יום חמישי, 23 בפברואר 2012

ליהיא שגיא - אלבום בכורה והופעה בעלמה

באמצע שנות ה-30 לחייה מחליטה ליהיא שגיא לתפוס את הרגע תוך הבנה שהוא זמני, להגשים את החלום ולהקליט בלייבל עצמאי את אלבום הבכורה שלה.

פרט לכתיבת הלחנים והטקסטים גם את היחצנות, ההפקה בפועל ומכירת הדיסקים בסיום כל הופעה היא עושה בעצמה ולכן בחירת שם האלבום כנושא את שמה אינה מפתיעה ואף ראויה.
האלבום משלב טקסטים באנגלית ובעברית מוסיקת פולק ורוק ניחן בהשפעות המוסיקליות כג'וני מיטשל, שריל קרואו, ופורטיסהד, על ההפקה המוסיקלית הופקד איתי דיילס (קולומביה) ששילב את הנגיעות הדיגיטליות העדינות שלו לגיטרות, הקלידים והטקסטים המתארים את החוויות הרגשיות אותן עברה לאורך שנות חייה החל מפרידות, רגעי הבדידות והתקוות

 "clules when you're gone but i'm tempted"


ועד לגעגועים לאביה שלו הקדישה את האלבום והוא זה שלימד אותה לאהוב מוסיקה ולהאמין בעצמה
"my fingers slide on your strings 
This will never dieNow you can fly high 
"You can fly






האלבום נפתח ברצועה "להמשיך", שיר שנתקלתי בביצוע שלו לראשונה על הקיר של ליליה (ההיא שהגבר שלה שר באמבטיה).
 הטקסט, הפשטות של הלחן והקול הצלול והמרגש שבוקע ישירות מהלב שלה, משכו אותי לרצות ולהקשיב לשאר האלבום.כשחיפשתי אחרי סינגלים נוספים מצאתי פרסום להופעה שלה, קפיצה ספונטנית להופעה הובילה למפגש איתה שארך דקות בודדות לאחריו נוספו לטקסטים שלה עוצמות ומשמעויות חדשות וחזקות יותר.

זאת אני
לא רואים אותי, כשאני לבד
מתבוננת בראי
לרוב אוהבת את עצמי
וגם בבדידותי.
ואני חושבת,שאולי אקח עוד רגע אחד
ולנשום עוד נשימה,להבין מה קרה
להמשיך
להמשיך בדרך...

לאורך כל ההופעה בין השירים היא מתקשרת עם הקהל שלה במילות קישור ומבטים, שנכנסו אני והאצילית באיחור קל (באמצע השיר הראשון) היא ליוותה אותנו במבטה כשהתיישבנו.
לאחר ההופעה ניגשתי בכדי לרכוש את הדיסק ואז לתדהמתי גיליתי ששגיא כבדת ראיה ושלאורך השנים ראייתה הולכת ונעלמת, כנראה שהפיצוי הוא בקולה הצלול והמרגש.