"מה אתה שומע ? אתה חייב להקשיב לחדש של יאיר רובין" זאביק הכתום אומר לי (וכרגיל הוא צודק)
- מה חדש ? זה לא הראשון שלו ?
פספסתי אותו , וככה זכיתי להקשיב ל 2 אלבומים חדשים.
כשפגשתי אותו בפעם הראשונה, הוא רץ במדרגות לובש חולצה תוך כדי, כשבראש מתנגן לו ניק דרייק
"כמו אז בחורף המשוגע" , נכנס לרכב לנסיעה קצרה שמסתיימת בים ביחד עם ההיא שהסתכלה על התנועה מעץ הדובדבן.
על מה את חולמת עכשיו ? הוא שואל אותה כשהם מגיעים לים, והקליפ הזה עם הגיטרות שלו בסוף התנגן אצלי שבוע רצוף בלופ במחשב ובמשרד.
האלבום נפתח עם ריצה של כלב אל הריח המוכר.
הוא חוזר אל השכונה , לאנרד מתנגן מהחלונות הכל שם נשאר אותו הדבר
על כוסית של ערק היא תספר לו שוב על הגבר שעזב על גב הכעס וכנפי הגאווה
"תחזיק ב2 ידיים הגדר נמוכה".
ב"1997" הרצועה השלישית, הפעם הוא חוזר בזמן עם השכן הזקן שאומר לו שלום רק כשהוא איתה, אל אותו הלילה של ידיים מחפשות (הוא לא זוכר איך זה נגמר)
"האור נשאר".
"הגדר נמוכה" היא אמרה לו ברצועה הראשונה, אבל הוא כבר ידע את זה בשיר הנושא
כמו בפעם ההיא שלא החזיק מספיק חזק
"כשבכית לא הפסקתי לדבר
המשכתי כשיצאת
איך היינו שרים
איך צחקת
מול המנורה שאת קנית
עוצם עיניים
האור נשאר"
ונשאר רק האור במנורה שהיא קנתה , אחרי שהיא יצאה.
"כשבכית לא הפסקתי לדבר
המשכתי כשיצאת
איך היינו שרים
איך צחקת
מול המנורה שאת קנית
עוצם עיניים
האור נשאר"
ונשאר רק האור במנורה שהיא קנתה , אחרי שהיא יצאה.
לאורך האלבום הוא חוזר אחורה בזמן בשני מיימדים
הוירטואלי בזכרונות, ובעולם האמיתי כשהכלב רץ לצידו
אל אותם הריחות , התחושות הלב שלא פעם נשבר אם כשהוא עומד במרכז הסלון ומדבר בלי העיניים (עם אבא שלו ?) או לאחר שמוצא את עצמו לבד עם האור שנשאר, כשבכול הזמן הזה, מתנגן לו בחלל המודעות פסקול משובח לפי הסיטואציה בה הוא נמצא.
ואני, "מה את חולמת עכשיו" שלו התנגן לי בחלל המודעות, "כשהרדיו לא דולק" לא פעם.
וזה, אומר הכל על האלבום בעצם.
