כל מי שגדל בניינטיז זוכר את הפעם הראשונה ששמע או ראה את המכשפות.
הן שברו מוסכמות עם המראה הסטייל השונה והמוסיקה.
בזמנו , קסם על ים כנרת שודר בטלוויזיה , כשאמא של כפיר חבר ילדות שלי ראתה ושמעה את הביצוע שלהן ל"קסם על ים כנרת" היא נחרדה.
אני זוכר את הקטעים שביציאות מהצבא "עד העונג הבא" התנגן כל פעם בטרמינל או בסיטיהול בחיפה והיינו משתוללים שם.
וגם את הדיווח על התאונה בחדשות הלילה המאוחרות ברדיו.
בשלישי הקרוב , יערך בבר-גיורא מופע לציון 21 שנים למותה הטרגי של ענבל.
את הערב יזמו יפעת נץ ודורי לילה במסגרת לין ההופעות "באנה" , ישתתפו בו מוסיקאים שניגנו והקליטו עם פרלמוטר וגם כאלה שנחשפו למוסיקה של המכשפות לאחר מותה.
ביקשתי מחלקם להזכר בקטע מצחיק או מעורר השראה שהיה לו עם ענבל או עם המוסיקה שלה.
ירונה כספי.
אני לא יודעת אם זה זכרון מצחיק
אבל היה בו מימד משעשע באותו הזמן
יום אחד אני מקבלת טלפון מפתיע מענבל שהזמינה אותי לדירתה ברחוב המכבי, דירתה היתה אפלה וקצת מבולגנת, היתה שם טלוויזיה שבורה שהיא עיצבה מחדש ספרים באנגלית וגם גיטרה אחת.
איתה חיו כלב פינצ׳ר נבחני וחתול, היא תיארה לי בצורה די משעשעת את שיגרת הבוקר שלה באותו הזמן ״כדור אנטיביוטי לחתול ולכלב ולי בתורות, מפטרייה שכנראה חטפתי מהכלב״ אמרה. היא שמחה שביקרתי אותה והיתה במצב רוח טוב אך משתנה יש לומר, בשלב מסויים ישבנו על אותה הספה, היא לקחה את הגיטרה החשמלית (שלא היתה מחוברת למגבר) ושרה לי משיריה החדשים ככה בפשטות ובאינטימיות נעימה אך מבלבלת. אקצר ואומר שהמפגש היה לפני ההופעה של המכשפות בקולנוע אלנבי והיא היתה משועשעת מחליפת החצאית הצבאית המחויטת שהיא תלבש בשיר שלווה (על המחנה ניצב ירח)
תגובתי היתה ״נו ענבל קדימה, תראי לי, לבשי את החליפה״
אז היא ענתה ״לא גילחתי את הרגליים״
אלה שיק בלום
בגיל 10 אחשלי קנה לי דיסק של המכשפות
קצת נרתעתי בהתחלה
אבל כנראה שזה ממש חדר
כי המוסיקה שלי מאד מושפעת מהמכשפות ומענבל.
אני חושבת שהיא כותבת בחסד.
והיום אחרי 15 שנה אני ממש מבינה על מה היא דיברה ומה היא הרגישה.
קצת נרתעתי בהתחלה
אבל כנראה שזה ממש חדר
כי המוסיקה שלי מאד מושפעת מהמכשפות ומענבל.
אני חושבת שהיא כותבת בחסד.
והיום אחרי 15 שנה אני ממש מבינה על מה היא דיברה ומה היא הרגישה.
אור אדרי
השנה הייתה נראה לי 1992, הייתי בת 9, ילדה מערד, בעיר פסטיבל ערד ואבא שלי השיג לי כניסה לבריכה העירונית בה צולמה באותן שעות התוכנית ״תוסס״, המכשפות ניגנו את קסם על ים כינרת אם אני זוכרת נכון, ואני זוכרת את עצמי עומדת מול הבמה בפה פעור, בעיקר בהלם מהקול המיוחד של ענבל ומזה שיש על הבמה שלוש בנות קשוחות שמנגנות על כלים ״של בנים״ 😍נעה סגל
הפעם הראשונה ששמעתי את המכשפות הייתה מתישהו סביב גיל 12. אני זוכרת שהקול של ענבל אכן כישף אותי. אז והיום משכו אותי קולות לא סטנדרטיים, שהם לא של "זמרים" או "זמרות" ששומעים בדרך כלל. כשגיליתי שיחד איתה מנגנות מתופפת ובסיסטית בכלל התרגשתי, הן נראו לי חבורת הבנות הכי מגניבה שראיתי. המוזיקה שלהן ליוותה את כל שנות ההתבגרות שלי ונתנה לי להרגיש שיש מקום לנשיות קצת אחרת. נורא רציתי להכיר אותן.
האמת שאפילו חשבתי לשלוח לעוזי חיטמן ב'חלום עליכם' בקשה. לעוזי לא שלחתי אבל כנראה שהיא נשלחה באיזשהו אופן בקוסמוס, ואני שמחה ומתרגשת שהחלום הזה מתגשם (לפחות בצורה חלקית) בערב לזכר ענבל.
מאור ויזל
הכרתי את המוזיקה של המכשפות כשהייתי בערך בן 15 דרך בת דודה שלי שאהבה את הלהקה ממש, זאת היתה תקופה שממש התחלתי להתעניין במוזיקה וגיטרות, באותה תקופה זה כל מה שעניין אותי ואהבתי בעיקר את תפקידי הגיטרה המגניבים בשירים, בתקופה יותר מאוחרת כבר התחברתי למוזיקה מכיוון אחר והבנתי את הטקסטים יותר לעומק
ובשלב יותר מאוחר בחיים שמחתי ממש שיצא לי לנגן עם יפעת בכל מיני פרויקטים והרכבים
בשבילי זה כבוד וכיף גדול לקחת חלק במופע הזה.
דורילילה(דורי קוטאי)
בגיל 15, זמן ראש השנה בחנות הדיסקים היחידה שהייתה לנו בעיר דאז הבחנתי לפתע באלבום אוסף לבן של להקה בשם המכשפות, לא יודעת מה תפס אותי אבל הסתקרנתי עמוקות מהנשים שהיו על העטיפה והרגשתי שהן חייבות לבוא איתי הביתה.. כל מילה נוספת מיותרת שהערצה שלי ללהקה הזאת זרמה בדמי, בצורה קיצונית וסוחפת, אני גם חושבת שחיי השתנו אז. הכל כל כך סיקרן אותי במוזיקה שלהן, יכלתי להזדהות, הרגשתי מחובקת וקצת פחות נטע זר.
התבאסתי שהגעתי לזה באיחור כי כל כך רציתי לגעת אבל זה כבר לא היה זמין בכלל. רק המוזיקה, המילים והסיפורים...
18 שנים אחרי ובמבט לאחור לא הייתי מאמינה, מצפה או חולמת שיום אחד אזכה לגעת כל כך מקרוב.
קרן ברנר
כשהמכשפות התחילו אני הייתי רק בת 4 וכשענבל נפטרה הייתי רק בת 9.
כמובן שאם היית קיים בשנות ה90 לא משנה אם היית תינוק או קשיש - הפסקול של הלהיטים של המכשפות וכל ההילה המטורפת שהייתה סביב המכשפות ובכלל סביב הרוק בניינטיז מאוד נחרטה לי בזיכרון, וכשהתבגרתי הרגשתי שנולדתי בעשור הלא נכון כי זאת בדיוק המוזיקה שאני מתחברת אליה וששאפתי לנגן אותה מהרגע שהרמתי גיטרה.
למזלי ההזדמנות הזאת באה בגלגול המחודש של המכשפות - ״המחשפות״ - יצא לי לנגן עם ההרכב המקורי ולמלא את מקומה של ענבל בתור הגיטריסטית של הלהקה. דרך תפקידי הגיטרה יצא לי לגלות מחדש את השירים ולהכנס לראש היצירתי והלפעמים אפל של ענבל. למדתי להשתחרר הרבה יותר כנגנית וגיליתי בעצם את העומק של המוזיקה שלה בגיל שבאמת אפשר להכיל ולהבין יותר. שמחה שיוצא לי שוב לנגן את החומרים האלה.
שלישי הקרוב 2 באוקטובר בבר גיורא.
יעל כהן , יפעת נץ "המכשפות" , קורין אלאל (האמא של המכשפות), רם אוריון, טל גורדון, אסי לוי, ירונה כספי, איתי שמואל בלטר, שילה פרבר, דורילילה, ארז נץ, הגר רוה, אלה שיק בלום, אפרת קולברג
גיטרות: קרן ברנר ומאור ויזל
בס: אור אדרי,
תופים: נעה סגל
הכרתי את המוזיקה של המכשפות כשהייתי בערך בן 15 דרך בת דודה שלי שאהבה את הלהקה ממש, זאת היתה תקופה שממש התחלתי להתעניין במוזיקה וגיטרות, באותה תקופה זה כל מה שעניין אותי ואהבתי בעיקר את תפקידי הגיטרה המגניבים בשירים, בתקופה יותר מאוחרת כבר התחברתי למוזיקה מכיוון אחר והבנתי את הטקסטים יותר לעומק
ובשלב יותר מאוחר בחיים שמחתי ממש שיצא לי לנגן עם יפעת בכל מיני פרויקטים והרכבים
בשבילי זה כבוד וכיף גדול לקחת חלק במופע הזה.
דורילילה(דורי קוטאי)
בגיל 15, זמן ראש השנה בחנות הדיסקים היחידה שהייתה לנו בעיר דאז הבחנתי לפתע באלבום אוסף לבן של להקה בשם המכשפות, לא יודעת מה תפס אותי אבל הסתקרנתי עמוקות מהנשים שהיו על העטיפה והרגשתי שהן חייבות לבוא איתי הביתה.. כל מילה נוספת מיותרת שהערצה שלי ללהקה הזאת זרמה בדמי, בצורה קיצונית וסוחפת, אני גם חושבת שחיי השתנו אז. הכל כל כך סיקרן אותי במוזיקה שלהן, יכלתי להזדהות, הרגשתי מחובקת וקצת פחות נטע זר.
התבאסתי שהגעתי לזה באיחור כי כל כך רציתי לגעת אבל זה כבר לא היה זמין בכלל. רק המוזיקה, המילים והסיפורים...
18 שנים אחרי ובמבט לאחור לא הייתי מאמינה, מצפה או חולמת שיום אחד אזכה לגעת כל כך מקרוב.
קרן ברנר
כשהמכשפות התחילו אני הייתי רק בת 4 וכשענבל נפטרה הייתי רק בת 9.
כמובן שאם היית קיים בשנות ה90 לא משנה אם היית תינוק או קשיש - הפסקול של הלהיטים של המכשפות וכל ההילה המטורפת שהייתה סביב המכשפות ובכלל סביב הרוק בניינטיז מאוד נחרטה לי בזיכרון, וכשהתבגרתי הרגשתי שנולדתי בעשור הלא נכון כי זאת בדיוק המוזיקה שאני מתחברת אליה וששאפתי לנגן אותה מהרגע שהרמתי גיטרה.
למזלי ההזדמנות הזאת באה בגלגול המחודש של המכשפות - ״המחשפות״ - יצא לי לנגן עם ההרכב המקורי ולמלא את מקומה של ענבל בתור הגיטריסטית של הלהקה. דרך תפקידי הגיטרה יצא לי לגלות מחדש את השירים ולהכנס לראש היצירתי והלפעמים אפל של ענבל. למדתי להשתחרר הרבה יותר כנגנית וגיליתי בעצם את העומק של המוזיקה שלה בגיל שבאמת אפשר להכיל ולהבין יותר. שמחה שיוצא לי שוב לנגן את החומרים האלה.
שלישי הקרוב 2 באוקטובר בבר גיורא.
יעל כהן , יפעת נץ "המכשפות" , קורין אלאל (האמא של המכשפות), רם אוריון, טל גורדון, אסי לוי, ירונה כספי, איתי שמואל בלטר, שילה פרבר, דורילילה, ארז נץ, הגר רוה, אלה שיק בלום, אפרת קולברג
גיטרות: קרן ברנר ומאור ויזל
בס: אור אדרי,
תופים: נעה סגל
צילום תמונה : קוקו
