ויקי גורדון - איך זה מוזר ש למרות המסכה מתחילים לחיות

כששמעתי את המוסיקה שלה בפעם הראשונה חייכתי, זה בדיוק הרוק שהאזנתי לו בסוף שנות ה80,הרוק הנקי נטול האלקטרוניקה, הפשוט - תופים, גיטרות, בס, שירה וקול שני עם איזה סולו טוב בסוף ולפעמים גם באמצע.
אבל זה לא היה רק זה, המקצב והטקסטים שלה הזכירו לי משהו ישן ומוכר.
למחרת ברכב פתאום שיר מתוך "פנים ושמות" של רובס התנגן וסגר לי את הפינה בדיוק.

תגיד, נו ? מה קורה עם ההיא אתם עדיין ביחד ? 
אני שואל חבר מהמילואים בפגישה מקרית ברחוב

-"עזוב נגמר כבר לפני חודש", הוא עונה לי "חזרתי הביתה מצאתי אותה אורזת.."

סצנת קרטון, מכירים ??
אז ככה, אתה נכנס הביתה רואה קרטון על שולחן

- "אני עוזבת !!" היא אומרת ואתה בתגובה משכנע להישאר ומבטיח להיות טוב יותר.
אחרי חודש בדיוק אתה נכנס הביתה, שוב קרטון שוב שיחה - בפעם השלישית אתה מיד אומר
"טוב, בואי אני אעזור לך לארוז" ואז היא מתחילה לגמגם אבל....מה...למה ???

גברים, אי אפשר איתנו ואי אפשר בלעדינו, מה גם שהאגו שלנו אף פעם לא נותן לנו לבדוק מה קורה עם הצד השני אחרי שמתפצלים.

ו"איך זה מוזר ש.." מתאר מה קורה שם בשביל כל בעלי האגו שלא עוצרים ומסתכלים אחורה.( ולחלקנו הוא אפילו ישאיר חיוך)

"איך זה מוזר ש
אתה מאושר כש
היית אמור להתאבל, להתבלבל, לרוץ אלי, להתחנן שכבר אחזור
לא ששכחתי-
זאת אני אני שהלכתי
ונשבעתי שלעולם, לעולם לא אביט שוב
לאחור"

קוראת יקרה, אחרי שתקראי את השורות שפתחו את הפוסט את בטוח תגידי
-" כן, אבל בטוח הייתה לבחורה מהשיר סיבה לארוז"
אז הנה הסיבה בשיר הבא.. במיוחד בשבילך.

בסופו של דבר אחרי הכל, אם את אורזת במזוודה או קרטון, כל אחד מוצא את הפינה שלו ושוב ביחד או לחוד מתחילים לחיות 

לי שלושת הסינגלים גרמו לרצות לשמוע עוד ולחכות לאלבום.
רובס - אם אתה קורא את השורה הזו תזמין אותה לדואט, בטוח שביחד יצא מזה משהו טוב.

אורן ברזילי - יומני מלחמה וירח מר

שנתיים בדיוק אחרי שהוציא את אלבום הסולו הראשון  שדים של עצב סופות של אושר, המתאר את תהליך ההחלמה מתסמונת  גיאן בארה שתקפה אותו, מפרסם אורן ברזילי את סינגל הבכורה שנושא את שם אלבומו השני "ירח מר".
אלבום קונספט נוסף,בניגוד לקודם שהיה באנגלית הפעם מדובר אלבום שלם בעברית ושוב גם כאן האלבום ילווה בעטיפה מהודרת ובסיפורים חושפניים מחייו האישיים.

פרט לפרסום סינגל הבכורה,הוא החל השבוע בסדרה של יומני וידאו בשם "יומני מלחמה", צילום עצמי אשר יתעד את תהליך הוצאת האלבום, החל מתחילת הקמפיין ועד להופעה האחרונה בסיבוב ההופעות המקומי.
פחות צילומי אולפן הופעות והקלטות ויותר סיפורים מהפן האישי החלומות והניצחונות, האכזבות והכישלונות, תיאור המסע שעובר אמן פשוט מהשורה בניסיון להגשים חלום מהימים בהם היה ילד.

ירח מר - מילים ולחן: אורן ברזילי

"שורט כמו אריה נושך כמו כלב קרב, אוהב כמו נסיך ילד מאוהב,

 שותה את האוויר כמו לא יהיה מחר 

עיניים עצומות ידיים עדינות כמו פרווה, שמש עצובה של זרעוד ירח מר ונגמר

שקט כמו ידע נפשו זה ממכר, נוצץ יפה עולה יופי מסחרר, 

נובח כמו רעב כאב שמנסר
עיניים עצומות ידיים עדינות כמו פרווה, שמש עצובה של זר, עוד ירח מר ונגמר"

צילום תמונה: רן גולני 

לדף האמן  בו יפורסמו קטעי "יומני מלחמה"
http://www.facebook.com/OrenBarzilayART

נעמה ושמלת השבת ...

בכל שישי לקראת ערב, קצת לפני כניסת השבת אני מכין לי קפה שחור, 2 סוכר, שם מוסיקה טובה ובמקביל מפרסם בפייסבוק את השיר שמתנגן באותו הרגע ברקע.
באחד משיטוטי היוטיוב  של שישי נתקלתי ב"קבלת שבת" של נעמה הכהן שמשך אותי אליו, בהתחלה זה היה הקול העדין שלה  ואז הטקסיות הקבועה בשישי  של הדמות בשיר, גרמה לי להמשיך להקשיב.

יום שישי הבית כבר נקי
נשיקה קטנה לכלב
חצי חלה
כוס יין
את השבת היא מקדשת

הו, ככה אני אוהבת
שמונה עשרה דקות לפני שהשמש הולכת
להדליק את הנרות
ואיתם את הירח

בדיוק שחשבתי שזה שיר עדין רוחני נוסף של כניסת שבת, צפתה לי הפתעה
פתאום קבלת השבת הזו הופכת מ-18 דקות של אושר למועקה. 

הם אומרים עליה
היא מסתובבת בלילות 
שוכבת עם בחורות 
כשהיא רוקדת, היא נוגעת בעצמה
איזה בושה למשפחה.

כשהבית השלישי של השיר התחיל, לרגע אחד חשבתי ששמעתי לא נכון כי הוא תאר פסטורליות של הליכה לבית הכנסת בשישי, אך כשהיא מגיעה לשם  הכאב שמופיע בשורות הבאות פשוט החזיר אותי לזכרונות הילדות הרחוקים, לתקופה
 בה חזרתי בשאלה, אל המבטים ואותה תחושת הזרות לאורך התפילה.

לאחר התפילה לא מדברים איתה
היא מרגישה רק עיניים
שחודרות את הנשמה
מה הם רוצים ממנה מה?

אולי זה המקצב העדין והסוף המעט דרמטי שלמרות קולה העדין של הכהן פשוט זועק, אבל הבחורה הזו שעליה היא כתבה את השיר פשוט נכנסה לי ללב, מקווה שהיום כבר לא אכפת לה מה אומרים ושהיא מאושרת. 



לדף האמן של נעמה בפייסבוק https://www.facebook.com/pages/%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/136759713037400

צילום : אלינור כהן 
http://artlightstudio.wix.com/elinor

אחד חלקי אחד - אושר

"מה ? איך אתה לא מכיר אותם ?", יונתן שואל אותי כש"אבק אדם" רץ על המסך,  "שניה, יש לי את האלבום הקודם", הוא חוזר נותן לי את האלבום, אני פותח מדפדף שם אותו ברקע ופשוט שמח שיצא לי להכיר את הרכב הסופר-גרופ הזה רק באלבום השני בטרילוגיה.

אבק אדם - הסינגל והקליפ הראשון שיצא לאוויר מהאלבום השני בטרילוגיה "ברזל", שודר בערוץ 24 וסקרן אותי.
הצלילים והשירה של גדי רונן ובועז ריינשרייבר נשמעו לי מוכרים ולקח לי כמה דקות להבין שמדובר בשניים מחברי ההרכב "דבק" (אלבום נוסף שלא מספיק מוערך לדעתי).
הצילום, הצלילים והטקסט בשילוב עם המשחק והחיבור המדהים של יובל גולדשטיין יצרו את אחד מהקליפים היפים והחשובים שנעשו כאן.

פרוייקט של שלושה אלבומים עם מארזים מהודרים.

הטקסטים כולם, נכתבו ע"י הסופר/משורר ערן בר-גיל שגם הוא חלק מההרכב,אך אינו עולה לבמה בניגוד להופעות מהאלבומים הקודמים, בהם הוא השתתף בקטעי קריאה.

הטקסטים של בר-גיל חזקים, חדים,חודרים לעומק הנשמה ולמרות זאת כל אחד יכול למצוא באחד משלושת האלבומים את השיר שהוא יתחבר אליו.

ביותר משיר אחד באלבום אתה פתאום מקבל תחושת הזדהות עם הטקסט ומרגיש כאילו הוא נכתב עליך.

הלחנים נכתבו ע"י גדי רונן, בועז ריינשרייבר ומור שטייגל שכבר הספיקה להלחין טקסט שלו בעבר באלבום הבכורה שלה.

אושר - החלק השלישי בטרילוגיה 

האלבום נפתח בעוצמת הבס קלידים ותוף של רונן,יונה,מנצור ואז דיסטורשן הגיטרה והקול הייחודי של ריינשרייבר, מלווים וחותכים אותך עם השורה האחרונה של השיר "אני עוצם עיניים ורואה את האושר מתרחק ממני בסירה" ומיד אחריו מגיע "מתעורר" עם  מקצב קליל יותר.
האלבום מלא בעליות וירידות, קולה המלטף של שטייגל ב"מעיין" גורם לך לצלול,
לשקוע ולהתענג מכל רגע והאלבום פשוט זורם ששיר מתחבר לשיר בטקסט ובמוסיקה ומושך קדימה.

מעיין 

ואז הגיע רמי
לאלבום הנוכחי הצטרף רמי הוייברגר בקטעי קריאה, לדבריו הוא שמע את השירים מהאלבומים הקודמים ופשוט ביקש להצטרף לפרוייקט.
גילוי נאות - כששמעתי שהוא הצטרף לאלבום חששתי שזה יהרוס לי את הטרילוגיה כי למרות שהערצתי את החמישייה ואת מבצע סבתא, ההתבטאויות הפוליטיות שלו בעבר, הצליחו "לעורר חשש מה" שהן יזלגו להופעות ולשמחתי זה לא קרה אלא להפך, קריאת הטקסטים שלו הופכת את האלבום ליותר משובח.

   גסות רוח מתוך ההופעה ב88FM צילום: טל הויברגר

הופעה בתאטרון תמונע, ברגע שהוייברגר עולה על הבמה בשיר השלישי,המשחק שלו וההשתלבות עם חברי ההרכב בכל פעם שהוא יוצא וחוזר הופכים את הופעת רוק והערב עצמו למופע תרבות תאטרלי נפלא.

ההרמוניה וחלוקת התפקידים על הבמה גורמת לשטייגל ריישיינבר ורונן להשאר בחזית מבלי שהפוקוס ירד משלושתם, הפרגון ההדדי מתבטא גם בהחלפת התפקידים בביצוע השירים, את "תתפקס" שמבצע במקור ריינשרייבר מבצעת שטייגל בהופעה ומעניקה לו נופח חדש.

- מסתבר שעל פי בר-גיל יש אושר "כמו שיש מצב צבירה של חומר" וכשהוא מגיע הוא מגיע, גם אם לפעמים נדמה שהוא מתרחק ממך בסירה.

יש אושר

ואני, אני זוכה לו ברגעים של האזנה למוסיקה, במיוחד אחרי שיוצא אלבום שאתה מחכה לו זמן רב, אחד כזה "ששובר את השרב ומשיב את הנפש" וברקע מתנגנת לה "סמפוניית הרולר"  בדיוק כמו החלק השלישי בטרילוגיה.

בועז ריינשייבר - גיטרות ושירה
גדי רונן - קלידים גיטרות שירה
שלומי מנצור-באס
גיא יונה-תופים
מור שטייגל-שירה
ערן בר-גיל-מילים

תמונות מההופעה בתמונע ניתן לראות בדף הפייסבוק של הבלוג
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.423311244402308.98921.401453206588112&type=3

צילום וידאו בתמונע : מאיה ג'ולי

לדף הפייסבוק של 1:1
https://www.facebook.com/pages/11/37223049949

אפס - הלייבל בו ניתן למצוא את האלבומים של כל חברי ההרכב
http://www.epesmusic.co.il/