בכל ערב יום זכרון, אחרי הטקסים במהלך השעות הקטנות של הלילה אני מכין את הפלייליסט השנתי שילווה אותי במהלך הנסיעה הארוכה לחיפה.
(כבר לא מסוגל לשמוע את הפוליקר-אלברשטיין והנסיך הקטן ופרחי הגן בכל התחנות)
אחרי שוויתרתי על הרעיון להכין את האוסף המלנכולי השנתי לקחתי איתי את
some of this life של ROY DAHAN
לחיצה קצרה על PLAY פתיחת חלונות ויצאתי לדרך, נדמה היה כאילו מישהו ערך את הדיסק הזה במיוחד לנסיעה שהתחילה בכבדות האופיינית
אחרי שהרגשתי שאני falling like a stone
(כבר לא מסוגל לשמוע את הפוליקר-אלברשטיין והנסיך הקטן ופרחי הגן בכל התחנות)
אחרי שוויתרתי על הרעיון להכין את האוסף המלנכולי השנתי לקחתי איתי את
some of this life של ROY DAHAN
לחיצה קצרה על PLAY פתיחת חלונות ויצאתי לדרך, נדמה היה כאילו מישהו ערך את הדיסק הזה במיוחד לנסיעה שהתחילה בכבדות האופיינית
אחרי שהרגשתי שאני falling like a stone
הגיע state of mind שהחזיר אותי לכל הזיכרונות מהחברים שכבר אינם שהשתלבו בנופי הנסיעה (הכרמל וחוף הים)
שאלות קיומיות התגלגלו,עלו וצפו בכל פעם שהפזמון של
Does anyone know התנגן מחדש
השנה, בניגוד לשנים קודמות בזכות ה דיסק הזה הנסיעה הלוך חזור מהצפון למרכז הייתה רגועה ונעימה יותר.
תודה רועי !
כנסו ללינק, אתם כבר תבינו על מה אני מדבר.
תודה רועי !
כנסו ללינק, אתם כבר תבינו על מה אני מדבר.