מורן מגל משתגעת בפוסט אורח

 

צילום: דור מלכה

את השיר משתגעת כתבתי כשהרגשתי שאני קצת מאבדת את עצמי  ורוצה לחזור לאנשהו, לפעם, כי פעם בטוח היה יותר טוב, ככה הרגשתי .   

ישבתי על הפסנתר כשאני מלחינה "ריף " שיקיף את השיר וייתן מסגרת למילים, לא רציתי הרבה מילים רציתי אפקט מעגל קסמים רע, כזה  שגורם לך להשתגע.

איך שהוא נכתב ידעתי שאני רוצה שיהיה דואט שלי עם אחותי טיון . לא רציתי לחלק אותו בשיטת ה "בית לי, בית לך "  פזמון קולות "
רציתי שנשיר יחד – כל הזמן.

כשהיינו נערות טיון ואני, הייתה תחרות כזו בערוץ 22. תחרות כישרונות שאנשים התקבלו אליה אך ורק אם כתבו בעצמם חומר מקורי (כוכב נולד ודומיו עוד לא נבראו בטלוויזיה) בשנה הראשונה של התחרות  לא התקבלתי, הייתי שבורה, ילדה בת 15 שמנסה להבין היכן טעתה.
את הבשורה המרה על כך  שלא התקבלתי העברתי עם
K's choice - In your room

שמעתי אותו בלופ פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם .  הוא ניחם אותי

כנראה שלא טעיתי. לא הייתי מוכנה. תכלס, היה לי מנעד של 5 צלילים ובאתי לאודישן עם אורגנית - גם אני לא הייתי מעבירה את עצמי.

במשך שנה שלמה  כתבתי עוד ועוד שירים, לקחתי עוד ועוד שיעורי נגינה ושירה, רק להשתפר רק להשתפר רק להשתפר -  להתמקצע . לעבוד קשה. מוסיקה  זה לא צחוק . וזה לא אינסטנט וזה לא נוצץ ולא זוהר זו עבודה ק-ש-ה.
התאמנתי בפסנתר לפעמים מעל 8 שעות ביום, ערכתי וגנזתי שירים שלמים.
ואז יום אחד אמא  נכנסה לחדר והציעה שאולי אנסה לשיר יחד עם טיון  בהתחלה עשיתי פרצוף, מה לי ולאחותי הקטנה והמעצבנת ?!
 אבל להפתעתנו כששרנו בשני קולות קרה מן קסם כזה שאי אפשר להסביר, כתבתי והלחנתי את השיר "שדות ירוקים" ויחד ניגשנו לתחרות.

את שלב המיונים השלישי העברנו יחד עם מאות  בני נוער שהגיעו לשלב הסופי ומתוכם בחרו 12.
אני לא אשכח את הרגע שקראו בשמנו ואת הרגע בו הופענו בהיכל התרבות ברשל"צ מול 4000 איש ומצלמות טלוויזיה יחד עם שיר  מקורי שלי, שאני מבצעת לייב יחד עם אחותי  ! ! בשירה ונגינה.

הידיים רעדו לי כמו חולת פרקינסון והלב שלי כמעט התפוצץ, האדרנלין וסבא יושב זורח בקהל . את זה אני לא שוכחת . עד היום הוא חושב שעשיתי טעות שאני לא עורכת דין אבל הוא זרח.  

ומאז ,ידעתי שכשאוציא את האלבום בעברית " רגישות יתר ",  יהיה בו דואט עם טיון, כי כיף לנו יחד כי יש לנו כימיה . כי אני רק מזיזה גבה והיא יודעת מה לעשות  או מה לא לעשות, היא רק עושה הבעת פנים מסויימת ואני ישר מנגנת יותר לאט או יותר מהר או יותר חלש. ככה ,כימיה . (  :  

שלושה ימים לפני צילומי הקליפ "משתגעת" ישבנו דור מלכה ואני יחד עם רני בלייר ("שבתות וחגים ") שעזר לנו לגבש את הקונספט בישיבת צוות הזויה שגלשה  לאמצע הלילה כשבסיומה אני מנסה לגייס את כל המשתתפים בקליפ,ישובה על  כוס קפה בשדרות חן ושולחת מיילים והודעות בפייסבוק  לכולם .
  

הרמנו את כל הסיפור הזה בשלושה ימים . כולל את הפסנתר בנדיבותו של חמי מעולם הפסנתרים באבן גבירול 48 שאפילו הראה לי איך אפשר לפרק את הקלידים של הפסנתר כדי שגם הוא יראה משוגע.

כאן הזמן להודות למשתתפי הקליפ  :  רינת מטטוב  (בתפקיד הבלרינה ) יונתן מילר ( בתפקיד הכנר המשוגע ),חווי קליימן  עינב ברלוי  ודר מגל בתפקיד משוגעות,פולי טקטינסקי (הילדה) יאיר מוסל ועדו רן בתפקיד הרופאים שגוררים אנשים במסדרונות . (אני 1.77 ולא קל לגרור אותי, עשינו את שוט הגרירה 20 פעם,לא יודעת מי סבל יותר – אני או הם) 
כל זה לא היה קורה ללא  ניצוחו של יניב צדיק שביים וערך את הקליפ בכישרון רב והיה מעורב גם בשלב התסריט ודור מלכה שצילם,ארגן , עזר לביים ובתכלס שום דבר מזה לא היה קורה בלעדיו !! .  היה אשכרה יום כיף .  .

כשרינת מטטוב הגיעה  לסט הצילומים היא שאלה בחכמה רבה
"המשוגעים בחדר  שומעים את השיר או לא שומעים את השיר ?"
אני חושבת שהשארנו את זה פתוח, כל אחד והשיגעון שלו . 

יש סיפור מאחורי הקליפ, אבל החלטתי לא לגלות אותו רציתי להשאיר את זה פתוח, כל אחד והדמיון שלו.

-הייתה אחת,ילדה דווקא, בת 8, שקלעה בול.