ראודור - משהו משלו

את המוסיקה שלו הכרתי בהתחלה רק דרך הטקסטים שצוטטו מדי פעם בשורות סטטוס של חברים שלו בפייסבוק 
חיפוש ביוטיוב של החומרים שלו הניב כמעט אפס תוצאות, פרט ל 2 הופעות בהם הוא מארח את אמיר דדון או ארז לב ארי.
לפני כחצי שנה הוא הופיע ב"פסטיבל סמילנסקי" בבאר שבע שם אירח שוב את ארז לב ארי, אחרי תקופה ארוכה בה המתנתי שמשהו יתפרסם, נכנסתי לרכב ונסעתי דרומה, לראות ולהקשיב. 

ראודור - שם לא שגרתי שעורר בי סקרנות כי תחילה חשבתי שמדובר בשם של הרכב, מסתבר שכבר מהתחלה מסלול חייו לא היה קל, בזמן שאמא שלו נשאה אותו בבטנה הרופאים טענו כי ההריון מסוכן,היא התעקשה להמשיך אותו וללדת ומכאן גם השם 
ראודור, כי זכתה לראות אותו נולד.

בתחילת דצמבר האחרון הוא שחרר לרדיו את הסינגל הראשון מהאלבום " מדרון האהבה", הטקסט שלו מדבר על זוגיות העליות והירידות לאורכה ובו הוא מבקש מבת הזוג שלו להחזיק חזק במדרון האהבה וביחד להתגבר לעצום את עיניה  להיזכר בכל מה שטוב בו.

                                                                        מדרון האהבה 

אבל אל תתנו לטקסט להטעות אתכם הוא לא עוד אחד מאותם "רומנטיקנים מונוטונים" שכל האלבום שלו נוטף אהבה, בטקסטים שלו הוא מספר על ההתמודדויות שעבר במהלך שנות חייו במשך שנים נלחם על המוסיקה שלו, ובעזרתה בסופו של דבר הוא מנצח הכל, "יש לי סיפור חיים מורכב ודרך המוסיקה אני מספר אותו" 

החל מהחרדות והפחדים שבאים מהבית בהקשר של החיים בכלל ובחירת המקצוע בפרט, או כמו שהוא מגדיר את זה  "השריטות שעוברות מדור לדור"



זה לא שלי הפחדים החרדות
אני נבראתי טהור

אני לא אמשיך את זה 
כן כאן זה הסוף
עד היום הסיפור הזה
נכתב בשבילי 

עכשיו זה התור שלי לבנות משהו חדש משהו משלי
(מתוך : "משהו משלי")

ועד להתמודדות האישיות שלו עם אבדן ופרידות וההשלמה עם הדברים.

רחובות שפעם שיטו בי היום כבר לא נוגעים
מקומות בהם טבעתי לא אומרים דבר
נקודות אותן חיברתי האירו את הדרך אל רגשות שלא ידעתי שאוכל לחוש לעולם עכשיו רואה חד שומע צלול 
כל כך ברור
עכשיו הגוף הוא אחד נשמה שפורחת
הכלוב שבור

הם חשבו שאצלול בשקט
אעלם כמו כל היתר
שלשתוק זה הכי טוב שאפשר
מוטב שכך לעוף מוזר

איך סודות קטנים שנגלו לי
חשפו את אותו השקר
שחייב לחיות כמו כולם
שלא אוכל לפרוש כנף

עכשיו רואה חד שומע צלול 
כל כך ברור
עכשיו הגוף הוא אחד נשמה שפורחת
הכלוב שבורלעוף לאן שרק תרצה

(מתוך : לעוף)


בהפקת האלבום קשורים שמות מהמובילים בתעשיית המוסיקה  רפי קריספין , ערן מיטלמן , מורן גמליאל  ואמנים מוכרים כמו דדון ולב-ארי שמחים להגיע ולהתארח בהופעות שלו.

משרד היח"צ שלו מקפיד באדיקות על תזמון הסינגלים והראיונות שמשוחררים לתקשורת, בהקשבה לאי.פי ששוחרר לתקשורת המכיל 3 שירים נוספים, הוא מפתיע ביכולות הווקליות שלו, והבידול של ראודור הוא הרבה גם בזכות קולו הייחודי. זה בהחלט הולך להיות אחד מהאלבומים המסקרנים והמושמעים ב2013. 

צילום: גל אלי
לדף האמן בפייסבוק - ראודור 

אתי אנקרי בהופעה

כשהייתי ילד ושמעתי את אתי אנקרי שרה את ה-"דאנדינהדאנה" שהיא אמרה לו, חשבתי שזה סתם ג'יבריש ואז בראיון ברדיו היא הסבירה שזה מקצב תופים הודי, השבוע אחרי שנים של האזנה למוסיקה שלה ראיתי אותה בהופעה.

היא עולה לבמה בתלבושת המסורתית-דתית המושקעת והמוקפדת שלה, ברגע שהיא לוקחת לידה את הגיטרה ומתחילה לנגן ולשיר, אתה מתחיל להבין כמה עוצמה יש לה ולאט לאט מלווה בקולה אתה נכנס אל אווירת המופע ומתעטף בצלילים ורוחניות.

עשן על הבמה - אחרי השיר הראשון הבמה מלאה בעשן,היא מיד מתחילה באלתור מוסיקלי שדרכו היא מבקשת מהתאורן לווסת את כמות העשן, הנגנים מג'מג'מים ביחד איתה ונולד שיר ברגע.

"אנחנו עובדים על המבטים המופתעים שלהם בחזרות" היא אומרת בחיוך והם כולם צוחקים ביחד על הבמה, המשך הערב יוליד שני  אלתורים נוספים שבהם ישתתף גם הקהל.

                                                מופתעים ? 

בין השירים היא מספרת על השירים ונכנסת לדמויות ואם מתמזל מזלך אתה תקבל גם "סדנא" תוך כדי, כנראה שהיתה סיבה מכוונת שלא הצלחתי להגיע להופעות שלה עד לנוכחית, באמצע ההופעה בין השירים היא התחילה לדבר על מקצבים בתופים - מבחינתי זו היתה סגירת מעגל.

                                         
אם אכתוב "הופעה מעולה, רוחנית, מצחיקה, אחת ההופעות הטובות שהייתי בהן בשנים האחרונות", אני אשמע קלישאתי ונדוש אבל זה פשוט ככה, שווה כל רגע.

איתי דיילס - התחלה אמצע סוף

שישי בצהריים דרום תל אביב, גבר עם זקן משקפי שמש שחורים וחזות מזרחית,יוצא מהרכב וממתין.
"אני כאן בפינה" - הוא מודיע בנייד.
- "אני בדרך אליך" עונה קול מצידו השני של הקו, מקצה הרחוב מגיח בחור משקפי שמש שחורים ומעיל עור,לחיצת יד,חיבוק קצר והוא מוסר לו חבילה מרובעת שחורה עטופה בצלופן "מקווה שתאהב את זה" ..
אחרי תקופה ארוכה של האזנה למוסיקה שלו ברשת הדיסק של איתי דיילס הגיע לידיי.

דיילס הקשור להפקות מוסיקליות שונות, "קולומביה" ואלבום הבכורה של ליהיא שגיא (שאף משתתפת בשיר הנושא)עובר לקדמת הבמה ומשחרר השבוע את אלבום הבכורה שלו "התחלה אמצע סוף".

הוא חי בעיר ללא עבר שחיוכים צבועים עדיפים על דמעות אמיתיות 

הוא זוכר דברים שרצה לשכוח ובירידות התלולות הוא מרגיש גבוה

לא רוצה שתלטפו אותו או תעטפו אותו, שאין לו אוויר הוא נוסע לקצה השני של העיר
אולי יום אחד הוא ישתנה, היום הוא יודע שזה לא יקרה.

דיילס עולה לבמה עם ההרכב הקבוע שמלווה אותו לאורך הדרך ופרט לגיטרת הבס הוא מתחבר בעצמו לגיטרה בס נוספת, באותו הרגע אני נזכר ב"נאום הבס" של תמיר אלברט בכתבה ששודרה בסוף שנות ה90 ונקראה "בנוגע לבסים" ומחייך, כי מאז הג'ינג'יות לא היה כאן אלבום אלקטרו-רוק משובח בעברית ובמיוחד לא עם תוספת בסים בהופעות.

 השבוע גיליתי אחד כזה ואני נהנה מכל רצועה ורצועה שנמצאת בו.

יאיר רובין גיטרה
עודד סיידא תופים
ניסים טוויטו בס
דרור שם טוב קלידים
צילום עטיפה : גילי דיילס
תמונות מהופעה: Beat-oN

ויקי גורדון - איך זה מוזר ש למרות המסכה מתחילים לחיות

כששמעתי את המוסיקה שלה בפעם הראשונה חייכתי, זה בדיוק הרוק שהאזנתי לו בסוף שנות ה80,הרוק הנקי נטול האלקטרוניקה, הפשוט - תופים, גיטרות, בס, שירה וקול שני עם איזה סולו טוב בסוף ולפעמים גם באמצע.
אבל זה לא היה רק זה, המקצב והטקסטים שלה הזכירו לי משהו ישן ומוכר.
למחרת ברכב פתאום שיר מתוך "פנים ושמות" של רובס התנגן וסגר לי את הפינה בדיוק.

תגיד, נו ? מה קורה עם ההיא אתם עדיין ביחד ? 
אני שואל חבר מהמילואים בפגישה מקרית ברחוב

-"עזוב נגמר כבר לפני חודש", הוא עונה לי "חזרתי הביתה מצאתי אותה אורזת.."

סצנת קרטון, מכירים ??
אז ככה, אתה נכנס הביתה רואה קרטון על שולחן

- "אני עוזבת !!" היא אומרת ואתה בתגובה משכנע להישאר ומבטיח להיות טוב יותר.
אחרי חודש בדיוק אתה נכנס הביתה, שוב קרטון שוב שיחה - בפעם השלישית אתה מיד אומר
"טוב, בואי אני אעזור לך לארוז" ואז היא מתחילה לגמגם אבל....מה...למה ???

גברים, אי אפשר איתנו ואי אפשר בלעדינו, מה גם שהאגו שלנו אף פעם לא נותן לנו לבדוק מה קורה עם הצד השני אחרי שמתפצלים.

ו"איך זה מוזר ש.." מתאר מה קורה שם בשביל כל בעלי האגו שלא עוצרים ומסתכלים אחורה.( ולחלקנו הוא אפילו ישאיר חיוך)

"איך זה מוזר ש
אתה מאושר כש
היית אמור להתאבל, להתבלבל, לרוץ אלי, להתחנן שכבר אחזור
לא ששכחתי-
זאת אני אני שהלכתי
ונשבעתי שלעולם, לעולם לא אביט שוב
לאחור"

קוראת יקרה, אחרי שתקראי את השורות שפתחו את הפוסט את בטוח תגידי
-" כן, אבל בטוח הייתה לבחורה מהשיר סיבה לארוז"
אז הנה הסיבה בשיר הבא.. במיוחד בשבילך.

בסופו של דבר אחרי הכל, אם את אורזת במזוודה או קרטון, כל אחד מוצא את הפינה שלו ושוב ביחד או לחוד מתחילים לחיות 

לי שלושת הסינגלים גרמו לרצות לשמוע עוד ולחכות לאלבום.
רובס - אם אתה קורא את השורה הזו תזמין אותה לדואט, בטוח שביחד יצא מזה משהו טוב.

אורן ברזילי - יומני מלחמה וירח מר

שנתיים בדיוק אחרי שהוציא את אלבום הסולו הראשון  שדים של עצב סופות של אושר, המתאר את תהליך ההחלמה מתסמונת  גיאן בארה שתקפה אותו, מפרסם אורן ברזילי את סינגל הבכורה שנושא את שם אלבומו השני "ירח מר".
אלבום קונספט נוסף,בניגוד לקודם שהיה באנגלית הפעם מדובר אלבום שלם בעברית ושוב גם כאן האלבום ילווה בעטיפה מהודרת ובסיפורים חושפניים מחייו האישיים.

פרט לפרסום סינגל הבכורה,הוא החל השבוע בסדרה של יומני וידאו בשם "יומני מלחמה", צילום עצמי אשר יתעד את תהליך הוצאת האלבום, החל מתחילת הקמפיין ועד להופעה האחרונה בסיבוב ההופעות המקומי.
פחות צילומי אולפן הופעות והקלטות ויותר סיפורים מהפן האישי החלומות והניצחונות, האכזבות והכישלונות, תיאור המסע שעובר אמן פשוט מהשורה בניסיון להגשים חלום מהימים בהם היה ילד.

ירח מר - מילים ולחן: אורן ברזילי

"שורט כמו אריה נושך כמו כלב קרב, אוהב כמו נסיך ילד מאוהב,

 שותה את האוויר כמו לא יהיה מחר 

עיניים עצומות ידיים עדינות כמו פרווה, שמש עצובה של זרעוד ירח מר ונגמר

שקט כמו ידע נפשו זה ממכר, נוצץ יפה עולה יופי מסחרר, 

נובח כמו רעב כאב שמנסר
עיניים עצומות ידיים עדינות כמו פרווה, שמש עצובה של זר, עוד ירח מר ונגמר"

צילום תמונה: רן גולני 

לדף האמן  בו יפורסמו קטעי "יומני מלחמה"
http://www.facebook.com/OrenBarzilayART

נעמה ושמלת השבת ...

בכל שישי לקראת ערב, קצת לפני כניסת השבת אני מכין לי קפה שחור, 2 סוכר, שם מוסיקה טובה ובמקביל מפרסם בפייסבוק את השיר שמתנגן באותו הרגע ברקע.
באחד משיטוטי היוטיוב  של שישי נתקלתי ב"קבלת שבת" של נעמה הכהן שמשך אותי אליו, בהתחלה זה היה הקול העדין שלה  ואז הטקסיות הקבועה בשישי  של הדמות בשיר, גרמה לי להמשיך להקשיב.

יום שישי הבית כבר נקי
נשיקה קטנה לכלב
חצי חלה
כוס יין
את השבת היא מקדשת

הו, ככה אני אוהבת
שמונה עשרה דקות לפני שהשמש הולכת
להדליק את הנרות
ואיתם את הירח

בדיוק שחשבתי שזה שיר עדין רוחני נוסף של כניסת שבת, צפתה לי הפתעה
פתאום קבלת השבת הזו הופכת מ-18 דקות של אושר למועקה. 

הם אומרים עליה
היא מסתובבת בלילות 
שוכבת עם בחורות 
כשהיא רוקדת, היא נוגעת בעצמה
איזה בושה למשפחה.

כשהבית השלישי של השיר התחיל, לרגע אחד חשבתי ששמעתי לא נכון כי הוא תאר פסטורליות של הליכה לבית הכנסת בשישי, אך כשהיא מגיעה לשם  הכאב שמופיע בשורות הבאות פשוט החזיר אותי לזכרונות הילדות הרחוקים, לתקופה
 בה חזרתי בשאלה, אל המבטים ואותה תחושת הזרות לאורך התפילה.

לאחר התפילה לא מדברים איתה
היא מרגישה רק עיניים
שחודרות את הנשמה
מה הם רוצים ממנה מה?

אולי זה המקצב העדין והסוף המעט דרמטי שלמרות קולה העדין של הכהן פשוט זועק, אבל הבחורה הזו שעליה היא כתבה את השיר פשוט נכנסה לי ללב, מקווה שהיום כבר לא אכפת לה מה אומרים ושהיא מאושרת. 



לדף האמן של נעמה בפייסבוק https://www.facebook.com/pages/%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F/136759713037400

צילום : אלינור כהן 
http://artlightstudio.wix.com/elinor

אחד חלקי אחד - אושר

"מה ? איך אתה לא מכיר אותם ?", יונתן שואל אותי כש"אבק אדם" רץ על המסך,  "שניה, יש לי את האלבום הקודם", הוא חוזר נותן לי את האלבום, אני פותח מדפדף שם אותו ברקע ופשוט שמח שיצא לי להכיר את הרכב הסופר-גרופ הזה רק באלבום השני בטרילוגיה.

אבק אדם - הסינגל והקליפ הראשון שיצא לאוויר מהאלבום השני בטרילוגיה "ברזל", שודר בערוץ 24 וסקרן אותי.
הצלילים והשירה של גדי רונן ובועז ריינשרייבר נשמעו לי מוכרים ולקח לי כמה דקות להבין שמדובר בשניים מחברי ההרכב "דבק" (אלבום נוסף שלא מספיק מוערך לדעתי).
הצילום, הצלילים והטקסט בשילוב עם המשחק והחיבור המדהים של יובל גולדשטיין יצרו את אחד מהקליפים היפים והחשובים שנעשו כאן.

פרוייקט של שלושה אלבומים עם מארזים מהודרים.

הטקסטים כולם, נכתבו ע"י הסופר/משורר ערן בר-גיל שגם הוא חלק מההרכב,אך אינו עולה לבמה בניגוד להופעות מהאלבומים הקודמים, בהם הוא השתתף בקטעי קריאה.

הטקסטים של בר-גיל חזקים, חדים,חודרים לעומק הנשמה ולמרות זאת כל אחד יכול למצוא באחד משלושת האלבומים את השיר שהוא יתחבר אליו.

ביותר משיר אחד באלבום אתה פתאום מקבל תחושת הזדהות עם הטקסט ומרגיש כאילו הוא נכתב עליך.

הלחנים נכתבו ע"י גדי רונן, בועז ריינשרייבר ומור שטייגל שכבר הספיקה להלחין טקסט שלו בעבר באלבום הבכורה שלה.

אושר - החלק השלישי בטרילוגיה 

האלבום נפתח בעוצמת הבס קלידים ותוף של רונן,יונה,מנצור ואז דיסטורשן הגיטרה והקול הייחודי של ריינשרייבר, מלווים וחותכים אותך עם השורה האחרונה של השיר "אני עוצם עיניים ורואה את האושר מתרחק ממני בסירה" ומיד אחריו מגיע "מתעורר" עם  מקצב קליל יותר.
האלבום מלא בעליות וירידות, קולה המלטף של שטייגל ב"מעיין" גורם לך לצלול,
לשקוע ולהתענג מכל רגע והאלבום פשוט זורם ששיר מתחבר לשיר בטקסט ובמוסיקה ומושך קדימה.

מעיין 

ואז הגיע רמי
לאלבום הנוכחי הצטרף רמי הוייברגר בקטעי קריאה, לדבריו הוא שמע את השירים מהאלבומים הקודמים ופשוט ביקש להצטרף לפרוייקט.
גילוי נאות - כששמעתי שהוא הצטרף לאלבום חששתי שזה יהרוס לי את הטרילוגיה כי למרות שהערצתי את החמישייה ואת מבצע סבתא, ההתבטאויות הפוליטיות שלו בעבר, הצליחו "לעורר חשש מה" שהן יזלגו להופעות ולשמחתי זה לא קרה אלא להפך, קריאת הטקסטים שלו הופכת את האלבום ליותר משובח.

   גסות רוח מתוך ההופעה ב88FM צילום: טל הויברגר

הופעה בתאטרון תמונע, ברגע שהוייברגר עולה על הבמה בשיר השלישי,המשחק שלו וההשתלבות עם חברי ההרכב בכל פעם שהוא יוצא וחוזר הופכים את הופעת רוק והערב עצמו למופע תרבות תאטרלי נפלא.

ההרמוניה וחלוקת התפקידים על הבמה גורמת לשטייגל ריישיינבר ורונן להשאר בחזית מבלי שהפוקוס ירד משלושתם, הפרגון ההדדי מתבטא גם בהחלפת התפקידים בביצוע השירים, את "תתפקס" שמבצע במקור ריינשרייבר מבצעת שטייגל בהופעה ומעניקה לו נופח חדש.

- מסתבר שעל פי בר-גיל יש אושר "כמו שיש מצב צבירה של חומר" וכשהוא מגיע הוא מגיע, גם אם לפעמים נדמה שהוא מתרחק ממך בסירה.

יש אושר

ואני, אני זוכה לו ברגעים של האזנה למוסיקה, במיוחד אחרי שיוצא אלבום שאתה מחכה לו זמן רב, אחד כזה "ששובר את השרב ומשיב את הנפש" וברקע מתנגנת לה "סמפוניית הרולר"  בדיוק כמו החלק השלישי בטרילוגיה.

בועז ריינשייבר - גיטרות ושירה
גדי רונן - קלידים גיטרות שירה
שלומי מנצור-באס
גיא יונה-תופים
מור שטייגל-שירה
ערן בר-גיל-מילים

תמונות מההופעה בתמונע ניתן לראות בדף הפייסבוק של הבלוג
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.423311244402308.98921.401453206588112&type=3

צילום וידאו בתמונע : מאיה ג'ולי

לדף הפייסבוק של 1:1
https://www.facebook.com/pages/11/37223049949

אפס - הלייבל בו ניתן למצוא את האלבומים של כל חברי ההרכב
http://www.epesmusic.co.il/

Wanderers of the Deep - Galia Gilady

כמעט בכל יום אני מאזין לתכנית הרדיו "שעת ה-G"  של Galia Gilady בזמן נהיגה, נהנה בכל פעם מחדש מהפלייליסטים ובחירות השירים שלה, עד כדי כך שאת זמן ארוחת הצהריים היומית שלי דחיתי מ12:00 בצהריים ל 13:00 בכדי לשמוע את התכנית  מהשיר הראשון בפלייליסט ועד לאחרון.
כשהיא העלתה השבוע את הלינק לאתר הבנדקאמפ שלה הופתעתי, העבודה על האלבום בשנה האחרונה נשמרה בשקט ללא כל פרסום או שיתוף ברשתות החברתיות שהיא עובדת על אלבום. 

רגע לפני גיל 40 למה עכשיו ? 
"לא יודעת,זה נסתר ממני לא תכננתי להוציא אלבום, דרך הרדיו אתה נפגש עם אמנים וזה הגביר לי את החשק והחלום, סקרן אותי איך הדברים שלי ישמעו ורציתי לקחת את השירים שלי קדימה" 

את שי ברששת שהפיק את האלבום מוסיקלית ביחד איתה, היא הכירה דרך דף הפייסבוק של תכנית הרדיו שלה, הם נפגשו התחילו לעבוד על החומרים ולהקליט ומשם הכל פשוט זרם.

A CHANGE IS IN THE AIR

THE MAGIC OF THE UNKNOWN

IS FILLING ME WITH JOY  

(מתוך שיר הנושא )

המעבר מרצועה לרצועה חושף בפני המאזין אלבום מיוחד ומגוון
כל שיר מגיע מז'אנר מוסיקלי משלו.

החל מקטעים המנוגנים ב"תזמורת מלאה" הכוללת כלי מיתר ונשיפה 

בNarrow Bridge , You Say
דיסטורשן גיטרה עדין וקולות בFlower In The Dark

ועד לדאב-סט נפלא ב Wanderers Of The Deep שיר הנושא של האלבום. 

שם האלבום נבחר בגלל שהיא "אוהבת לבדוק דברים לעומק, לחקור ולהכנס פנימה". וכמה טוב שכך, בזכות ההמתנה הארוכה תהליך ההבשלה שלה ושל רעיון הקלטת השירים  ,ההאזנה לאלבום מחזירה אותי ל"פס-הקול" של שנות העשרה שלי  ג'וי דביז'ן, אן קלארק, מינימל קומפאקט, סנטנה ופורטיס-הד היו שם והאלבום הנפלא הזה, כמו מרכז את כולם ביחד ולוקח אותי למעמקי הזכרונות וההנאה המוסיקלית של אותן השנים.

כנסו ללינק תלחצו PLAY וצאו להרפתקה במעמקים..

http://galiagilady.bandcamp.com/

גיטרה: עוזי רמירז
תופים: אילן טננבאום
תזמור: צח דרורי
שי ברשישת עיבוד,הפקה,תזמור, בס, אלקטרוניקה
עיצוב עטיפה : עומר ניינודל
הוקלט באולפני תשע סטודיו

Ella vs Mountain - סינגל שלישי לקראת אלבום בכורה

                                                                           צילום: זוהר שטרית 

כששמעתי את הסינגל הראשון  שלה Charmed life שיצא בסתיו הקודם, הוא פשוט נדבק לי ומצאתי את עצמי מזמזם  את הפזמון שלו במשך יומיים.
המחשבה הראשונה שעלתה לי הייתה "או !!, סופסוף עוד מישהי חוץ מאמלי קרפל ששרה באנגלית ולא בחרה בפוזה המלנכולית האנגלית" וה- פה פה דה פה של הפזמון פשוט לא עזב אותי.

את שנות ילדותה היא העבירה בישוב הררית שבגליל עם גיחות ללונדון בחופשות הקיץ, שם מתגוררת משפחתה המורחבת.
את ההשפעות המוסיקליות הראשונות שלה היא ספגה מהשירים שאמא הלונדונית  השמיעה בבית החל מסיימון וגרפנקל,הביטלס ועד למוסיקת ילדי הפרחים.
בשנים המאוחרות יותר היא כבר גלתה בעצמה את הקרדיגנז, פרל ג'אם ואת אלאניס מוריסט שאלבומה הראשון "טלטל את עולמה" לדבריה.

אבל אל תתנו למראה ולקול הרך שלה לבלבל אתכם, בקיץ שעבר כשהתחילה המהפכה החברתית התחילו לצוץ כל מיני שירי מהפכה בסגנון "קומו תתעוררו" של זמרים שניסו לרכב על הגל, בניגוד אליהם שמדי פעם קפצו להתארח במאהל, היא באמת הייתה שם, מדי יום הניפה שלטים וקראה לצדק חברתי.

לדעתי זו גם הסיבה שהשיר שלה My country's burning  הוא היחיד שראוי באמת להיזכר ולהישמע בהקשר של המהפכה החברתית, אפשר לשמוע בשירה שלה שהזעקה אמיתית ולא רק לשם כתיבת השיר.

היא הקליטה בעבר שני אלבומים עם הרכב הטראנס lntrersys  והופיעה איתם ברחבי מקסיקו,שיתפה פעולה עם מספר הרכבים אלקטרוניים נוספים, הייתה זמרת ליווי של מוש בן ארי ובמקביל היא מנחה תכנית ללמוד אנגלית בערוץ הופ ומשתתפת בתכניות בינלאומיות בנושא שמפיקה אמא שלה - הלן דורון.
הטקסטים שלה  משלבים אירוניה יחודית, בהקשבה למילים אפשר להבחין בכפל משמעות והיא מרבה להשתמש בצורת הכתיבה הזו לאורך כל האלבום שהופק ע"י גילי לואיס וניר גבע.
השבוע היא משחררת את הסינגל השלישי שנקרא I like you ,שיר קליל ושוב אם מקשיבים למילים אפשר להבחין בעוקצנות שלה לגבי המשחקים במערכות היחסים בין גברים לנשים, השירה שלה בשילוב עם המקצב ונושא השיר הזכיר לי את Labour of love של Frente משנות ה90.

בדצמבר הקרוב בחנות הדיסקים הקרובה לביתכם.
ניתן לשמוע ולרכוש את האלבום בדף האמן שלה בפייסבוק
https://www.facebook.com/EllavsMountain/app_204974879526524

רוני אלטר - סקיצה לקראת אלבום שני.

כשאתה מתחיל את הקריירה המוסיקלית שלך בנקודה בה רבים היו מגדירים כנקודת השיא,דואט עם אגדה מוסיקלית כאריק אינשטיין, ושהוא יקרא לך שוב להקלטות באלבום נוסף, נשאר לך רק לשאול את עצמך 
- "רגע, אז מה עכשיו"
וכאן היא הקשיבה לעצה של "קרמבו" ממבצע סבתא:
התחילה הכי חזק שלה ומשם רק המשיכה להגביר
היא לקחה חלק משמעותי בפרוייקט של עופר מאירי "מטרופולין", ביצעה דואט עם דודו טסה, שיתפה פעולה עם mono talk, עינב ג'קסון כהן והוציאה את אלבום הבכורה שלה "כיס אויר" 

כששמעתי את כיס אוויר בפעם הראשונה התאהבתי באלבום.
אלבום באווירה חורפית שאלטר ללא חשש הוציאה בקיץ 2010 ושוב גם הפעם האינסטינקטים שלה פעלו נכון והוא קצר שבחים והצלחה.


                                          שיר הנושא מאלבום הבכורה

אלטר המתגוררת בצרפת בתקופה האחרונה , משחררת בחודש ספטמבר האחרון בדף הפייסבוק שלה סקיצה לשיר "Go wild" .
הפעם היא שרה באנגלית ומלווה בפסנתר בלבד, ניכר כי השהות הארוכה שלה בפריז בחודשים האחרונים ומזג האוויר הקר משפיעים  ואף תורמים ליצירה. 


היא  נולדה בבית אומנותי ומוסיקלי לנפתלי ואירית אלטר, עם נוף ילדות שהסתובבו בו במהלך השנים יוצרים ומוסיקאים כמו עלי מוהר,אריק אינשטיין, אושיק לוי ורבים וטובים.
לאורך שנות ילדותה נחשבה כ"הבת של" ואני בטוח שבשנים האחרונות שרואים את נפתלי אלטר ברחוב מיד אומרים
"הי, הנה אבא של רוני" ...

tears go wild

they pray

the darkness here is darker than there


keep my friends around

they might need me

the streets are not the same

i can barley feel them anymore


am i going to regret it?

or should i stay?


tears go wild they pray

for tomorrow

another day

of facing nothing but myself


fears go wild

they pray

please don't leave me

when you close your eyes

i can hardly bare to stay alone


am i going to regret it?

or should i stay?


fears go wild

i pray

but they wont leave me

there's for sure

one thing that will always gonna' be around




am i going to regret it?

or should i stay?




am i going to regret it?

or should i stay?

לשמיעת האלבום "כיס אוויר" אתר הבנד-קאמפ
http://ronialter.bandcamp.com