יונתן רוזן - ער

                        

                                                                             צילום עטיפה: תומר לוי

שלוש שנים אחרי אלבום הבכורה וה"הבוקר שאחרי" מוציא רוזן את אלבומו השני "ער"
העבודה על האלבום ארכה כשנתיים  לצד הופעותיו כשחקן בתאטרון,קולנוע ובהפקות טלוויזיה.
"שאתה משחק בתאטרון אתה מתעסק בדברים שמישהו אחר כתב, לעשות מוסיקה זה להיות אמיתי אתה כותב את הדברים האישיים שלך ואתה גם צריך לרגש"

ב"שפתאום את מרגישה" הוא מתאר את הרגע שבו בת הזוג שלו  מרגישה
ש"זהו, זה נגמר" ואומרת לו את זה, בהופעה הוא מתאר את הסיטואציה ומעביר את התחושה בדיוק כפי שהתרחשה, המקום שבו אתה מבין פתאום שנגמרה מערכת היחסים ואין יותר איך להציל אותה.

                                        

שיר הנושא של האלבום "ער"  מספר על פרידה טרגית מחבר, במקצב בוסה נובה הוא מתאר את  המסע הקשה החל מהנסיעה באמבולנס, בבית החולים ובהתמודדות עם מבטי האם של החבר לאורך הלוויה.
קליפ הנושא של השיר צולם בנופי בחיפה עיר ילדותו והוא מוקדש לחברים שגדלו איתו ועזבו את העיר ולאלה שנשארו לחיות בה.

"מתוך הטקסטים האישיים שלי עלי אני מנסה להשפיע" הוא אומר,ולכל אמן גם יש את אותם הרגעים בהם הוא  רוצה לכתוב לנגן לצעוק אבל יש לו מחנק, בלאק אווט "צעקה בגרון"

יונתן רוזן ממשיך בדרך דומה לזו שעברו זמרים/שחקנים גדולים כמו גידי גוב ואריק אינשטיין ששילבו את קריירות המשחק והשירה  ביחד, בקליפים המושקעים שלו הוא משלב את שתיהן ליצירה אחת מלאה משלו בהצלחה.
בתקופה שכולם מתחילים להשמע אותו הדבר (הפוזה המלנכולית האנגלית)  באלבום עם שירי מסע, פרידה וחברות הוא מצליח להעביר את הטקסטים שלו ולרגש באמצעות רוק, פולק, בוסה נובה ובעברית
 - תתפלאו, מסתבר שזה עדיין אפשרי.

עמירם עיני - לקראת אלבום סולו

"זה לא פייר שהוא כזה חתיך ועוד שהוא גם שר ככה" אומרת לי

תמר "היזרעאלי קפטן" ברגע שעמירם עיני עולה על הבמה

ברוטשילד 12

צילום: Ronni Iszak

כשראיתי בפעם הראשונה את הקליפ של ALL RIGHT  

השיר שהפך ללהיט של אלבומו הקודם LITTLE DEFECTS 

המתנתי לראות מי ההרכב ששר את השיר, 

רצועת האינפו בצד הימני של המסך הובילה אותי ל AMIRAM INC

(עמירם בע"מ) חיפוש קצר בגוגל הוביל אותי לסיפור החיים שלו.

דוגמן נורבגי ישראלי מצליח, בשנות ה90 הוא השתתף בכל קמפיין

אפשרי של השמות הכי גדולים בתעשייה והחליט ביום אחד לעזוב

הכול, להגיע לארץ, לעבוד על אלבום ולהגשים את החלום לעשות

מוסיקה.

בגיל 21 הוא כבר הספיק להתחתן, לגור בפריז ולעזוב, סיפור הגרושים

שלו הוא בעצם הסיפור שעומד אחרי הקליפ והמילים של ALL RIGHT.

                                         "הדפקטים הקטנים שהופכים הכל מושלם" 

הוא  משקיע בקליפים לשירים שלו והכול מתבצע במימון עצמאי,

לפני כשנתיים (דקה לפני המהפכה המזרחית), הוא שחרר לאוויר 

קליפ מושקע שצולם בעלויות גבוהות באמצעות אפקטים ובכיכובה

של אנה ארונוב לשירTANGO, CAN'T PRETEND   .

שיר שיופיע באלבום הסולו הקרוב ואז הגיעה ההפיכה המזרחית בערוץ

24 וטרפה את הקלפים.

מאז הוא הספיק להשתתף בהפקה שרתמה אמנים  למען ילדי

הפליטים שחיים בישראל, לשלב את הציורים שלו בתערוכה

המשלבת הופעה בשם "listen to the colors and see the sounds "

ולבצע קאבר בגרסה האנגלית ל"זה קורה" של אריק לביא בשם

"so it goes".

אחרי שעזב את עולם הדוגמנות והבין בדרך הקשה כי לא קל

להתפרנס בארץ ממוסיקה, במיוחד אם אתה שר באנגלית.

הוא חזר שוב לדגמן ומככב בפרסומת החדשה להונדה שרצה על

המסך בשבוע האחרון.

בכדי לסיים את הקלטת אלבום הסולו הקרוב הוא אף יצא בפרויקט

מיוחד לגיוס מימון באמצעות האתר start*ART 
הפקת האלבום הופקדה בידיה של רעות יהודאי,  אורחת קבועה

בהופעות שלו, לצדם בגיטרה חשמלית אסף ברק המלווה את עיני עוד

מתחילת הדרך ומתקופת ה- Inc. 
אם לשפוט לפי הכימיה, האנרגיות שלהם על הבמה, שילוב רוק וקאנטרי
עם השפעות אתניות והגיטרה המייללת של ברק זה בהחלט עומד להיות
אלבום מיוחד.

בחורף הקרוב בחנות המוסיקה הקרובה לביתכם

ROY DAHAN - SOME OF THIS LIFE ונסיעה אחת ארוכה

בכל ערב יום זכרון, אחרי הטקסים במהלך השעות הקטנות של הלילה אני מכין את הפלייליסט השנתי שילווה אותי במהלך הנסיעה הארוכה לחיפה.
(כבר לא מסוגל לשמוע את הפוליקר-אלברשטיין והנסיך הקטן ופרחי הגן  בכל התחנות)
אחרי שוויתרתי על הרעיון להכין את האוסף המלנכולי השנתי לקחתי איתי את
some of this life  של ROY DAHAN
לחיצה קצרה על PLAY פתיחת חלונות ויצאתי לדרך, נדמה היה כאילו מישהו ערך את הדיסק הזה במיוחד לנסיעה שהתחילה בכבדות האופיינית
אחרי שהרגשתי שאני falling like a stone

הגיע state of mind שהחזיר אותי לכל הזיכרונות  מהחברים שכבר אינם שהשתלבו בנופי הנסיעה (הכרמל וחוף הים)

שאלות קיומיות התגלגלו,עלו וצפו בכל פעם שהפזמון של

Does anyone know התנגן מחדש 

השנה, בניגוד לשנים קודמות בזכות ה דיסק הזה הנסיעה הלוך חזור מהצפון למרכז הייתה רגועה ונעימה יותר.
תודה רועי !
כנסו ללינק, אתם כבר תבינו על מה אני מדבר.

www.roydahan.com

ליהיא שגיא - אלבום בכורה והופעה בעלמה

באמצע שנות ה-30 לחייה מחליטה ליהיא שגיא לתפוס את הרגע תוך הבנה שהוא זמני, להגשים את החלום ולהקליט בלייבל עצמאי את אלבום הבכורה שלה.

פרט לכתיבת הלחנים והטקסטים גם את היחצנות, ההפקה בפועל ומכירת הדיסקים בסיום כל הופעה היא עושה בעצמה ולכן בחירת שם האלבום כנושא את שמה אינה מפתיעה ואף ראויה.

האלבום משלב טקסטים באנגלית ובעברית מוסיקת פולק ורוק ניחן בהשפעות המוסיקליות כג'וני מיטשל, שריל קרואו, ופורטיסהד, על ההפקה המוסיקלית הופקד איתי דיילס (קולומביה) ששילב את הנגיעות הדיגיטליות העדינות שלו לגיטרות, הקלידים והטקסטים המתארים את החוויות הרגשיות אותן עברה לאורך שנות חייה החל מפרידות, רגעי הבדידות והתקוות

 "clules when you're gone but i'm tempted"

ועד לגעגועים לאביה שלו הקדישה את האלבום והוא זה שלימד אותה לאהוב מוסיקה ולהאמין בעצמה

"my fingers slide on your strings 

This will never dieNow you can fly high 

"You can fly

האלבום נפתח ברצועה "להמשיך", שיר שנתקלתי בביצוע שלו לראשונה על הקיר של ליליה (ההיא שהגבר שלה שר באמבטיה).

 הטקסט, הפשטות של הלחן והקול הצלול והמרגש שבוקע ישירות מהלב שלה, משכו אותי לרצות ולהקשיב לשאר האלבום.כשחיפשתי אחרי סינגלים נוספים מצאתי פרסום להופעה שלה, קפיצה ספונטנית להופעה הובילה למפגש איתה שארך דקות בודדות לאחריו נוספו לטקסטים שלה עוצמות ומשמעויות חדשות וחזקות יותר.

זאת אני
לא רואים אותי, כשאני לבד
מתבוננת בראי
לרוב אוהבת את עצמי
וגם בבדידותי.
ואני חושבת,שאולי אקח עוד רגע אחד
ולנשום עוד נשימה,להבין מה קרה
להמשיך
להמשיך בדרך...

לאורך כל ההופעה בין השירים היא מתקשרת עם הקהל שלה במילות קישור ומבטים, שנכנסו אני והאצילית באיחור קל (באמצע השיר הראשון) היא ליוותה אותנו במבטה כשהתיישבנו.
לאחר ההופעה ניגשתי בכדי לרכוש את הדיסק ואז לתדהמתי גיליתי ששגיא כבדת ראיה ושלאורך השנים ראייתה הולכת ונעלמת, כנראה שהפיצוי הוא בקולה הצלול והמרגש.

אסף ארליך - אלבום חדש והופעה באוזן בר

את המוסיקה של אסף הכרתי רק אחרי שהוא כבר הספיק להוציא את הדיסק השני שלו "חדשות מהמגירה", בתקופה שערוץ המוסיקה לשעבר(24) היה בתחילת הדרך ו"עשרה ימים"מתוך האלבום שודר שם.
הטקסט שלו ביחד עם הטקסט של "נשבר" תארו בדיוק את החיים שלי באותה התקופה (עד שנדמה היה שבסוף האלבום ממתין לי קרדיט על השראה)
יומיים אחרי שרכשתי את הדיסק וחיפשתי את לוח ההופעות שלו גיליתי שהוא כבר הוציא דיסק בעבר והיה לי מוזר שעדיין לא נתקלתי בו.

ב2002  - אחרי שחמי רודנר צרף את ארליך לסיבוב ההופעות שלו 

"גאולה" הוא הוציא את אלבומו הראשון "טוקשואו" שרודנר אף הפיק, 

אלבום שמשך אליו ביקורות טובות אבל הקהל לא הצביע ברגליים ואחרי

 תקופה קצרה הוא בחר להפסיק להופיע.

בתחילת 2007 עם יציאת "חדשות מהמגירה" הסינגלים מתוכו הושמעו בתחנות הרדיו ושודרו בערוץ 24, נראה היה כי משהו מתחיל להתעורר ביחד עם ההחלטה שעידו אגמון יופקד על ההפקה ונדמה היה שהפעם ארליך יקבל את ההכרה שמגיעה לו אך לאחריו הוא שוב יצא להפסקה ארוכה.

פברואר 2012 עם יציאת האלבום השלישי "שקט עכשיו", אני מציע לזאביק הכתום (חולה מוסיקה כמוני ויוצר הפרויקט "מה אתה שו100?")לקפוץ איתי להופעה של אסף באוזן-בר, השאלה שלו "אסף ארליך- מי זה ?" לא הפתיעה אותי,את אותה התגובה הייתי מקבל שהדיסק שלו היה מתנגן בדירה שלי או ברכב וכל פעם מחדש צרם לי שהאלבומים שלו עדיין לא מוכרים למרות שלאורך השנים הוא אסף סביבו קהל מאזינים אדוק שעוקב אחר היצירה שלו וממתין בשקיקה להופעות הבודדות.
וכשהוא כבר עולה על הבמה בתל אביב, גם הקהל הצפוני שלו מגיע מחשש שלא תתקיים הופעה נוספת.
כמו באלבומים הקודמים גם ב"שקט עכשיו" אלבומו השלישי, ממשיך ארליך לחבר בין הטקסטים הבועטים והחשופים שלו למוסיקת רוק נטולת "גימיקים"אלקטרוניים, והתוצאה המתקבלת היא רוק אמיתי ומשובח כמו שידעו לעשות כאן פעם, ההפקה המוסיקלית שוב הופקדה בידיו של עידו אגמון שמלווה את ארליך בגיטרה בהופעות, בניגוד להופעות מהאלבומים הקודמים הוסיף ארליך גיטרה נוספת על הבמה ובביצועו, דבר שאפשר לאגמון לנגן כמו שרק הוא מפליא לעשות.

כשיש לך את עידו אגמון כ"wing man" זה בטוח ישמע טוב

ביחד איתם על הבמה אורן רביב על התופים ואורן לאור על הבס שמלווים את ארליך מתקופת "חדשות מהמגירה" והכימיה בינהם על הבמה עושה רק טוב.
לאחר שהוציא את אלבומו הראשון זכה ארליך בכינוי "הזמר הכי טוב שהקהל הישראלי לא מכיר"- מקווה שהשנה סופסוף הוא יפטר מהתואר הזה ושבפעם הבאה שיתנגן שיר שלו ברקע תדעו בדיוק מה מתנגן.

 

רוקפור-הופעה אקוסטית ומסע במכונת הזמן

אם ניכנס לרגע למכונה של האיש שראה הכל ונצא למסע אחורה בזמן לשנת 2007, בבר אפלולי לא פחות ולא יותר מאשר בבית שאן,בהופעה מול שלושים איש בערך הרכב של ארבעה אנשים הופיע כאילו הוא עומד מול 30 אלף איש בסנטרל פארק, ואני לכל אורך ההופעה כמו ילד בן 17 כל כך מאושר מצד אחד
(לקבל במתנה הופעה כמעט פרטית ליום הולדת 30)
ומצד שני מתבאס בשביל ההרכב שזה כל הקהל שהגיע ..

בסוף ההופעה ישבתי עם ברוך סולן רוקפור על הבר והוא בשיא האדישות אמר שככה זה, יום אחד אתה זוכה בתחרות בינלאומית ומקליט באולפן שהוא חלומו של כל מוסיקאי ולמחרת אתה מופיע מול 30 איש בבית שאן. 

רוקפור -אחד ההרכבים המשמעותיים שקם בתולדות הרוק הישראלי וכמו השם של הדיסק השני שלהם נדמה שהם באמת כבר ראו הכל החל משינויי תפקידים בתוך ההרכב שברוך בן יצחק עבר לגיטרה אחרי שאמיר צורף (עוד נכס לרוק הישראלי) פרש ועד לעזיבתו המתוקשרת ב2004 של אלי לולאי באמצעו של סיבוב הופעות מצליח בארה"ב.

עידן ה"פוסט אלי לולאי" - התפיסה הראשונית במצבים שכאלה היא לקחת פסק זמן, שבדרך כלל גורם לפרוק סופי של הלהקה ולכן אי אפשר שלא להעריץ את איסר טננבאום מרק לזר וברוך בן יצחק על ההחלטה שלקחו להמשיך את סיבוב ההופעות אליו התחייבו ויום למחרת עלו שלושתם על הבמה הפעם שברוך בתפקיד הסולן.

בשנת 2007 החליטו חברי הלהקה להשתתף בתחרות שיזם דייויד גילמור לזכרו של סיד בארט שנפטר ב2006

בתחרות הוזמנו להקות להעלות לאתר שהוקם במיוחד לכך את הביצוע שלהן לשיר של פינק פלויד"ARNOLD LAYNE".

לאחר שהמאזינים בחרו את שלושת הביצועים האהובים עליהם הם הועברו לדייויד גילמור, ריצ'רד רייט ודייויד בואי שהחליטו פה אחד שהביצוע של רוקפור הוא הביצוע הטוב ביותר וההרכב זכה ביום הקלטות באולפן "אבי רוד" המפורסם שבלונדון.

 בכך בעצם ניטש הויכוח או הספק והוכח שרוקפור פרפומרים גדולים גם ללא אלי לולאי.

בקפיצה בחזרה בזמן פברואר 2011 רחובות, מועדון הפלורה , ערב הדרבי התל אביבי ומבחן הפסיכומטרי שהיה למחרת, לא מנעו מהאנשים שאוהבים את ההרכב להגיע ולמלא את המקום.

15 שנים אחרי האיש שראה הכול אפשר היה למצוא על הבמה הרכב רוק אינדי פסיכדלי שחי מנגן ובועט מוסיקה בכל אבריו, שהאייפד של יקי גני פוגש את הבס של מרק לזר, מי שנכח בפאב לא יכול היה להישאר אדיש גם אם הוא לא ממש הכיר את הלהקה .

ההשקעה של רוקפור בכל הופעה לצד לקיחת הסיכון והחלטה לחזור לשיר בעברית באלבומם האחרון "העולם המופלא" מוכיחים כי האהבה האמיתית למוסיקה היא הדבר שמניע את הלהקה והופך אותה לגדולה כמו שהיא.

שדים של עצב סופות של אושר והופעה ביתית אחת

דצמבר 2010, החיפוש המתיש אחרי חניה ברחובות ת"א ביום חמישי בערב הזכיר לי את הימים שבהם הייתי "רודף ארנבות" בחולצה משובצת
בכניסה לבניין פגשתי את שמוליק אחרי 5 דקות של שכנוע שיש דבר כזה הופעה ביתית, בלונדינית אחת שהנהנה בראשה לסמן לו שאני צודק ולחיצה קצרה על כפתור האיטרקום, מצאנו את עצמנו בסלון ביתו של אורן ברזילי גיטרסיט וסולן מופע הארנבות של דוקטור קספר.

כבר מספר חודשים הוא מארח קבוצות של אנשים בביתו וחושף באמצעות מוסיקה ומונולוגים מהולים בנגיעות של עצב והומור את חווית ההחלמה והשיקום אותם עבר בעקבות שיתוק פתאומי שתקף אותו ביום בהיר אחד,
אותו היום בו גילה כי "גברת המזל שעמדה לצידו הפנתה לו את גבה והאלוהים שאליו הוא נהג להתפלל כבר לא מקשיב לתפילותיו".

סיפורים על סופות של אושר רוויות אלכוהול ומבחן נהיגה אחד, תיאורי הנפילות מהסופות האלה כל הדרך למטה תוך מפגשים עם שדים של עצב ושילוב כל אלה עם קטעי מוסיקה המתנגנים על גיטרה אקוסטית, קטעים מוקלטים ברקע לצד כוננית מלאה בדיסקים וציורי ילדים, הופכים את ההופעה הזו ליוצאת דופן ומיוחדת בדרך משלה.

                                          "סופה של אושר"

הדיסק נולד ממקום של כאב ועצב אך ללא ספק זהו סיפור עם סוף טוב ,סיפור של אדם שכנגד כל הסיכויים החלים

והצליח ליצור מכל הכאב הזה יצירת מופת עטופה בספרון מלא בטקסטים שמשלימים את החוויה וספק אם בשנים הקרובות נראה דיסק מושקע כל כך.

                                         שדים של עצב