"אם יש קליפ שהייתי רוצה להשתתף בו או לפחות להיות שם באולפן זה הקליפ של הצ'ילי פפרס - CANT STOP"
כתבתי בדף הפייסבוק שלי.
התגובה המפתיעה של נועה "שולחת לך הודעה" לא אחרה לבוא :"אנחנו מצלמים בעוד יומיים קליפ ל"לחלום אותך",
(היא יודעת שאני מאוד אוהב אותו) "-אתה מוזמן. "
אני כמובן,חייכתי באותו הרגע, אחרי הכל יש לי את 2 אלבומי הסולו ומאוד אוהב את המוסיקה שלו.
החיבור עם נמרוד ונועה החל כששלחתי לפני מספר חודשים הודעה לפרופיל הפייסבוק שלו, כשגיליתי שהוא חוזר להופיע.
ביקשתי את אישורו להעלות את "הוראות הפעלה" בכדי שאוכל לשתף אותו אחרי שבוע שלם שהוא התנגן לי בראש, "הזכויות לא שלי ", הוא אומר "מקווה שלא יורידו לך אותו".
בהופעות שלו בבר גיורא ובתאטרון תמונע, נחשפתי לסיפור האהבה המרגש שלו ושלה, אז בת הזוג שלו והיום כבר אישתו,וכתבתי על הסיפור מאחרי השיר והאלבום שבדרך, את הפוסט על ההופעות סיימתי בשורה. "לכו לראות איך סיפור אהבה הופך לשירים ולמוסיקה, ההנאה מובטחת"
08 ביולי - 03:30 לפנות בוקר אני מוצא את עצמי מטפל באירוע במרכז הארץ שנמשך עד לשעות הערב (כן, מוסיקה היא לא תחום העיסוק העיקרי שלי)
18:30 - ההודעה של נעה מרחפת לי אי שם בחלל המודעות ואני לא רואה איך היום הולך ומסתיים.
"אה! כתובת! אז ככה: הצילומים יערכו ביום שני ה-8 ליולי, בחניון הקניון..התכנסות במקום: 20:30, תחילת צילומים (משוער): 22:00"
21:00 - מגיע הביתה נטרק אל הספה " אני לא מאמין שאני מפספס את זה !" אני אומר
- "אז תתקלח,תתרענן,תשטוף מעצמך את היום ותיסע לאיזה שעה" האצילית שלי אומרת.
(פשוט אוהב אותה !)
21:20 יצאתי לדרך אחרי מקלחת קפואה רענן ומחויך.
22:50 כבר אחרי תחילת צילומים לפי הלוז, אני מחפש את הכניסה לחניון פותח חלון ברכב מנמיך את הרדיו ושומע את השיר מתנגן ברקע מהרחוב - אני בכיוון הנכון. כשאני מגיע אני קולט מרחוק מיני קופר, תאורה חזקה ואת נועה מסמנת לי בתנועות חדות "לא !! אל תעבור !"
- פאק, הם כבר התחילו לצלם.
אני מנצל את הזמן וממתין בפינת האיפור והתלבושות, מאפרים את ליאת הר לב ובחורה נוספת אני ממתין ומחייך בנימוס. בצמוד לעמדת האיפור, שני גברים כמו רוקדים קפוארה מתאבקים באוויר בתנועות מלחמה.
רגע, זה שיר אהבה, או שהוא הולך לדהור איתה במיני-קופר לעבר השקיעה אחרי שיציל אותה ?
העדפתי להמתין - אחרי הכל, לא כדאי להסתכן בשאלות מיותרות עם נינג'ה, ובטח לא עם שתיים כאלה.
23:00 - נועה מסמנת לי להתקרב, "בסוף הצלחתי להגיע" אני אומר עם חיוך מטופש מרוח מאוזן לאוזן.
נמרוד כבר יושב ברכב המצלמות והתאורה מכוונים אליו, מצלמים טייק נוסף.חם, ממש חם בחניון גם בשעות הלילה, הוא יושב שם מאופר, פרוג'קטור ומצלמות במרחק של מטר מהפנים שר ומתופף באוויר ולמרות החום, הוא מחייך אפשר לראות שהוא נהנה.
23:20 - תדליק לו מזגן ברכב כדי שיהיה לו קצת אוויר הבמאי אומר, אני מסתכל לכיוונו, ושם על הכיסא יושב אופיר לובל, כן, ההוא מפרוזאק.
אני מתאפק, מי שמכיר אותי יודע שהיה לי ממש קשה, אני מדקלם את כל המערכונים שלהם בעל פה ופעם אפילו כתבתי מערכון שלם (שאף פעם לא שלחתי אליהם) ובשנייה אחת כמעט ושלפתי שורה מאחד מהם בצחוק מתגלגל.
גיל 37 בפתח, כנראה שאני באמת מתבגר.
הוא יושב שם על כסא הבמאי, מביט במוניטור,בודק את הזוויות של התאורה והמצלמה ומכוון ביחד עם הצוות את הפנסים
פרפקציוניסט, מרוכז בתהליך, כשאחת מהבנות ההפקה התיישבה לרגע על כיסא הבמאי כדי להצטלם, היא זינקה כשהוא חוזר ובתגובה הוא אומר לה "זה בסדר, את יכולה לשבת" ומחייך.
כשהמוזה מצלמת היא מסתובבת באזור המוניטור שולפת את האייפון שלה ומצלמת, היא מנצלת את ההזדמנות בהפסקה בין הטייקים ומדי פעם מתגנבת לאזור הרכב ומגניבה לו נשיקה ושניהם צוחקים, כשהוא יוצא מהרכב היא מבינה עד כמה היה לו חם שם לאורך כל הזמן הזה וישר דואגת שהוא ישתה, היא אוהבת אותו.
ואז מגיעה ליאת למיני קופר. הר- לב, "בשמלת כלה עוד לא יצאו מהחניון וכבר הוסיפה את שם משפחה שלו, איזה פח !"...הדמות ההיפסטרית שלה בטח הייתה אומרת אם היא הייתה כאן על הסט.(אני והדמיון המופרע שלי).
היא נכנסת לרכב ומתחיל סבב הצילומים הנוסף, כשהיא מסתכלת במראה וקולטת את הדמויות שרצות מאחור, נשבע לכם שהאמנתי לה וכמעט רצתי לנער את נמרוד או לרוץ ולעזור.
למרות החום היא יושבת ברכב טייק אחרי טייק ומחייכת בסוף כל אחד מהם.
ואז הם התחילו מכות !
השעה כבר 01:00 נועה לוגסי, הכפילה של הר לב, מגיחה בשמלה זהה לזו של ליאת מקצה החניון, את הכפילה הקבועה שלה ? אני שואל.
- לא, זו ההפקה הראשונה שלי אני פשוט יודעת ללכת מכות. (מחייכת במבוכה)
לובל, שבנוסף לכל התפקידים שעשה עד היום מפתיע אותי שוב והופך להיות גם חצי כוראוגרף כשהוא עובר איתה ועם 2 הנינג'ות על התנועות ומדגיש את הזוויות מול המצלמה.
ההחלטה הזו לשלב את הנינג'ות והקרב בקליפ הפתיעה אותי בהתחלה, כששמעתי את השיר בפעם הראשונה היה ברור לי שאת הקליפ שלו הם צריכים לצלם באינדי-נגב הבא.
כשראיתי את התוצאה הסופית חייכתי, אמנם זה שיר אהבה אבל, כמו שהוא חלוץ במוסיקה העולמית והיה הראשון שפרסם אלבום ישירות לרשת ללא חברת הפצה, הוא נאמן למוסיקה שלו ולתהליך ההפקה העצמאית, הולך עם הרעיונות שלו עד הסוף, התוצאה כמובן תמיד מבטיחה.
את הקליפ הזה אני יכול הפעם להעלות בחופשיות מבלי להסתכן בכך שמישהו יוריד לי אותו מהרשת
01:30 - העייפות מתחילה להכריע ואני מחליט לפרוש בכדי שאוכל לנהוג את הדרך חזרה הביתה, שמח שלא ויתרתי והגעתי לשם, זו בהחלט היתה אחת ממתנות יום ההולדת המפתיעות והמשובחות השנה.
נועה ונמרוד - תודה !
