתוף פעולה עם מאיר גולדברג, אבל יש גם רצועה אחת שהטקסט שלה נכתב ע"י בירנבך ב1968 והמתין כל השנים האלה לרגע הנכון לצאת החוצה .
אחרי הסינגל הראשון והרצועות שהושמעו אצל פלדמן אתמול , אני שואל
איך לעזאזל מחכים עד יוני לדבר הזה ?
(כנסו לדף של התכנית ותאזינו, כדאי)
חן לוי - פורטוגל
1. אף פעם אל תעצבנו אישה בהריון !
2 אף פעם אל תעצבנו אישה בהריון שבמקביל מריצה הדסטארט לאלבום ! ! !
ואם כבר טעיתם,
תדאגו להיות רחוק, ממש רחוק.
למשל בפורטוגל.
ואם יהיה לכם מזל, כשתחזרו משם תוכלו להגיד שבזכותכם הרצועה הנפלאה הזו נוצרה.
(וזה לא יעזור לכם , אגב)
אחרי אלבום משובח ונפלא
כמו הורמונים שמשתוללים בחודש תשיעי בשבוע 40 היא מערבבת סול בלוז ג'אז וגיטרות עם נגיעות של רוק ברצועה שהוקלטה בלייב והתוצאה מרגשת לא פחות.
ימים ספורים לסיום ההדסטארט ונשאלת השאלה מה יקרה קודם- הלידה או השלמת היעד בהדסטארט?
Miki guy- fall blues
עם רזומה של הופעות לצד אלי מגן, אריק סיני, לאה שבת...
מיכל/ מיקי גיא, עוברת אל קדמת הבמה.
אחרי ארבע שנים של כתיבת טקסטים, היא בוחרת סינגל ראשון מאי.פי בכורה בסגנון motown blues
שהפזמון שלו לדבריה, כמו מנטרה חוזרת שהתנגנה לה בראש והיא זו שעזרה לה להשתחרר ממערכת יחסים מורכבת ו"מכשפת"
No more believing, No more forgiving
This time I'm not buying your lies
No more hot and cold, No more hug and hold
This time I am cutting the cord
וכשיש לך את אלון לוטרינגר לצידך כמפיק מוסיקלי
את בטוח בדרך הנכונה.
Sharon Gesthalter - Save Yourself
אחרי שחיפשה בסינגל הראשון שלה את ה"עד" שיהיה שם נוכח ויבחין.
בסינגל השני, היא ממשיכה עם השינוי בוויב בפרט ובחיים בכלל, חדר עם מאפרה ריקה ומסך כחול שמרצד וגורם לך להתעורר משינה, תרתי משמע ולרצות לשנות.
האלבום נפתח ברצועה בשם ורטיגו (ספויילר, לא יצא עדיין כסינגל רשמי אבל נמצא בדף האמן שלה).
וגם כאן בהמשך לסינגל הראשון, יאיר רובין בהפקה כמו אוחז בידה ומושך אותה מהסחרור אל חוף מבטחים מוסיקלי.
דניאל רובין - טוב או רע.
פעם, לפני 30 שנה כשרכבתי על אופני ה BMX שלי כשווקמן באוזניים ואני מרים ידיים מהכידון בדיוק ככה, שמעתי פתאום סירנה של ניידת משטרה וחטפתי שטיפה הגונה שכללה צרחות משוטר מקוף שמסתבר שנסע כל הדרך בכביש אחרי.
לפני שבועיים ההדסטארט לאלבומה השני הגיע ליעד בהצלחה והיא משחררת השבוע סינגל בשם טוב או רע.
היא כתבה אותו בזמן שלקחה לעצמה "זמן כתיבה" שנמשך כשבועיים לבדה בדירה בפלמחים.
ביומיים הראשונים היא הרגישה שהיא חיה את החלום, אבל אחרי כמה ימים ההרגישה השתנתה לזה שהיא "האדם הכי בודד בעולם", כשהבינה שבעצם שום דבר מסביבה לא באמת השתנה, הטקסט הזה נכתב.
תמיר מוסקט על התופים, ספי ציזלינג על החצוצרה.
והבס גנב לי את האוזן, כששאלתי מי מנגן אותו
היתה לה תשובה מפתיעה, כמעט כמו הסירנה ההיא מאז.
תלחצו play ומתערב שבפעם הבאה כשתרכבו על אופניים (אמיתיות לא עם סוללה) , תמצאו את עצמכם רוקדים בנסיעה בדיוק ככה.
אלון ברק מארח את רוני פרי - עיניים
המעבר החד הזה של אלון ברק מאינסטרומנטלי
לפופ חשמלי ואלקטרוני, ממשיך לעשות לו רק טוב
אחרי שביקש "תירי בי" עם נועם פנחסוב בסינגל הראשון, הוא מארח את רוני פרי ברצועה פופית מקפיצה אבל עם טקסט מעט מורכב,
גם פה, כמו אצל בירנבך, הטקסט של עיניים נכתב לפני עשור וחיכה לרגע הנכון, ובמקרה הזה גם למבצעת המתאימה, כי הוא מזכיר לי כמה רוני פרי ממש טובה, כשהיא מצליחה להעביר אותו בצורה כל כך חזקה עם הקול שלה.
היללהאר - undercover
הם שוברים מוסכמות, כבר עם המבנה המיוחד של הרכב המוסיקלי שלהם (אמא, בן , ובן הזוג שלה). עם הקליפים המושקעים והמיוחדים ועם המסרים שהם מבקשים להעביר.
בשיר הם מציעים התבוננות כוללת על המציאות בה אנחנו חיים ומבקשים לחזק את אלו ש"ערים", את האכפתיים, האמיצים, האקטיביסטים וכל אלה שמעזים לחלום.
ההפקה האלקטרונית והטקסט של השיר שקורא למאזין להעז לחלום ולעשות, העיפו אותי לרגע אחורה בזמן אל ה"מערבולת" של אמדורסקי, שפרץ דרך והוכיח שאפשר לשלב אלקטרו עם רוק
"כבר אין מוסיקאים שעושים רוק קומי או שכותבים גם מצחיק עם משמעות כמו סנדרסון וכוורת"
מישהו כתב לא מזמן באחת מקבוצות המוסיקליות בפייסבוק.
- דווקא יש , עניתי והפנתי אותו לאלבום "שירים עליי ועלייך" של טל לוי א.ק.א טלוי.
לרבים הוא מוכר מהשירים שניגן בפריים טיים בערוץ 2 כשהלחין את ההקלטות של יאיר נתניהו או שרה הפסיכולוגית וכו.. ושהיוטיובים שלהם הפכו לויראליים.
הוא ה"רומניתקן" לשעבר שמתמודד עם חיי היום יום בטקסטים מחאתיים ציניים.
הגברת מהבנק נתנה לו "הלוואה כדי שאהיה שלה, עטפה אותי באהבה מושכת בריבית צמודה"
אז הפעם, הוא מוותר עליה
"עדיף להשאר בלי בית מאשר בלי פזמון.." הוא אומר, והוא פותח הדסטארט ויש לו גם מצע שלם עם דוגמאות והתחייבות לשינוי שהוא מתכוון לעשות.
אני בחרתי , אני יודע שהוא איש עם ערכים בגלל שאת האלבום הקודם הוא הקדיש ליוסי בנאי (כשקראתי את ההקדשה באלבום חייכתי בלב)
והשנינות שלו מצחיקה אותי שוב ושוב לצד עיבודים מושקעים , וכדי ש"הטפל מול האיכר" יקרה
"אני צריכה נגן או נגנית נבל לפרוייקט שיקרה בשבוע הקרוב,רגע..
אם מי שמנגן על תופים הוא מתופף ובסיסט וגיטריסט אז איך קוראים למי שמנגן על נבל ?"
בדיוק ביום שחברה מוסיקאית פרסמה את הסטטוס הזה הקליפ של רננה נאמן עלה לאוויר.
- התשובה היא כמובן נבלאית.
אם באלבום הקודם והמוערך שלה "שנסון לציון"
היא לקחה את המאזין בסינגל הבכורה לסופות חול וגשמים של חורף לא חורף , 6 שנים אחרי, סינגל ראשון מהאלבום החדש הוא בשלושים ואחת מעלות.
היא אלופה בתיאור מצבים בעזרת מילים
מקצב התופים של מוסקט מתחבר בדיוק
ל"פעימות השקטות" שמעירות והחצוצרה של עידו גור כמו זורקת אותך לסצנת מערבון טקסני מדברי שמוסיפה לתחושת החום
וכשלצידה סופרגרופ כזו כש תום דרום מובילה בהפקה, אחרי שמקשיבים לכל הרצועה הזו שמתחברת צליל לטקסט בדיוק מושלם.
אי אפשר שלא ללחוץ play ולהקשיב לה בלופ שוב ושוב
ואז פשוט להענות ולתת לה לאהוב.
6 שנים אחרי אלבומה הראשון
דריה ורד משחררת 2 סינגלים חדשים לקראת אי.פי חדש שכולו מורכב מטקסטים שקשורים לפלאשבקים שחוזרים וצפים.
יש בתוכה נחש , לא לא כזה כמו בסליתרין.
לכל אחד יש ארוע מסויים או זכרון כואב שהוא סוחב איתו , לא פוסט טראומה בהכרח, משהו מהעבר שמעיק בכל פעם כשנזכרים בו ובדיעבד זה הדבר הראשון שהיית משנה שאם היית יכול
ו"הנחש" הזה שבתוכה זוחל באיטיות ומתפתל ובקלות אני יכול לדמיין אותו מתפתל לפי המקצב האלקטרוני של הרצועה הזו.
"חזרנו ככה יחפים מהחוף שנסגר ולא אמרנו שום דבר.."
בתוגת יום שלישי - היא תחזור אל הים עם ספר מלא בסיפורים קצרים ותתמודד עם אותו הנחש
ביום שהוא פחות טוב, אחרי "לילה של זכרון" שקשה בו לנשום ולדבר, היא בוחרת להפוך את היום לתוגה רכה
השילוב של הטקסטים שלה עם העיבוד והביטים של אדם בין אמיתי, שלוקח אותה הרחק ממחוזות הרוק והאובססיות אל חוף מבטחים
ויוצר דארק אלקטרו רך שהופך זכרונות פחות טובים לנעימים וקלים במהלך מבריק.
מחר בערב (רביעי) , היא חוזרת אל הבמה אחרי 6 שנים , בהופעה ראשונה בסבב בקפה ביאליק לקראת השקת אלבום ותארח את דני גלבוע על הבמה.
2 השקות סינגל ומופע השקה סולד אאוט.
בכל אחד מהם יצאתי החוצה והקשבתי לקהל.
בכל פעם מחדש מישהו הזכיר רצועה אחרת
"כשהיא שרה את הארט בכיתי ממש" מישהי תגיד
וחברה שלה תענה שהיא הכי אוהבת את sleeples כי "ככה היא הרגשתי בדיוק בחודש שעבר לפני שנפרדנו - זה כמו הופעה וטיפול ביחד" (היא צוחקת כשמסיימת את המשפט)
הרצועה שפותחת את האלבום Heart מספרת על הפרידה והמוות המפתיע של אמא שלה.
ילדה שמתגעגעת לאמא שלה ובקרוב תהפוך לאמא בעצמה.
בליינאפ של ההופעה היא בדרך כלל מבצעת את child אחרי Heart "כי אחרי כל סוף צריכה לבוא גם התחלה , מעגל חיים".
השבוע היא שתפה אותו בדף הפייסבוק שלה עם הקדמה מרגשת. "באמת מוזר לשיר את זה עכשיו... כל כך הרבה זמן התבשלתי עם המחשבות והפחדים והפנטזיות. להביא חיים לעולם זו החלטה מורכבת ואמיצה בעיניי. עכשיו יש ילד בתנור. הגוף משתנה. אני משתנה. רק אמא שלי עדיין איננה. כי יש דברים שלא משתנים ובכלל הריון זה שיעור אחד מתמשך על שחרור שליטה וקבלת המציאות כמו שהיא...הולכת ונבנית בתוכי ציפייה אל הרגע שבו ניוולד בקיץ הקרוב אל עולם חדש"
באחד ממשרדי חברות הביטוח בארץ, יושב טלר שמוכר פוליסות, ואין לו בכלל מושג שנכתב עליו שיר.
בוקר אחד, היא קיבלה שיחה אל הנייד הנציג מעברו השני שכנע אותה לעשות ביטוח חיים.
זה קצת הצחיק אותה בזמנו ובכל זאת ..
"i found it kind of sad and funny
"still i gave him the money"
כשחצי פוטוטקסיס איתה על הבמה (בלום,רוטמן וצוק שהפיק) בכל הופעה היא מארחת מוסיקאים אחרים שמשתתפים גם במונולוגים , ותרגש איתם בדואטים על הבמה.
כשהיא תשיר את woman בהדרן, בסופו היא גם תפתיע את הקהל.
האלבום נסגר בדואט עם טל כהן שליו ב Blue eyes שהושמע בלי הפסקה בכאן88, השבוע הם שחררו דואט נוסף שהוקלט ב2 יבשות שונות כשהיא בארץ והוא בארצות הברית.
והרצועה הזו , כמו סוגרת מעגל עם האלבום ומתחילה את השלב הבא והמרגש בחיים שלה שיקרה ממש בקרוב.
ביום רביעי הקרוב היא תעלה על הבמה כששני לבבות בגוף אחד
וזה הולך להיות מרגש במיוחד.
אחרי שהסתובבה בחתונות של אנשים זרים וצילמה בהן קטעים לקליפ , "כתבו עליה" ביחד עם כוכבות אינסטגרם בקליפ ושיר שחושף את כל הקושי בלהיות מוסיקאי ושחקן בארץ בעוקצנות חושפנית והשתתפה במחזור הראשון של סינתיסייזר.
עומר מושקוביץ הוציאה קליפ מחאתי מלא צבע נגד חוק ה"נאמנות בתרבות" שהפך לויראלי.
ועכשיו, היא מעבירה את זה הלאה...
היי עומר, מה שלומך. מה עושה בימים אלה?
מקליטה את האלבום השני שלי בהפקתם של תמיר גורדין, שלי לוי וסתיו תל. עובדת על הופעה חדשה, פתחתי סדנת קליפים למוזיקאיים עצמאיים, אני כותבת לטלויזיה, מלמדת פיתוח קול ועובדת בתדר. בין לבין משדלת לתרגל יוגה וללכת לשחק טניס.
הקליפ שלך ''אמן טוב זה אמן שטוב לו'' יצר מלא באז ברשת. ספרי איך היה התהליך ואיך את מסבירה שהוא הצליח להגיע לכל כך הרבה אנשים ?
התהליך היה הכי כיפי בעולם. הוא כלל הרבה מאוד אנשים מוכשרים שהגיעו לתרום את כישרונם לדבר הזה. אני חושבת שהשיר נגע בנקודה שבה הרבה אמנים מרגישים שהם מוגבלים מבחינת התוכן שהם יוצרים. תחושה שכדי להיות אמן היום אתה צריך 'י 'לשרת את הקהל'' ולא להגיד דברים מכעיסים מדי. אני לא אוהבת להסביר את השירים שלי כי אני מרגישה שהם מדברים הכי טוב בשבילי. אבל השיר והקליפ עוררו דיון ואני חושבת שזה לא משהו שהוא מובן מאליו. ועל זה אני מאוד שמחה. הפתיע אותי גם שכל כך הרבה אנשים הקשיבו למילים, הבינו את ההומור ואת הקונספט. כשיוצרים משהו אין באמת מושג איך זה יתקבל אבל זה מדהים שזה יתקבל בצורה הזאת.
סיפרת שאת עושה סדנת קליפים, אבל מצד שני את לא במאית קליפים- איך את מסבירה את זה?
נכון, אני עושה סדנת קליפים שמיועדת למוזיקאים עצמאיים. נכון, אני לא במאית. אבל דווקא בגלל זה אני עושה סדנה למען מוזיקאים שמספרת על התהליך של עשיית הקליפים ואיך אפשר לעשות הרבה דברים לבד. וכן, לא תמיד צריך לקחת במאי. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אותו מוזיקאי הוא אמן אז יש לו עוד דברים לומר לעולם וזה לא חייב תמיד לצאת בצורה של מוזיקה.
אני לא מתרגשת מאנשים שלא מפרגנים. ככל שהדבר שלי גדל וטפו טפו הוא גדל- ככה יותר ויותר אנשים מרשים לעצמם לחלק ''עצות'' וטיפים כאלה ואחרים. זה דווקא מרגש באיזשהו מקום- כי זה אומר שהדברים שלי מגיעים אליהם. לגבי הבמאי, אני מבינה מאיזה מקום זה בא ואני יכולה להבין את הרמת הגבה. הוא כנראה למד קולנוע ועשה את זה שנים ולא הבין מאיפה יש לי את החוצפה לפתוח גם סדנת קליפים למרות שלא הגעתי מעולם הקולנוע. הסברתי לו שגם לא הגעתי מתחום המוזיקה. ובכל זאת אני עושה מוזיקה. אני באמת מאמינה שאתה לומד הכי טוב מעשייה. והסדנה הזאת מעודדת אותך קודם כל לעשות. מבלי לפחד. הסדנה נוצרה כדי לתת למוזיקאים השראה לחשוב על רעיונות לקליפים בעצמם וכלים לנסח לעצמם את הוויז'ן שהם רוצים. היום כדי להיות מוזיקאי עצמאי זה ממש לא מסתכם רק במוזיקה. אתה אחראי על הכל וככל שתדע לקחת יותר אחריות על הדברים שלך המוזיקה, הקליפים, הגרפיקה, ההופעות – ככה היצירה שלך תהיה דבר יותר שלם ותוכל לייצר את הסיפור שאת רוצה להעביר. טוב, אותי שיכנעת. מתי ואיפה הסדנה ? יום שני, ה11.3. בבית הבאר, רחוב שלמה 6, יפו. אפשר לקנות כרטיס רק מראש ורק כאן: https://bit.ly/2EnHSLX
מתי נראה עוד קליפ שלך?
הקליפ הבא יהיה כנראה ברמת הפקה הרבה יותר גדולה מהאחרים. אני מאוד מתרגשת לקראתו. יהיו הרבה משתתפים ואני עדיין לא יודעת איך אני אעשה את זה כי לקחתי על עצמי שוב אתגר כמעט לא אפשרי.
אבל תכלס זה מה שאני אוהבת. כל הזמן לשבור גבולות ולעשות דברים חדשים שיסעירו אותי. כרגע הוא מתוכנן לצאת לקראת חודש מאי. שוב, יש עליו מלא עבודה והתחלנו לעבוד עליו כבר מעכשיו.
