בעניים עצומות על חבל דק , היא מנסה לשמור על מרחק והאלבום נפתח ברצועה מרגשת ומלאה בטקסט חושפני
- היא יודעת שלברוח זה לא פתרון, שיש כמה דרכים להסתתר, לעומת זאת יש גם כמה להשאר "אין לי זמן הכל מתמלא בעשן" , כמו במרוץ אחרי הזמן בגיל 21 היא מחזיקה בידה אלבום שהפיק עמית ארז, ואלונה נוף עצבה לה את עטיפת האלבום, כבר הספיקה להופיע בפסטיבלים נחשבים. לחיצה על PLAY והצלחתי להבין איך הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית הזו. הרצועה השניה כבר קצבית יותר הנגנים שמפליאים לעשות באלבום, כאן גם יוסיפו מקצב במחיאות כף קרן אן , כבר לא גרה כאן אבל בהחלט משפיעה מרחוק ברצועה הרביעית, כמו גלגלי רכבת שמחוברים ומניעים קדימה, העליות והירידות של המקצב, אתה כבר מבין שזה אלבום שילך איתך תקופה ארוכה, במשך תקופה האזנתי לו בדרך הדיגיטלית כשהגיע לידי ההארד קופי - האלבום קיבל תפנית חדה. הרצועה מסתיימת במילים : "כשראיתי אותך מרחוק הבנתי שהגעתי הביתה אבל כמו חלום בלהות עלית למעלה"
לאחר המאבק העיקש עם הצלופן, כשפתחתי את האלבום הבחנתי בתמונה שלה עם הקדשה שורה אחת שלכדה לי את העין, ונחמץ לי לשניה הלב, כמו נורה חץ שטרף את המילים וכל הטקסטים קיבלו משמעות אחרת.
" האלבום מוקדש לאבא שלי שאותו לא זכיתי להכיר"
לרגע אחד היה לי פלאשבק ל20 השניות האחרונות בסרט "החשוד המיידי" בהן תנועה אחת של ורבל קינט (קווין ספייסי) טרפה את הקלפים והחזירה אותך לראות את הסרט שוב ושוב. כי אז הבנתי ש"לחי אדומה" לא מדבר על אהבה נכזבת, אלא על שברון הלב הגדול של אמא שלה לאחר האובדן ושגרת היום הכל כך אפורה (בכלל מגיעה לאמא שלה צל"ש , להיות במצב הזה עם תאומות ..לא קל) לחי אדומה כמו מתחבר לי עם "נמרים" של רוני אלטר, שגם הנוכחות שלה מורגשת כאן ומיכה הרשליקביץ שניגן עם אלטר, היום מנגן עם רחל בהופעות וללא ספק מוסיף עם הסאונד של המיתרים שלו וויב וערך מוסף. ואז הגיע תורו של יהודה עמיחי באלבום. היא מבצעת את המילים שלו כשברקע הדיסטורשן של ארז חותך בכדי שתרגיש את הגעגוע בהופעה האחרונה שלה לחלוטין בצוזאמן , היא תקדיש אותו למיה, הבעלים של המקום, שבימים אלה נסגר ומשנה מקום והיה לה כמו בית. "היה לנו הסכם" - מיה חזרה צועקת ולאחר שרחל תסיים לבצע אותו, היא תתחיל לנגן אותו שוב ותבצע אותו פעם נוספת.
ב"חדרים" וזר פרחים" הקצב שוב יורד, היא תשבה אתכם עם הטקסטים הכל כך אישיים שלה. ואז, היא תבחר לסיים את האלבום שוב עם פול דיסטורשיין של ארז והלמות התופים של חזיזה, שניה לפני שהיא "נעלמת וסוגרת את הדלת" כשהיא צורחת "אין יציאה".
היא רק בתחילת הדרך, אלבום בכורה מרגש וחשוףשילך איתי תקופה ארוכה ואחרי 2 השירים החדשים שנגנה בצוזאמן (א.אמדורסקי צפויה לך הפתעה) אני ללא ספק מחכה כבר לבא אחריו.
הוא נמצא שם ברקע , בפס הקול של חיי
כשהוא הולם בתופים בשני המקלות שבידיו עם הבייס דראם והמצילות שלרגליו.
מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי.
"אל תקרא לי שחור" של עוזי והסגנונות היה מהתקליטים הראשונים שהיו במדף התקליטים של הורי.
הפעם הראשונה שפגשתי אותו באופן אישי, היתה 30 שנים מאוחר יותר
בהקלטות אלבום הבכורה של אייל בין המוריה.
זו היתה זכות להיות שם בין אגדות רוק
ו"בין השירים" , בשיחות על מוסיקה, הוא סיפר על רגעים בהיסטוריה של הרוק כשכולנו מקשיבים בהתלהבות לפרטים.
הוא סיפר, שהתחיל בכלל לנגן באירועים בלהקה של הדוד שלו כשהמתופף הקבוע שלו הבריז לו מההרכב". מבלי שידע שיום אחד הוא יהפוך לאגדת רוק מקומית ולאחד ממקימי ה"רוק המתקדם" בישראל.
הוא גדל בכלל ברקע של מוסיקה יוונית.
ואז הגיע הרוק.
2017 תיאטרון תמונע
אחרי שניגן בעשרות אלפי שירים מאז אותו הרגע בלהקת האירועים, ואף הוציא 3 אלבומי סולו משלו , הוא בסיבוב הופעות בשם "נותן ברוק" כשאיתו על הבמה :
מיכה מיכאלי - בס
אייל בן המוריה - בגיטרות ושירה
יואב זילברשטיין - קלידים.
הם מתחילים את ההופעה בג'אם סשן רוק מתקדם.
"היינו פריקים עם שיער ארוך מהרוק מצד אחד והמוסיקה הישראלית והלהקות הצבאיות שהיו אז חזקות. בצד השני".
ומיד לאחריו הם ינגנו את שביר.
מאוחר יותר, זילברשטיין יפתיע כשינגן את הפתיחה של Whiter Shade Of Pale
שיהפוך פתאום ל "ילדים של החיים".
בדיוק באותו הערב, ימלאו 4 שנים למותו של קראוס.
הוא יספר את סיפור ההיכרות בינהם ועל העבודה באולפן, ויגלה שיש 2 שירים בלבד שגורמים לו להזיל דמעה, הראשון מבינהם הוא "אחרי 20 שנה".
הם מנגנים ביחד ארבעתם, כל אחד מפנה את מקומו בעיתוי מושלם ומשתלב עם שאר הנגנים על הבמה.
מאיר יציג אותם ,יספר איך הכיר כל אחד בנפרד "חתולי רחוב" הוא מתאר את ארבעתם, אף אחד כאן לא למד לנגן בצורה מקצועית (מביט מהצד לא היה מנחש זאת).
ומאיר , ברוב צניעותו, כי הוא כזה , תמיד מדבר בגובה העיניים , יפרגן לכל אחד מהנגנים ברמה האישית.
והם ינגנו את "מלך הרוקנרול" מאלבום הבכורה של של אייל.
עלילות "מחשך מצריים" ב"תמוז".
הוא יספר על אריק אינשטיין ויקדיש לו פרק שלם במופע , הוא חסר לו.
לאריק היה הרגל להצמיד שמות לאנשים.
"לי הוא היה קורא "מחשך מצריים", הפוך על הפוך על השם.
כשניגן עם אינשטיין , הבין שבניגוד למיינסטרים שהיה קיים בזמנו (הלהקות הצבאיות) אפשר גם לנגן מוסיקת רוק בארץ.
בדיוק כמו זו ששמעו בתקליטים.
באותה התקופה שלום חנוך ואריאל זילבר חממו את סיבוב ההופעות של אינשטיין ומאיר הצטרף אליהם.
"אתם , מתאים לכם "תמוז" הוא אמר לשלושתם וכך בעצם העניק להם את השם.
איך אינשטיין גרם ליצחק להפטר מהצ'רצ'יל ולהפוך לקלפטר , אני כבר אשאיר למאיר ישראל לספר. (וגם מי זו "ושתי פטרוזיליה" לפיו).
אחרי עוף גוזל - הרצועה השניה שגורמת לו להזיל דמעה, הוא יחתום את הפרק על אינשטיין עם קטע קול של אינשטיין לשיר love you שכתב ישראל.
הוא יפעיל את הקהל בשירה בפזמון של "הולך בטל"
יספר על הופעות בנואיבה עם קלפטר ועל האוטובינקי שטיפסה שם הרים וגבעות בדרך.
והערב יסתיים שוב בג'אם סשן שמחבר אותם שוב ביחד על הבמה, ואחרי משנתו בנושא הרוק בארץ בדיוק כך הוא אמור להסתיים.
שיעור נפלא בהיסטוריית הרוק המקומי מתחילת דרכו ועד היום, מאדם שללא ספק ממיסדיו, אגדת רוק שאת סיפורי "מאחרי הקלעים" שלו מלווים צלילים מהלהיטים הגדולים בהם ניגן.
ויש לו גם 3 אלבומים שפרט להערה שולית,הוא לא מדבר מזכיר אתם (וחבל !) וכאן "מול עיניה" שאף צולם בסנטוריני ולאה שבת משתתפת בשירה וקולות רקע
(צניעות, יוון , כבר אמרתי ?)
לכו להקשיב לצלילים ולסיפורים , ואולי בעוד 10 שנים תהפכו לחלק מהם כשיספר על המופע "נותן ברוק".
"אנשים חכמים הבטיחו לי
שההיסטוריה חוזרת על עצמה
ואני מחכה באמצע הסלון
שיחזור הדינוזאור
והוא לא בא
הוא לא בא הוא לא בא."
המילים שאיתם נפתח האלבום עם הרצועה "דינוזאור" , וזה ממשיך עם "ארבעים שנה במדבר מי היה צועד מי היה יוצא היום בחום הזה"
אבל ההיסטוריה כן חוזרת על עצמה.
עובדה, אחרי הכתיבה שלה באלבומי "כל החתיכים אצלי" שבהאזנה להם הייתי נוסע ברכב שר בקולי קולות ונקרע מצחוק.
איה זהבי פייגלין שוב מייצרת אלבום שלם עם כתיבה שנונה מצחיקה ואמיצה.
וכמו הטקסטים שלה המרגשים ומלאי ההומור העצמי, אפשר למצוא בערוץ היוטיוב שלה קליפים ל 4 מתוך שבעת השירים שבכולם היא חובשת קסדת חצי ("אבטיח") על הראש.
ב"ברלין" היא תפתח עם
"אמא אני לא מצליחה להשתלט על הכיתה
אמא אני מפחדת
שהתלמידים לא אוהבים אותי
אמא אני רוצה
לסוע לברלין
בברלין אני אהיה בלונדינית וגבוהה"
תתאר את הקושי שלה בתקופת היותה כמורה (הרי אי אפשר להתפרנס בארץ רק ממוסיקה)
תכלס, אני הייתי מלמד בשעורי ספרות את הטקסטים שלה.
בברלין היא תהיה בלונדינית וגבוהה, בגלל זה הקליפ שלו צולם בסאן פרנסיסקו.
3 תובנות חשובות ושימושיות * "התנועה הסיבובית של הכפית משפיעה על הסולו." כשהתארחה בהופעה של יהודה עדר אגדת הרוק , הם הופיעו בערוץ 10. בזמן הכנת הקפה, היא צילמה וידאו לייב בדף הפייסבוק שלה. "יהודה, תגיד משהו לקהל" והוא בתגובה ענה " התנועה הסיבובית של הכפית - משפיעה על הסולו" * "אי אפשר לעצום עיניים בכביש" "יש לי מערכת יחסים אמיתית
עם הכיסא הריק של צד ימין במכונית
יש לי מערכת יחסים
לפעמים אני מניחה עליו יד
אם אעצום עיניים אולי הוא מלטף אותי גם
אם אעצום עיניים מספיק חזק
אי אפשר לעצום עיניים באמצע הכביש"
* סוד קטן - הלב לא באמת נשבר
אם באלבום של כל החתיכים, היא מחאה על כך שעדיין לא המציאו בפקולטה למידע מדוייק, פצצה נגד לב שבור
ברצועה "גיבור" היא מגלה :
"שהלב לא באמת נשבר
והוא לא נופל לתחתונים
הלב סתם יושב שם
ושואב דם
לא לפחד"
היא סוגרת את האלבום עם רצועה בשם "בירה"
במהלך השנים נפגשנו בעיקר כקהל בהופעות, שיחות חולין בסוף הופעה על מוסיקה
יש בה משהו באיה, שגורם לך לרצות לדבר איתה על מוסיקה ולהקשיב לה שעות
ונדמה כי רמת החיוכים במגמת עליה כשאתה נמצא לידה , וזה גם נשקף מדף הפייסבוק שלה(השנינות השנינות)
שבעה שירים, שכל אחד נושא מילה אחת שמתארת אותו.
אלבום דיגטלי נפלא.
אז למה בעצם לא ? ואפילו הזדמנות. ליותר מבירה. בשבוע הבא 28/01 בבארבי היא מופיעה לקראת אלבומה החדש עליו היא עובדת כבר תקופה עם אריאל טוכמן. כדאי.
קשה להאמין שרביד כחלני ולהקת "ימן בלוז" פרצו אלינו
לתודעה רק לפני שנים ספורות, אך מסתבר שבמקרה שלהם האיכות משחקת תפקיד מכריע יותר
מהכמות.
בשנים שעברו הם הספיקו להופיע בכל
העולם בשלל פסטיבלים נחשבים, לצבור קהל מעריצים מגוון שהולך וגדל, ורק אצלי
בפלייליסט הם עדיין לא התנגנו.
לא כי לא רציתי, פשוט טרם יצא לי לשמוע אותם בצורה
מסודרת ולאמוד על טיבם, חוץ משמיעה אקראית של כמה סינגלים.
קיבלתי מהם את הרושם,
המוטעה בדיעבד, שזאת להקה "כבדה" ולפיכך נדרשת ממני הקשבה טוטאלית ולא
סתם שמיעה "על הדרך". היום אני מודה שטעיתי.
כשרביד כחלני, סולן הלהקה, עולה לבמה
ומתחיל לנגן, ואיתו ההרכב המפואר שלצידו, הוא לוקח אותנו מהר מאד למימד אחר מחוץ
לגבולות הזמן.
אני לא זוכרת הופעה שהרגשתי כבר בשיר הראשון תחושות של שיא שמגיעות
בדרך כלל באמצע ההופעה, אחרי השלב הראשוני יחסית. השיר הפותח "Mountains will Dance" הוא שילוב ייחודי של מזרח ומערב, ישן וחדש, יהודי- ערבי, שיר שמבטא את
המורכבות שלנו כעם וקורא תיגר על הלחן המקורי שלו. כלי המיתר היחודי (גימברי) שכחלני
פורט בקצב אחיד, לצלילי התופים ושאר הכלים של הלהקה, יחד עם הריקוד שלו על הבמה,
לא משאיר הרבה ברירות לקהל שנסחף גם הוא לריקוד אקסטטי סוער.
הריקוד הסוחף לא נרגע למשך שעה ארוכה שבמהלכה ימן בלוז
מפלרטטים עם הקהל במספר שפות שונות, נעים בין שירי נשמה לשירי מחאה, בקצב איטי או
מהיר, ובהתאמה גם פעימות הלב. הסגנון המוזיקלי גם הוא מושפע ממספר סגנונות כמו מוסיקת
עולם, ג'ז, בלוז, רוק, פאנק וביחד הם מתלכדים לכדי יצירה מוזיקלית צבעונית
ומרהיבה. אני מרגישה שדווקא השפה הערבית שאיננה מובנת לי, לא רק שלא מהווה עבורי
מחסום אלא להיפך, היא מאפשרת להתחבר אליה ממקום נקי יותר בו הלב מרגיש.
בין שיר
לשיר כחלני מזכיר לנו את הרצונות הפנימיים שלנו לחיות ביחד בשלווה, ומספר שהוא
מתרגש מהדו-קיום שקיים בצפון. "קורים דברים טובים יותר מרעים בעולם הזה וזאת
המציאות" הוא אומר בפשטות, ואני לא יכולה שלא להסכים איתו במעמד זה.
זאת הופעה חשמלית תמציתית כמו שהגדירו אותה בהזמנה. מתומצתת
אך מדויקת וכל רגע בה מזוקק לכדי עונג. קטעי הסולו המופלאים של הגיטריסט עוזי
רמירז, החיבור הטבעי של כחלני לקהל, כמו גם אל חברי הלהקה, כשהוא מביט בהם בריכוז
בזמן שמבצעים קטעי סולו דקות ארוכות, השליטה שלו בקול כמו בגוף, ואי אפשר שלא
להזכיר את הסטייל המשגע(שנדיר לראות בארצנו)
כיאה לרוק סטאר שכמותו. אין לי ספק שהוא נהנה מכל רגע, והקהל עוד יותר.
בעיניי ימן בלוז הם
הרבה מעבר לבלוז מתימן, הם ההוכחה לכך שמוזיקה יכולה לגשר בין עולמות, להשכין שלום
וליצור שפה משותפת בה הלב מקשיב ומדבר. לכו לראות!
שפי אורן בך, זמרת יוצרת, בת 37, מקריית טבעון, אם לילדה בת 11 (יהנא), עוסקת בסאונד הילינג ובמעגלי שירה. סעי לים זוהי יריית הפתיחה מתוך אלבום בהפקתו של ז'אן פול זימבריס (החברים של נטאשה)
שפי, למה סעי לים? הים הציל אותי המון פעמים גרתי ליד הים בחווה של אליק, ובאילת. הים הוא מורה גדול בשבילי. כשאני מתרחקת מעצמי, הים הוא המקום היחיד שבאמת מרגיע אותי. נשים יוצרות בתוך הרחם, המים שמגדלים את העובר שלנו מלוחים כמו מי הים והדמעות.
הים זה מקום שמתגעגעים לשוב אליו.
מתי הרגשת שאת נבלעת עמוק בתוך בטן של לוויתן?
כילדה, העולם הפחיד אותי. כאישה, פחדתי להביע את עצמי, והעדפתי לשתוק. הייתי במערכות יחסים שבהן הייתה אלימות כלפי, בעצם סעי לים מתאר את התהליך שעברתי מאותו מקום שהייתי בו אז,למקום שבו אני נמצאת היום, אחרי שבניתי את עצמי. לגברים יש כוח על נשים בכל מיני מצבים, אני אומרת אל תפחדי להביע את הרגשות שלך, להיות מי שאת רוצה להיות, להעיד נגד מישהו שעשה לך עוול. נשים צריכות להפגין את כוחן. אני לוקחת את המשל של יונה הנביא שאלוהים שלח אותו להוכיח את אנשי העיר נינוה, והוא פחד וברח לעיר אחרת, וכשנבלע בתוך מעי הדג הוא הבין שפחד מהדברים הלא נכונים, שלהוכיח את אנשי העיר זה קטן לעומת להיות קורבן. בשבילי זה היה לצאת עם המוזיקה שלי החוצה, למרות שאמרו לי: לא, זה לא מספיק טוב.
איזה פידבקים את מקבלת בעקבות החשיפה וההשמעות ברדיו?
״סעי לים״ נבחר לשיר השבוע בתכניתו של ירון חי מנשה ״חי בערב״ ברדיו 88fm. בעקבות השידור קיבלתי תגובות מאנשים שמזדהים עם השיר, פנתה אלי נפגעת אלימות מינית שהתלוננה בפרשת אלון קסטיאל, היא פרסמה פוסט בפייסבוק על סעי לים, זה ההמנון שלה לימים הקרובים.
מה הרקע המוזיקלי שלך?
למדתי מוסיקה בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, ולמדתי הנדסת קול במכללת כנרת בעמק הירדן, שם התחלתי להקליט את המוסיקה שלי. למדתי פיתוח קול וגיטרה ושכללתי את הנגינה שלי בטיולים ובמסעות בחו"ל. התמדתי באימון ובהקשבה לזמרות וליצירות שאני אוהבת. ואני אגלה לך סוד... הדרך הכי טובה ללמוד היא לשיר עם הרדיו. רוב המוסיקה שאני כותבת היא אינטואיטיבית, אני שומעת ותכף מרגישה אותה בגוף ומחפשת אותה על הגיטרה.
אז איך זה לעבוד עם ז'אן פול זימבריס המוכשר כשד?
לימדתי שירה וגיטרה בבית הספר למוזיקה בית הקצב בקיבוץ הזורע, שם פגשתי את ז'אן פול באולפן שלו The living room וככה התחלנו. האנרגיה של ז'אן פול מאוד אבהית ומכילה, הוא מרפא אותי. מקצוען אמיתי . זו זכות ענקית בשבילי להכיר אותו, ואני מחכה לעבוד איתו על השיר הבא. הוא מפיק טוטאלי שמתמסר ולוקח לריאות, וראיתי אותו לא פעם נפגע. עברנו ביחד מסע מלב אל לב, הוא התרכך ואני נעשיתי יותר שפיצית.
צלצול שעון בוקר ושמש, בחלון
פתאום אכפת לך מה תלבש הנסיכה היום
זה רק חלום, בתוך חלום, בתוך חלום ,בתוך חלום.. בתוך חלום...
סעי לים
יש עוד המון דגים בים,
מיכאלה אומרת,
"זה עדיף מלהיות עמוק בתוך הבטן של הלוויתן"
סעי לך לים
תאספי קצת צדפים
תראי איך האור נשבר בתוך הקצף של הגלים
שידברו כולם מה אכפת לך מה שאומרים
תראי את יונה, איך בבטן של הלוויתן
הייתה לו הארה
הוא הבין שהוא לא עשה משהו רע
הוא פשוט פחד
מהדברים הלא נכונים
שידברו כולם
לא אכפת לו מה שאומרים
סעי לים, את אוהבת, סעי לים
סעי לים, יש שם עדן, סעי לים
השמיים אדומים
ויש חיות מתות בצדי הדרכים
ובסדקים של האספלט רואים פה ושם עלים ירוקים
וזה נראה לכם טריוויאלי אך בשביל ילד זה מפחיד אימים
אז את עוצרת וחושבת לעצמך האם כל זה היה כדאי..
כשנאמר : "אין מותרת הבהמה מן האדם"
והאם לחיות תחת עול הכסף הגדול או תחת עול הכסף הקטן?
"אישתי אומרת שאתה חתיך" - מה ??? ,הוא מובך. "אישתי אמרה שאתה חתיך, אני כאן בגלל המוסיקה" - אה, אתה ביטון ! כאן כבר נקרענו מצחוק.
זו היתה הפעם הראשונה כשפגשתי את רועי בבית היוצר לאחר שהוציא את אלבומו הראשון. ניגשתי מאחרי הקלעים, אחרי שהעלתי ב2012 פוסט על האלבום הבכורה שלו והפעם הראשונה ששמעתי אותו. והתזמון המיוחד שנכנס לחיי עם השאלה המרכזית שבו
כשיצא האלבום השני The man in my head
הוא העלה פוסט שאלה "למי יש רכב עם מערכת טובה לנסיעת מבחן לאלבום החדש ?"
- לא חשבתי פעמיים, "תן כתובת !" אמרתי כמו מזנק על ההזדמנות
מצאתי את עצמי מקשיב בזכות ראשונים לאלבום איילון וכביש החוף כשהוא שואל לדעתי.
מיותר לציין ששקלתי לתת גז ולברוח עם הדיסק ברגע שיצא מהרכב, הוא היה חכם יותר, שלף אותו לפני ששחרר את החגורה.
אלבום שלישי Through The Woods
האלבום הגיע בניצנים, אחד אחד , רצועה אחר רצועה כשלבסוף פרוייקט ההדסטארט שלו,איחד את כולם לאחר שהתפתחו והפכו ליער אחד שלם של צלילים ( פוסט מלא ונפרד על האלבום יעלה כאן בקרוב).
דצמבר, בארבי, השקה
כבר בכניסה לבארבי, היתה הרגשה של משהו שונה, כשערן צור עלה לבמה הוא הגדיר זאת הכי טוב כשפרגן לקהל ואמר "תקשיב רועי, זה מרגיש כמו חתונה כאן, כולם מכירים את כולם ואת הטקסטים של השירים"
הוא פותח את המופע עם Wooden floor ומיד לאחר מכן עם שיר הנושא של האלבום
מיד לאחריו, הוא ישלב רצועות משלושת האלבומים, יקדיש לתומכי ההד סטארט את does anyone knows. והקהל, שר ביחד איתו את המילים לכל השירים כולל את אלה של האלבום הנוכחי. כשערן עולה לבמה הם מנגנים את "המסלול המואר" החדש והנפלא שלו שמקפיץ את הקהל - "התרגשתי, טעיתי" דהן אומר "אתה כזה קפדן ?" - בלתי נשלט "כמה ספרת ?" - 9 הוא עונה בחיוך. הם מנגנים את פרפרי תעתוע ורועי יתעקש בחיוך לנגן את השורות האחרונות שוב, הקהל צוחק, מחייך הם מכירים את הפרפקציוניזם שלו, הם יסיימו בביצוע משותף שלהם ביחד עם הקהל לב"לילות של ירח מלא" ושוב יפרגנו במילים אחד לשני לפני היריד של צור מהבמה.
מיד לאחר מכן הוא יציג את השיר הבא Fairy tales ויספר על הלילה הקודם "לא ישנתי, מיקה הכלבה שלי נוחרת ודווקא אתמול היא הרעישה במיוחד, יש לה גם פחד מקולבים" הוא מספר ואז נזכרתי באותה "נסיעת המבחן" לאלבום הקודם "עצור, עצור רגע !!" הוא אמר לי פתאום, לחצתי על בלימת חירום (מזל שאין ברכב כסא מפלט). -"אתה רואה את הכלב שם ?.." - "אה ...הוא בסדר הוא בסדר בוא נמשיך" דקה לפני היציאה מתל אביב ל"מבחן הנסיעה" וההאזנה ברכב לאלבום השני הוא עצר אותי לרגע, כבר ראיתי איך אנחנו אוספים איזה כלב נטוש והנסיעה נדחת. ככה הוא, כל נושא בעלי החיים רגיש אצלו "חורף עכשיו, אמצו לכם בעל חיים בכדי שהוא לא יהיה בחוץ בקור"
ומתחיל לנגן
המחווה ללאונרד כהן. לקראת סוף המופע הוא מדבר על לאונרד כהן שנפטר כשבועיים לפני ההופעה "המוסיקה שלו תמיד היתה שם איתי , הייתי מקשיב שעות ל"הללויה" וחושב איך בן אדם מגיע לכתוב יצירה כזאת" ויספר שבהשראתו נכתב Nothing but miracles "זה אותו מהלך אקורדים" הוא אומר ומבקש מהקהל לשיר איתו הללויה בזמן שהוא מבצע את הפזמון של השיר שלו. "אל תתביישו, יותר חזק" והקהל בבארבי נרגש מעצם הרעיון והמחווה וכמובן שר איתו לאורך דקות קסומות עד לסיום השיר.
אסף טוביה יעלה להתארח בביצוע של summer השיר שהפיק באלבום ו3 רצועות לאחר מכן דהן יחזור לבמה ויבחר לסיים את ההופעה עם הביצוע שלו ל "בשנה הבאה" , איתו הפתיע ביוני לפני שנתיים כשטס לחיות תקופה בברלין ומיד לאחריו עם time to leave. כמו מודיע ואומר זה הזמן לסיים. האווירה באותו הערב היתה שונה, מיוחדת הקהל התרגש בשבילו כמו היתה זו השקה של אלבום בכורה
ודהן כ"הרגלו בבארבי" סוחף את הקהל אחריו עם הצלילים והטקסטים למקום מבטחים. Through The Woods
בזכות המוסיקה שלו, כבר הפכנו לחברים. אלבום הבכורה שלו פאזל, מלווה אותי עוד משלב הסקיצות , כששלח לי לפני 3 שנים לאינבוקס, שאהבתי והפך לחלק מפסקול חיי בעשור האחרון, והוא מציין תקופה. (הפוסט המלא כאן) לפני חצי שנה כשעדכן שמתגבש אי.פי, שמחתי, רצועות נוספות שיתווספו לפסקול.
COINCIDENCE - כמו בפאזל אלבום הבכורה שלו, גם כאן עטיפת האלבום מושקעת עם עיצוב מיוחד וירידה לפרטי פרטים, נדמה כי הילד ששיחק בפאזל גדל והפעם על עטיפתו רובוט, מטוס, רכבת סוס וחללית' משחקים בוגרים יותר.
בפתיחת העטיפה היא מחולקת לשני צדדים LISTEN שם נמצא הדיסק ומצידו השני READ בו מונח הפוסטר/אינפו המושקע עם הקרדיטים והמילים.
בהצצה לתחתית הדף, אני מגלה שהוא הקדיש את האלבום ל2 נשים שכבר לא כאן.
שני מקרים שונים, שהבשורה על מותן היתה מפתיע ופתאומית וגרם לו פתאום לעצור לרגע ולהביט על החיים. RENNA ALON - חברה טובה שנהרגה במפתיע תאונת דרכים בה היה מעורב אזרח דנמרק.
ו NOA BURSIE- מוסיקאית ומורה למוסיקה מארה"ב עם סיפור חיים מיוחד, חברת רשת שהמוסיקה שלהם מתכתבת ומשלימה אחת את השני והם שלחו אחד לשני את אלבום הבכורה שלהם.
סיפורי המוות שלהן היו בתקופת ימי הקלטות שנקבעו מראש, ובימים בהם דברים התחברו אחד לשני במפתיע, ומסתבר שחברים ממעגל רחוק יותר עם קשר מוסיקלי לאלבום, היו נוכחים באותה התאונה של רננה, מספר צירופי מקרים שונים שהובילו לשם האלבום.
A matter of coincidence"
When things just collide
You think you're immune
To the sorrows of life
At the speed of a second
A whole life goes by
At the blink of an eye
"You must say goodbye to your loved ones
השקת האלבום בימים של חורף, בשבוע בו שר הבטחון מתרברב בתקיפה במדינת אויב, ובערב שלפני 2 מטוסי אדיר נוחתים בארץ, כמו לא במקרה עטיפת הסינגל עם תמונה של מטוס צעצוע (שוב צירוף מקרים) ובערב בההופעה, מתגלות תמונות איומות מחלאב שבסוריה. וגרין - יש לו את השקפת העולם שלו בנושא שמחלחלת עמוק אל תוך הטקסטים והמוסיקה נקודת המבט הבוגרת יותר שמשקיפה על הכל. הוא יבצע על הבמה את ROAD OF WAR , "זה לא "דרך השלום" אלא ההפך ממנה" הוא יגיד, והשיר לא מתעסק בהפוך לשניים, אלא להפך, היא לא מובילה לשום מקום".
פרט למחאה יש גם את רגעי האושר לתמרי הקטנה שככבה בקליפים מהאלבום הקודם, שהזכור במיוחד מהם One of this days הצטרפה גוני , וגרין מתאר שם לצד ה ROAD OF WAR את הלבטים והקשיים לצד אותם הרגעים
Don't know how I became
Once a child now a Dad
Never thought I could be so sad
Never thought I could be this glad
I'll tie their shoes, fix their boots and my heart will go wherever they go
Because this is my life now
My life is inside these two little girls
בהשקת האלבום הוא יארח אתשי טוכנר"סנדק הפולק" המקומי והם יבצעו ביחד את ONE OF THIS DAYS לא לפני שטוכנר ייתן את משנתו בנושא נגני הבנג'ו - " חצי מההופעה נגן בנג'ו מבזבז על כיוון הכלי ובחצי השני הוא מזייף " והקהל מחייך
הE.P נפתח עם רצועה בשם WIN OR DIE ונסגר בביצוע קאבר מפתיע לNUMBER ONE של ג'וני מיטשל. והרצועה הזו כמו מתכתבת עם כל נושא האלבום, הנצחונות, ההפסדים, הדרכים בהן אתה בוחר ללכת
? Do you win or lose
ואיך פתאום אתה כבר לא במקום הראשון, אלא המבוגר האחראי ל 2 פלאות קטנות
ואפרופו מבוגר אחראי - תהליך יצירת האלבום החל מכתיבה והלחנה ועד לקיפול דפי המידע ואריזת כל אלבום בנפרד נעשו על ידו,כולל מימון האלבום וללא פרוייקט הד סטארט, הוא עולה לבמה בתמונע עם 39 מעלות חום ונותן את כל כולו עבור הקהל' שהעז לצאת ובחר להגיע ביום חורפי סוער, שפרט אליו מתקימות עוד 2 השקות אלבום נוספות ברחבי העיר
אלבום הבכורה שלו, הוגדר ע"י רוני ורטהיימר מ 88 כ"תענוג מקומי" וגל אפלרוייט אמר בזמנו ש"הפאזל הזה הוא אחד מעשרת האלבומים הטובים שאתם לא מכירים ויצאו בשנה האחורנה".
וכאן, צירוף המקרים הזה שמאגד בצורה מפליאה את כל הצלילים אל תוך עטיפה מושקעת, שכמו תוכן האלבום מעידה כי היוצר "התבגר" ומשחק במגרש של הגדולים יותר, מקווה שהפעם תהיה חשיפה רחבה למגרש משחקים הגדול יותר והבינ"ל
לפני הכל - תודה. בשנה האחרונה כמות הפוסטים והכתיבה בבלוג עצמו ירדה והפרגון היה בעיקר בדף הפייסבוק של הבלוג. התמקדתי בשני הקטנטנים שלי והעדפתי יותר ויותר לתת במה לפוסטים אורחים, במכוון. (בכדי לאפשר למוסיקאים לשתף יותר בתהליך היצירה, בקשיים, בהתלבטויות ובנצחונות שבהשקות האלבום) למרות שהיקף הפעילות ירד בצורה משמעותית עדיין הוזמנתי להופעות, גם אם לא אכתוב או אעלה פוסט ונשלחו אליי אלבומים להאזנה - לא דבר שהוא מובן מאליו. חימם לי את הלב כל פעם מחדש וכל אלבום שהציץ מתיבת הדואר מרח לי חיוך גדול על הפנים - תודה !!!. זו היתה שנה בה צברתי זכרונות חדשים ומשמעותיים, וכל אלבום בדרכו נכנס לפסקול חיי האישי לצד אותם הזכרונות אם בנסיעה ברכב, או שהתנגן בחלל הבית בזמן שאני והקטנטנים שלי בסלון משתוללים. המלצות למתנה בחג בפרט, ולפסקול חייכם בכלל. טל פוגל - אל החצר הגדולה
את המוסיקה שלה, הכרתי כשלקחה אותי בלילה אחד לטיול בכדור פורח בתוך ערימות של חלומות (אלבומה הראשון) ונשבתי בקסמיה, הטקסטים מלאי וידויים אישיים, רגישים ומחממי לב, מעוטרים בקליפים מאויירים ואנימציות שהיא יוצרת. כשכתבה כאן את פוסט האורח שלה, לקראת אלבום הבכורה, בחרתי לשתף אותו כצילום מסך, אי אפשר היה לנתק את המילים מהיחודיות של העיצוב. את השקת "אל החצר הגדולה" היא פותחת עם שיר הנושא של האלבום ומיד אחריו ממשיכה ללא מילים לשיר הבא, בהמשך היא תגיד שתכננה להגיד הרבה דברים, אבל היא נרגשת מדי ולכן היא תמשיך לנגן, כי ככה יותר קל לה לאהוב בחזרה כרגע. בדיוק כמו הטקסט שפותח את ציפור שחורה אין לי אומץ להודות כמה אני אוהבת וכשמשהו מזה בורח החוצה אני מיד יורדת למחתרת
בהמשך, אחר שתכנסו אל החצר הגדולה, הפעם, במקום בכדור פורח היא תיקח אתכם לטיול בעוגת רכבת כשברקע ישמעו צלילים ממסיבת יום הולדת בגן, רצועה שמוקדשת לאחותה הדס והיא תדמע ברגישות מחוייכת כשתסיים לבצע אותה על הבמה. אלבום נפלא. שלא הפסיק להתנגן אצלי ברכב מהרגע שקיבלתי אותו במשך שבועיים רצוף. מבחינתי האישית, זה האלבום של השנה הנוכחית והוא נצרב הכי חזק בפס הקול האישי שלי נעה בלחסן
אלבום הבכורה שלה נפתח בתזמור נפלא של כלי נגינה, "במדבר שומם" כשגיטרה וכינורות מעטרים את הטקסט והסיפורת של הרצועה הראשונה, שמכניסה אותך לאווירה של האלבום. לא עוד אלבום רוק/פולק נשי טיפוסי באנגלית - כמו אלה שרק הולכים ומתרבים כאן, יצירה שונה, מיוחדת. היא בוחרת לשיר בעברית ובשפה שכבר כמעט ולא נכתבת כאן מוּטָב שֶׁיַּחְלוֹף לוֹ זְמָן וְתִקְווֹת שָׁוְוא יַהֲפְכוּ לְהִתְמַסְּרוּת שֶׁלִּבָּהּ הִיא אֱמֶת גַּם בּדִמְעוֹתַיי יֵשׁ שֶׁקֶר מוּטָב שֶׁנַּסְתִּיר אֶת פָּנֵינוּ הַיּוֹם לִמְחִילָה
אחרי טיול במדבר עם שריון, להקת זאבים וסודות שמורים היא סוגרת את האלבום עם שקט על הים. ללא ספק, אחד מהאלבומים המובילים להתחמם איתו בחורף הקרוב.
הופעות קרובות: 26/10 בפאפאיטו בתל אביב
נעמה הכהן
חיכיתי לו הרבה זמן , אלבום ששובר מוסכמות כשפגשתי את "קבלת שבת" לפני מספר שנים - הופתעתי ! הטוויסט בעלילה, גרם לי לפנות אליה ולבקש ולהעלות אותו ליוטיוב על מנת שאוכל לשתף אותו. לפני כחצי שנה, הוא עלה לרשת בקליפ בהשתתפות לוסי דובינצ'יק,שעורר סערה ושחשף את סיפורן של כל אותן הנשים במגזר הדתי, שאינן יכולות לחיות את חיהן כפי שהיו בוחרות לחיות אותן.
רצועה משמעותית עם לחן קליל וקופצני, אבל הטקסט עוצמתי ועוקצני מוקדשת ל "זלמן שושי"
שושי מי היה מאמין בשנות ה -- 80 שטרנסג'נדר תיקח מקום הראשון בתחרות הארוויזיון פוקס ואוחובסקי שוברים קופות עברי בסיבוב הופעות קורין החליטה בלי סודות תקופה יפה בפתח"
"כן, זאת תקופה יפה כן זאת תקופה יפה אז מה עם יש עדיין הורים שמעדיפים את הילדים של השכנים. כן, זאת תקופה יפה כן, זאת תקופה יפה הורים שלא יודעים געגוע לילד הנגוע. אישה עם אומץ, מעוררת השראה, שמספרת את סיפור חייה באלבום הבכורה, וכל רצועה כמו תמונה הלקוחה ממצבים בחייה היא חיה בזוג עם אישה, יוצאת בשאלה,סיפור חיים מורכב אבל עם סוף טוב - היא מאושרת . יולנטה - לא היה אף פעם שקט
אז אחרי שרצה "רוצי יולנטה" וחשפה את "לב המתכת"שלה היא מגלה בעצם שאף פעם לא היה שקט. האלבום מתחיל בנסיעה רגועה משקעים בלי גשם שקט בלי תחושה זה רק סיבוב של גלגלים בעצם זו רק הרגל שסוחטת את הדוושה
וממשיך משם עם רגליים ארוכות, אותן הרגליים שסחטו את הדוושה מתגלותכבודדות ו"מילדות הן דוחקות ודוחקות".
לצד הטקסטים החושפניים והאישיים שלה, בקליפים היא משלבת בדיחות פרטיות והומור שמתגלה לאט לאט כשמקשיבים יותר ויותר לאלבום (הראשון שיגלה את הכינוי שלה שמסתתר שם בקטעי הוידאו, יקבל עותק מתנה שאני ארכוש בשבילו)
אלבום שלישי וגם כאן אמיר גרומן (מריונטה סול) אמון על ההפקה
יש משהו בעבודה המשותפת שלהם, הכימיה בינהם (ואם הם רבים אז נדב שטרית שם להפריד). שמוסיפה לצליל של האלבומים. למרות שיש לה שירים מ 3 אלבומים למלא הופעה היא בחרה השבוע לסיים את ההופעה כשהיא עם יוקליילי בקאבר ל איימי ווינהאוס BACK TO BLACK, כרגיל לא מפסיקה להפתיע. ירונה כספי - דדלוס ציפור.
צילום:אניה גולה.
יש לי חולשה למוסיקה שלה (ואת כל הדיסקוגרפיה) היא מחלוצות הרוק הנשי הישראלי שיודעת לבעוט בדיוק איפה שצריך עם הבסים והחשמלית שלה. פרט לאלבומים עם הטקסטים שלה אחת לתקופה היא יוצאת בפרוייקט ייחודי. והפעם, היא לוקחת הפסקה מהרוק הבועט, מנוחה לרגע באלבום שכולו מכיל טקסטים של משוררים מהארץ והעולם. "אל תדאג, אני אחזור לרוק" היא אומרת לי בחיוך בסיום הופעת ההשקה. בחודש הבא היא בפסטיבל הפסנתר שם תשלב ותנגן מכל האלבומים שלה ומ דדלוס ציפור.
בייבי אוריינטל - אלבום מספר 3
איכות זה כאן. "חכה חכה, יהיו לך ילדים אתה תשמע רק דיג דיג דוג ודתיה בן דור" אמרו לי לא פעם ובכלל בעולם הסטאטיקי של היום קשה למצוא אלבום שיתאים לנסיעה ברכב ויהיה מקובל על כולם. בייבי אוריינטל הוא התשובה, אלבום שלישי במספר מושקע החל מהתו הראשון ועד לעטיפה, בה יש הסבר על שלושה כלי נגינה נבחרים ופחות מוכרים. כמו לקחו את שירי הילדות והוסיפו להם תבלינים וטעמים חדשים. ז'וקה פרפיניאן לוקח את "אחותי הקטנה" לברזיל. אם פזמון ליקינטון מהאלבום הקודם קיבל ניחוחות של דלהי, ליאורה יצחק מפליאה גם כאן לקחת את "גלי" לטיול בטאג' מאהל וגורמת לשיר להגיע למקומות חדשים. אלברט עמר (שקוף, תני לי את היד שלך) מגיח מהעבר אל "טוליק" רצועה שצריך אומץ לקאבר אותה ולצד צלילי העוד הופך אותה לשמחה. בנוסף, מחרוזת שירי שבת, שמעלה זכרונות מניחוחות של תבלינים בבישולי השישי. ודייויד ברוזה חותם את האלבום עם מקהלת הנוער בביצוע לשיר בואי אמא בעברית וערבית אם יש לכם פעוטות, או ילדים קטנים קנו אותו (טוב נו זה סתם תירוץ אתם חייבים אותו לעצמכם)
יונתן בשן - the right side
אי.פי בכורה בן חמש רצועות אלקטרו רוק משובח ונחבא אל הכלים, פרוייקט חיפאי צנוע ומלא בהשראה ולא, אין לו קרבה משפחתית לבשנים למינהם מצאתי את עצמי מאזין לרצועה הרביעית באלבום בשם GONE בלופ "שמור את הרגע הזה, כי בקרוב הוא יעלם" הפזמון שלו אומר באנגלית לצד המלודיה והקול העדין של בשן.
הוא סוגר את האלבום עם רצועה בשם pepole like us , ותכלס חסרים עוד אנשים צנועים כמוהו בסביבה הוא עושה מוסיקה נטו מתוך אהבה , ואפילו לא ביצע לאי.פי הופעת השקה או יח"צ הוא גם לא יודע על הפוסט הזה, שהוא מתנה מטלי בת הזוג שלו לשנה החדשה, ובזכותה הוא הגיע לידי להאזנה (תודה) ב 3 בנובמבר הוא מופיע בצוזאמן. אלון ברק - core values
אלבום אקוסטי אינסטרומנטלי, 11 רצועות שהארוכה בינהן בת 04:30 דקות בלבד קטעים באורך המתאים, לא מייגעים וארוכים וגם לא קצרים מדי אלבום שלם שהוקלט באולפן הביתי שלו , אלבום שמוקדש לגיטרה האקוסטית בפרט ולמוסיקה האינסטרומנטלית בכלל , הרבה גיטרה אקוסטית, כשברקע פרקשנס מנדולינה וגם כלי נשיפה במינון הנכון. הוא בהחלט הולך להתנגן אצלי הרבה בחורף הקרוב כשצלילי הגשם ברקע
יוגב שטרית - New path
במשך שנים שהוא מלחין יוצר ומפיק , והשנה סוף סוף הוא התפנה להשקיע את כל כולו באלבום הבכורה שלו "דרך חדשה".
החל מניגון, הפקה והלחנה, 11 רצועות שמספרות את סיפור חייו בדרכה
ג'אז, פולק, פאנק מוסיקה קובנית ואפילו אנדלוסית. מגוון סגנונות שכל רצועה מושכת אותך בסקרנות להקשיב לבאה אחריה ולגלות מה היא מביאה.
דותן מלאך - אדמה ריקה
האלבום נפתח בטקסט של אגי משעול "קליפסו", כמו נלקח מברכת הכהנים, פרט לרצועה זו הטקסטים של מלאך בהם הוא לוקח את המאזין לסיטואציות בחייו
"האדמה שלי ריקה אין בה שורשים רק זרעים של ניסיונות רבים ונקודות של אור
האדמה עכשיו היא העולם בכל מקום אמצא בו בית היכן נמצא ביתי שלי? "
אם ב" ארבעה חודשים" הוא לא יבוא , יכתוב או יתקשר, למרות שהוא שר את השיר שהיא אוהבת, בעולם דמיוני ענק תמהוני יחפש מילים חדשות וחום בשעות לא שעות
אלבום רוק רך ונוגע ללא מניירות וסימפולים מיותרים, מדויק בחמימות שלו.
wanderers of the deep-lost - גליה גלעדי והאצ'ימן
שנתיים אחרי אלבום הבכורה שלה גלעדי, שמשדרת מדי יום ומאירה את שעות הצהריים ב88fm לנהגים שבדרך עם הבחירות המוסיקליות שלה, חוברת לזיו פמיליה (האצ'ימן) והם משחררים ביחד לאוויר העולם אי.פי המכיל 4 רצועות דארק אלקטרו משובחות, שמותירות שאלה אחת גדולה, איפה לעזאזל שאר האלבום ? ולמה 4 רצועות בלבד ?? עם רצון לעוד ביטים אלקטרוניים ברקע.
אלבומים שבדרך
סיון עמרן - אלבום בכורה
צילום : מאי בשן
לפני שנתיים, אפרת (חברת פייסבוק משותפת) שלחה לי לינק ל"ידי ניתקה מהרציף" "אתה תאהב אותה" היא אמרה לי , וכרגיל אפרת צודקת בכל מה שקשור למוסיקה שהיא שולחת אליי
עם הזמן שכחתי לבדוק שוב ולהתעדכן
עד שבחודש שעבר הבחנתי בוידאו שלה מנגנת בייס ליין בגיטרת בס 6 מיתרים.
אלבום בלוז ג'אז שמשלב גם אלמנטיים אלקטרונים, שונה בנוף האלבומים המוסיקלי שצפויים לצאת בשנה הקרובה.
תקשיבו ל"איך" הוא כבר יעשה את העבודה ויקח אתכם לרצות להגיע ב 3 לנובמבר להופעת ההשקה בלבונטין
גדי רונן - חם ביפו
צילום: תום גולדווסר
אחרי שהיה חבר בדבק , פרוייקט 1:1 עבד עם רוטבליט ועכשיו גם חצרן פרוייקט החצר האחורית , פונה רונן לאלבום הסולו עליו הוא עובד בשנה האחרונה, יש משהו בקול ובדרך ההקשה שלו על הקלידים בפסנתר בשילוב הטקסטים איתם הוא בוחר לעבודז, שגורמים לחזור אל הפרוייקטים המוסיקלים להם הוא שותף שוב ושוב
ועכשיו סוף סוף אלבום סולו.
בסינגל הראשון מתוכו הוא מתאר תמונה יפואית בה אתה יכול להרגיש כאילו את מסתובב הסמטאות שלה אחרי הבחורה בשמלה הפרחונית כשהשיר מתנגן ברקע
בפסטיבל הפסנתר הקרוב הוא הולך לנגן את הרצועות החדשות מתוכו לצד שירים מהפרוייקטים בהם השתתף בעבר.
נעה סגל - אלבום בכורה
צילום: דין אהרוני
היא קשורה לעשרות הרכבים ופרויקטים מוסיקלים שונים ומגוונים, החל מ"מארש דונדורמה" טרנטינה ועד ל NORIA
והיתה שותפה להקלטות אלבומים של מוסיקאים כשהיא אוחזת ב2 מקלות ומכה בתופים.
רק רשימת ההרכבים והאלבומים עצמם דורשים פוסט נפרד ושלם.
ועכשיו היא עוברת אל קדמת הבמה באלבום שיופק ע"י יהוא ירון.
" אני שמחה על הבחירות וההחלטות שלי לאורך התהליך" היא אומרת בפוסט אורח כאן בתחילת ספט' "אני מרגישה שהכל במקומו" , החודש הסתיים פרוייקט ההדסטארט שלה בצלחה, אני כמובן מחכה לו.
פטריק סבג - תנועות וחלקים בזמן.
אלבום קונספט שסבג עובד עליו ב 5 השנים האחרונות, לצד ההפקות המוסיקליות השונות.
כבר תקופה ארוכה שהוא לא שחרר קטעי סולו שלו.
האלבום יכיל 9 קטעים בהם ישתתפו אמיר דדון, ארז לב ארי (שותפו ל"העץ הבודד") להקת המים ריו (אור אדרי וזואי פולנסקי) אורן ברזילי ועדי ווינברג (רוסו ווינברג)
הסינגל הראשון מתוכו עתיד לצאת בתחילת נובמבר מיד לאחר החגים.
הפרויקט היותר מסקרן שהולך לצאת בשנה הקרובה.
ענת אסתר חיטמן
שנתיים אחרי אלבום הבכורה שלה, היא עובדת על אי.פי שיצא בקרוב בהפקה משותפת עם עודד דוידוב, מי שהפיק את אלבום הבכורה.
בסינגל הראשון שיצא היא תשאל בצעקה קשוחה לצד הגיטרות החשמליות, הבייס ליין והסימפולים האלקטרונים האם "הכל אותו דבר"
ומצד שני, ברצועה השניה שהיא תשחרר מתוכו, היא מספקת את התשובה ברכות האופיינית לה:
"אין ברירה להחליט לאסוף את השברים ולהתחיל להסתכל עמוק בפנים.. ולחבק את הפחדים ולהתחיל לנשום מהתחלה".
את אלבום הבכורה שלה פספסתי, הוא חמק לי מתחת לרדאר, לאיפי לעומתו אני ממתין בקוצר רוח.
אורית בן יצחק - יש מישהי בבית
היא חורשת את הארץ בהופעות סלון כשהיא סוחבת איתה את המגבר ובקלידים ומגיעה לכל מקום שרק אפשר ולאט לאט צוברת לה קהל מאזינים קבוע.
היא פונה לפלח המבוגר יותר,"זו המוסיקה שאני אוהבת לעשות" היא אומרת לי בשיחות האינבוקס שלנו, "אני יודעת שאני לא פונה למיינסטרים וזה מתוך בחירה"
בהופעות שלה היא מספרת על הדרך המוסיקלית להפקת האלבום, בצורה מלאת הומור, על כל הקשיים שבדרך, החל מלסחוב את הציוד, ועד לעוקצניות בנוגע ל"הצעות" שהיא מקבלת בדרך לקידום האלבום
בין לבין היא תנגן בתיאטרליות האופיינית רק לה את הטקסטים שלה ושובה את הקהל בקסמה. להזמנת המופע לחץ כאן
אריאל פוליאקוב - אלבום בכורה
את אריאל פגשתי בפעם הראשונה באוזן בר לפני 3 שנים, כשניגן עם אורן ברזילי בהופעות של אלבום הסולו שלו ,מאז הוא כבר הספיק להפוך להיות ארנב בקספרים,"מחובר" אל המסך וכמובן, בתכנית הטלויזיה המשפחתית שלו.
ואז מצאתי באינבוקס את הלינק לסינגל (ותודה על כך לנורית !) שגילה לי שפרט להופעה על המסך הוא בדרך לאלבום בכורה.
בדף הפייסבוק שלו הוא מספר על הנסיבות שהביאו אותו לכתוב את השיר, שהמקצב המשמח שלו מסתיר את הפחדים שאמיתיים שמסתתרים אחרי המילים.
"מוות פתאומי של חבר שהשאיר אחריו אהובה הזכיר לי עד כמה החיים הם שבירים, הציף אותי ברגשות עזים של אהבה לאשתי והילדה ורצון לבנות סביבם חומה שתשמור עליהם מכל צרה שלא תבוא. תעופי איתי זה לכל האנשים שקרובים אליכם והולכים אתכם באש ובמים ,באושר ובעוני ,בטוב וברע אז חבקו אותם ותעופו ביחד הכי גבוהה שאפשר."
עף איתו בינתיים, עד שיגיע שאר האלבום.
הילי בוימל - אלבום סולו שני.
צילום:gayamusicphotos.
היא מנגנת במספר הרכבים ואף החליפה את תמר אייזנמן בלהקה של סנדרסון, שרק זה הישג בפני עצמו , היא מצליחה והכנס בפשטות לנעליים הגדולות של אייזנמן ולנגן עם אגדת רוק.
כבר שנתיים שאלבום הבכורה שלה יושב אצלי קבוע ברכב, בכל פעם מחדש אני מגלה בו משהו מחדש בדיוק כמו בעטיפת האלבום שהבהייה בה מגלה פרטים חדשים שלא שמת לב אליהם קודם.
אלבום שני בדרך, עד אז היא מופיעה בהופעות בית בשונצינו, באופן קבוע אחת ל שלושה שבועות ומנסה שם את החומרים החדשים לצד הישנים מאלבומה הראשון.
השבוע עלה לאוויר שיר בשם "חום של גוף" עם קליפ מושקע לא פחות מהצלילים והעיבוד. השיר עצמו הוקלט בלייב והוא מעביר את הוייב המיוחד שצפוי להיות באלבום. פרט להופעות בשונצינו היא גם תהיה על הבמה באינדינגב הקרוב.
