הפלאשבקים של דריה ורד - תוגת יום שלישי

6 שנים אחרי אלבומה הראשון
דריה ורד משחררת 2 סינגלים חדשים לקראת אי.פי חדש שכולו מורכב מטקסטים שקשורים לפלאשבקים שחוזרים וצפים.
יש בתוכה נחש , לא לא כזה כמו בסליתרין.
לכל אחד יש ארוע מסויים או זכרון כואב שהוא סוחב איתו , לא פוסט טראומה בהכרח, משהו מהעבר שמעיק בכל פעם כשנזכרים בו ובדיעבד זה הדבר הראשון שהיית משנה שאם היית יכול
ו"הנחש" הזה שבתוכה זוחל באיטיות ומתפתל ובקלות אני יכול לדמיין אותו מתפתל לפי המקצב האלקטרוני של הרצועה הזו.

"חזרנו ככה יחפים מהחוף שנסגר ולא אמרנו שום דבר.."
בתוגת יום שלישי - היא תחזור אל הים עם ספר מלא בסיפורים קצרים ותתמודד עם אותו הנחש
ביום שהוא פחות טוב, אחרי "לילה של זכרון" שקשה בו לנשום ולדבר, היא בוחרת להפוך את היום לתוגה רכה

השילוב של הטקסטים שלה עם העיבוד והביטים של אדם בין אמיתי,  שלוקח אותה הרחק ממחוזות הרוק והאובססיות אל חוף מבטחים
ויוצר דארק אלקטרו רך שהופך זכרונות פחות טובים לנעימים וקלים במהלך מבריק.

מחר בערב (רביעי) , היא חוזרת אל הבמה אחרי 6 שנים , בהופעה ראשונה בסבב בקפה ביאליק לקראת השקת אלבום ותארח את דני גלבוע על הבמה.

Maytal Michaeli - She Is a Woman

2 השקות סינגל ומופע השקה סולד אאוט.
בכל אחד מהם יצאתי החוצה והקשבתי לקהל.
בכל פעם מחדש מישהו הזכיר רצועה אחרת
"כשהיא שרה את הארט בכיתי ממש" מישהי תגיד
וחברה שלה תענה שהיא הכי אוהבת את sleeples כי "ככה היא הרגשתי בדיוק בחודש שעבר לפני שנפרדנו - זה כמו הופעה וטיפול ביחד" (היא צוחקת כשמסיימת את המשפט)
הרצועה שפותחת את האלבום Heart מספרת על הפרידה והמוות המפתיע של אמא שלה.
ילדה שמתגעגעת לאמא שלה ובקרוב תהפוך לאמא בעצמה.

בליינאפ של ההופעה היא בדרך כלל מבצעת את child אחרי Heart "כי אחרי כל סוף צריכה לבוא גם התחלה , מעגל חיים".

השבוע היא שתפה אותו בדף הפייסבוק שלה עם הקדמה מרגשת.
"באמת מוזר לשיר את זה עכשיו... כל כך הרבה זמן התבשלתי עם המחשבות והפחדים והפנטזיות. להביא חיים לעולם זו החלטה מורכבת ואמיצה בעיניי. עכשיו יש ילד בתנור. הגוף משתנה. אני משתנה. רק אמא שלי עדיין איננה. כי יש דברים שלא משתנים ובכלל הריון זה שיעור אחד מתמשך על שחרור  שליטה וקבלת המציאות כמו שהיא...הולכת ונבנית בתוכי ציפייה אל הרגע שבו ניוולד בקיץ הקרוב אל עולם חדש"

באחד ממשרדי חברות הביטוח בארץ, יושב טלר שמוכר פוליסות, ואין לו בכלל מושג שנכתב עליו שיר.
בוקר אחד, היא קיבלה שיחה אל הנייד הנציג מעברו השני שכנע אותה לעשות ביטוח חיים.
זה קצת הצחיק אותה בזמנו ובכל זאת ..

"i found it  kind of sad and funny 

 "still i gave him the money" 

כשחצי פוטוטקסיס איתה על הבמה (בלום,רוטמן וצוק שהפיק) בכל הופעה היא מארחת מוסיקאים אחרים שמשתתפים גם במונולוגים , ותרגש איתם בדואטים על הבמה.
כשהיא תשיר את woman בהדרן, בסופו היא גם תפתיע את הקהל.

האלבום נסגר בדואט עם טל כהן שליו ב Blue eyes שהושמע בלי הפסקה בכאן88, השבוע הם שחררו דואט נוסף שהוקלט ב2 יבשות שונות כשהיא בארץ והוא בארצות הברית.
והרצועה הזו , כמו סוגרת מעגל עם האלבום ומתחילה את השלב הבא והמרגש בחיים שלה שיקרה ממש בקרוב.

ביום רביעי הקרוב היא תעלה על הבמה כששני לבבות בגוף אחד
וזה הולך להיות מרגש במיוחד.

ראיון עם "אמן שטוב לו"

אחרי שהסתובבה בחתונות של אנשים זרים וצילמה בהן קטעים לקליפ , "כתבו עליה" ביחד עם כוכבות אינסטגרם בקליפ ושיר שחושף את כל הקושי בלהיות מוסיקאי ושחקן בארץ בעוקצנות חושפנית והשתתפה במחזור הראשון של סינתיסייזר.
 עומר מושקוביץ הוציאה קליפ מחאתי מלא צבע נגד חוק ה"נאמנות בתרבות" שהפך לויראלי.
ועכשיו, היא מעבירה את זה הלאה...

היי עומר, מה שלומך. מה עושה בימים אלה?

מקליטה את האלבום השני שלי בהפקתם של תמיר גורדין, שלי לוי וסתיו תל. עובדת על הופעה חדשה, פתחתי סדנת קליפים למוזיקאיים עצמאיים, אני כותבת לטלויזיה, מלמדת פיתוח קול ועובדת בתדר. בין לבין משדלת לתרגל יוגה וללכת לשחק טניס.

הקליפ שלך ''אמן טוב זה אמן שטוב לו'' יצר מלא באז ברשת. 
ספרי איך היה התהליך ואיך את מסבירה שהוא הצליח להגיע לכל כך הרבה אנשים ? 

התהליך היה הכי כיפי בעולם. הוא כלל הרבה מאוד אנשים מוכשרים שהגיעו לתרום את כישרונם לדבר הזה. אני חושבת שהשיר נגע בנקודה שבה הרבה אמנים מרגישים שהם מוגבלים מבחינת התוכן שהם יוצרים. תחושה שכדי להיות אמן היום אתה צריך 'י 'לשרת את הקהל'' ולא להגיד דברים מכעיסים מדי. אני לא אוהבת להסביר את השירים שלי כי אני מרגישה שהם מדברים הכי טוב בשבילי. אבל השיר והקליפ עוררו דיון ואני חושבת שזה לא משהו שהוא מובן מאליו. ועל זה אני מאוד שמחה. הפתיע אותי גם שכל כך הרבה אנשים הקשיבו למילים, הבינו את ההומור ואת הקונספט. כשיוצרים משהו אין באמת מושג איך זה יתקבל אבל זה מדהים שזה יתקבל בצורה הזאת.

סיפרת שאת עושה סדנת קליפים, אבל מצד שני את לא במאית קליפים- איך את מסבירה את זה?

נכון, אני עושה סדנת קליפים שמיועדת למוזיקאים עצמאיים. נכון, אני לא במאית. אבל דווקא בגלל זה אני עושה סדנה למען מוזיקאים שמספרת על התהליך של עשיית הקליפים ואיך אפשר לעשות הרבה דברים לבד. וכן, לא תמיד צריך לקחת במאי. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אותו מוזיקאי הוא אמן אז יש לו עוד דברים לומר לעולם וזה לא חייב תמיד לצאת בצורה של מוזיקה.

היה במאי שביקר אותך על זה וכתבת פוסט שהפך גם לויראלי.
 - איך הרגשת עם הביקורת ? 

אני לא מתרגשת מאנשים שלא מפרגנים. ככל שהדבר שלי גדל וטפו טפו הוא גדל- ככה יותר ויותר אנשים מרשים לעצמם לחלק ''עצות'' וטיפים כאלה ואחרים. זה דווקא מרגש באיזשהו מקום- כי זה אומר שהדברים שלי מגיעים אליהם. לגבי הבמאי, אני מבינה מאיזה מקום זה בא ואני יכולה להבין את הרמת הגבה. הוא כנראה למד קולנוע ועשה את זה שנים ולא הבין מאיפה יש לי את החוצפה לפתוח גם סדנת קליפים למרות שלא הגעתי מעולם הקולנוע. הסברתי לו שגם לא הגעתי מתחום המוזיקה. ובכל זאת אני עושה מוזיקה. אני באמת מאמינה שאתה לומד הכי טוב מעשייה. והסדנה הזאת מעודדת אותך קודם כל לעשות. מבלי לפחד. הסדנה נוצרה כדי לתת למוזיקאים השראה לחשוב על רעיונות לקליפים בעצמם וכלים לנסח לעצמם את הוויז'ן שהם רוצים. היום כדי להיות מוזיקאי עצמאי זה ממש לא מסתכם רק במוזיקה. אתה אחראי על הכל וככל שתדע לקחת יותר אחריות על הדברים שלך המוזיקה, הקליפים, הגרפיקה, ההופעות – ככה היצירה שלך תהיה דבר יותר שלם ותוכל לייצר את הסיפור שאת רוצה להעביר.

טוב, אותי שיכנעת. מתי ואיפה הסדנה ? 

יום שני, ה11.3. בבית הבאר, רחוב שלמה 6, יפו. אפשר לקנות כרטיס רק מראש ורק כאן: https://bit.ly/2EnHSLX

מתי נראה עוד קליפ שלך?
הקליפ הבא יהיה כנראה ברמת הפקה הרבה יותר גדולה מהאחרים. אני מאוד מתרגשת לקראתו. יהיו הרבה משתתפים ואני עדיין לא יודעת איך אני אעשה את זה כי לקחתי על עצמי שוב אתגר כמעט לא אפשרי.
 אבל תכלס זה מה שאני אוהבת. כל הזמן לשבור גבולות ולעשות דברים חדשים שיסעירו אותי. כרגע הוא מתוכנן לצאת לקראת חודש מאי. שוב, יש עליו מלא עבודה והתחלנו לעבוד עליו כבר מעכשיו.

Loren Noyman - win's the Battle piece by piece

"אתה מתגבר עלי כשאנחנו עדיין ביחד" מישהי פעם אמרה לי לפני שנים, היא צדקה.
נזכרתי במשפט הזה כשהקשבתי בפעם הראשונה לBattle war של לורן נוימן.
עברו 20 שנה מאז, אבל הצלילים של השיר עם בית מתוכו, הקפיצו לי פלאשבק מאותה התקופה.

I’m playing the game
Like you told me
Somebody’s laughing
In my face
I am worried

I’m waving my flag
Can you see me?
I’m breaking through these
Clouds of fog
Now I’m breathing

זה אלבום שנכתב תוך כדי פרידה ולאחריה.
ולורן (על שם "סופיה לורן") מצליחה ברצועה הזו  לתאר עם המילים שלה את הסיטואציה  כמו סצינה מסרט שבסיומה, הגיבורה גם מנצחת ומצליחה סוף סוף "לנשום"

המוסיקה, יש לה כח להקפיץ לך לחלל המודעות זכרונות ריחות, צלילים וצבעים.

ונוימן, מצליחה ביצירה שלה להפעיל את העקרון הזה גם הפוך. 

If you will go to the end
Of the blue blue side
Maybe you will find
What's always been
Left behind

אינטרפטציה רגשית שלה לכאב של מישהו אחר. ואן גוך, ליתר דיוק והשימוש שלו בצבע הכחול בציור Starry Night.
כמו זעקה משותפת של שניהם מתוך סיטואציה לא נוחה בה כל אחד מהם נמצא, הוא בצבעים והיא בטקסטים. 
ואז מגיע תומר ישעיהו עם ההפקה הכל כך מדוייקת ונפלאה, שאסף את הכל ביחד חיבר חלק לחלק, שלב אחרי שלב והרכיב תמונת פולק מרגשת, מבלי לאבד את ה"לורניות" היחודית שלה בסיפור  ושמתאימה לה בדיוק. 

ושאר הרצועות ב e.p ממשיכות להפתיע.

מחר בערב, מוצ"ש. 

היא משיקה אותו בבסקולה וישעיהו יגיע להתארח.

צד גימל - לא מפחדים מהמסך הכחול

בדיוק בשבוע בו קרן פלס מצהירה בפרסומת ברדיו שהיא משתמשת בקרם שמומחים רקחו במיוחד לטובת הנושא, והיא לא פחות ולא יותר "מסננת" את האור הכחול !
צד ג' משחררים סינגל חדש בו הם מצהירים בתגובה שהם "לא מפחדים מהמסך הכחול !"
כשמצב הכוננות עולה ל " DEFCON4" והמסך הופך לשחור , גיל גובר והחבורה שלצידו מוציאים כלים מתחילים לנגן ומתמודדים עם המצב.

אבל הם לא באמת גיבורי על אז הם "מתרגלים לדיסוננס" וצריכים את העזרה שלכם ופתחו הדסטארט לטובת הנושא.

תלחצו play , תקשיבו לשיר, נתערב שלאחר מכן תכנסו בעצמכם להדסטארט ?

שי סול - השמיים שלה מספרים אהבה

"הכי קל וכיף זה לצלם סלפי עם חיוך גדול עם אחלה זווית של שמש, לשדר שהכל מושלם...להודות בטעות זה פחות כייף.... אני כותבת הכל בשירים, בלי לתכנן האמת מסתתרת שם בין השורות"
היא כתבה בפוסט חושפני ביוני האחרון.

שנתיים אחרי אלבום הבכורה שלה, היא במקום אחר.
אחרי שנים של תהיות היא כבר לא מחפשת הגדרות, היא פשוט "מאמינה" (בדיוק כמוני וכמו נמרוד).

ובסינגל החדש שלה השמיים מספרים אהבה.
רצועה רכה, מרגשת, שמספרת במספר שורות בודדות את הכל, היא כבר לא צועקת בשירה שלה.
מלווה את עצמה בגיטרה ומכונת תופים מוסיפה שירה ומערבלת את הכל בתוך הלופר שלה שלבסוף שמחבר את הכל לרצועה שמשרה רוגע.

אפשר להבחין שהיא שלמה יותר עם עצמה ועם המוסיקה שלה, לקראת מופע הסולו המתקרב
היא כבר יודעת ש"אין מה לחפש רחוק, הכל נמצא פה".

דניאלה בוס - מתעורר רצון

דניאלה, האלבום הראשון שלה ליווה אותי במשך תקופה ארוכה במסע אישי ארוך.
סגירת מעגל היתה כשהילדים שלי ואני שרים בכל בוקר לגן את השירים מ"שקוף", הפרוייקט המוסיקלי של ברק פלדמן שהפיקה.

כשהסתיים הפרוייקט שאלתי כל הזמן באינבוקס
"אולי עכשיו, הגיע כבר הזמן לאלבום שני לא ?"
התשובה שלה תמיד היתה שהיא מפיקה פרוייקט אחר כרגע.
כשהיא שלחה לי לאינבוקס לינק ל "מתעורר רצון", חייכתי, הנה זה קורה.
המילים של עמוס עוז והלחן שלה.
הכרתי אותו בגלגול הראשון שלו כשביצעה אותו בהופעה חיה, מלא בדיסטורשנים, עם הזמן הוא קיבל טוויסט אלקטרוני שמשלב ביטים וכלי נגינה.

היא סיפרה לי שעמוס אהב את הביצוע לשיר
אבל הוא לא הספיק לשמוע את הביצוע הסופי והחדש, אני בטוח שהוא היה אוהב.
ואני מחייך כי מסתמן שהתעורר בה רצון להקליט אלבום חדש.

רק מה זה ציחֶה ? 

"גשם יורד על גבעות המדבר הריקות
גיר וצור וריח אבק הולך ונרטב אחרי קיץ ציחֶה
להיות לפני ידיעה
כמו הגבעות
כמו אבן על פי הירח
מונח דומם ובוטח באורך חיי המדף
מתעורר רצון להיות מה שהייתי לולי ידעתי מה שיָדוע"

Lahis - ברלין, כרוניקה ידועה מראש של פרידה

אחרי e.p אקוסטי באנגלית היא משחררת סינגל אלקטרוני והפעם בעברית.

בחצי העשור האחרון היא גרה בברלין
יוצרת שם את המוסיקה שלה
זה לא עוד שיר על העיר,

"הו ברלין...
כשאני ואת נפרד
זה יכאב אך לא כמו שכואב
להיות בודד"

כי למרות החופש והשקט שיש שם ליצור
זו כרוניקה ידועה מראש של פרידה.

"קשה לאהוב במינוס מעלות.
אנחנו הדור של אורזי התיקים,
סותמים את החור במסטיקים. (מדחיקים)"

בעברי היתה לי הזדמנות כזו, לעזוב הכל ולהעתיק את החיים לעבודה מסודרת בחו"ל, ויתרתי עליה, זה צעד שדורש מהלך אמיץ.
ולהיס כבר הוכיחה שיש לה Bravery בעבר
חושפת את הקור שבמרחק ובצעד אמיץ נוסף אבל בהחלט משובח, משנה כיוון מוסיקלי ועושה מעבר חד לאלקטרוני לקראת אי.פי אלקטרוני שיצא באנגלית.

אלון ברק ונועם פנחסוב - הופכים את הקושי לקל יותר

כשכתבתי על המוסיקה של אלון ברק בפעם הראשונה לפני 4 שנים, הוא הוציא סינגלים לקראת אלבום אקוסטי אינסטרומנטלי בן 11 רצועות שהושמעו בתחנות רדיו בארה"ב ואוסטרליה.

מאז הוא הספיק להניח את האקוסטית בצד להתמקד בעבודה כמפיק מוסיקלי לאחרים ולהצגות תיאטרון, לגדל ראסטות ולעבור מאינסטרומנטלי לאלקטרו-רוק וטקסטים שהוא כותב, בפרוייקט בו הוא משתף פעולה עם מוסיקאים נוספים.

בסינגל הראשון הוא מארח את נועם פנחסוב (שבעצמו יוציא אלבום חמישי בקרוב) וביחד שניהם מתרחקים מהמגרש הביתי הקלאסי שלהם ומתקרבים לאלקטרוני בטקסט שנכתב על ידי שניהם.

'תירי בי" - כשאתה מרגיש שנתת את המקסימום במערכת היחסים ואין לך כבר את הכח לתת יותר.
אבל במקום לבוא עם דרמה וכלי מיתר הם באים מהכיוון ההפוך ועוטפים את המילים הלא קלות באלקטרוניקה מקפיצה ושמחה שגורמת לקושי להשמע טוב יותר.

Sharon Gesthalter - Looking For a Witness

לפני 6 שנים בערך, נפגשנו כקהל בהופעה של רועי דהן שהפיק את אלבומה הראשון, דיברנו על מוסיקה והיא סיפרה שמוציאה אלבום בקרוב
כשקיבלתי אותו חצי שנה מאוחר יותר, הוא הגיע בעטיפה מעוצבת ברכות וגם הצלילים שבקעו ממנה הצהירו "רוך תהומי", ולמרות שהוא אלבום נפלא, היא לא ממש דחפה אותו קדימה.
5 וחצי שנים אחרי, נמאס לה מסמולטוק "תשעים שנים לחיות, ויש כל כך הרבה שיחות קטנות"
והפעם בניגוד לאלבום הקודם היא כן רוצה ומחפשת את ה"עד" שישמע אותה ויהיה נוכח.
ויאיר רובין שמפיק את האלבום לוקח אותה בדיוק למקום הנכון..
Witness היא אומרת, זה מצב שנובע מבידוד ובדידות .. הוא כמו זעקה..
והלמות התופים בתחילת הרצועה, עם הקול שלה שכמו עבר תהליך והוא פתוח מודע ובוגר יותר, מגלה שמשהו השתנה פה בתפיסה והכינורות צ'לו עם המקצב המתגבר שנותן תחושה ש"אוזל הזמן"
יגרום לך לצעוק "גסטהלטר ! הנה אני פה ...מוכן להעיד שהסינגל הזה מעולה".