יום חמישי, 23 בפברואר 2012

ליהיא שגיא - אלבום בכורה והופעה בעלמה

באמצע שנות ה-30 לחייה מחליטה ליהיא שגיא לתפוס את הרגע תוך הבנה שהוא זמני, להגשים את החלום ולהקליט בלייבל עצמאי את אלבום הבכורה שלה.

פרט לכתיבת הלחנים והטקסטים גם את היחצנות, ההפקה בפועל ומכירת הדיסקים בסיום כל הופעה היא עושה בעצמה ולכן בחירת שם האלבום כנושא את שמה אינה מפתיעה ואף ראויה.
האלבום משלב טקסטים באנגלית ובעברית מוסיקת פולק ורוק ניחן בהשפעות המוסיקליות כג'וני מיטשל, שריל קרואו, ופורטיסהד, על ההפקה המוסיקלית הופקד איתי דיילס (קולומביה) ששילב את הנגיעות הדיגיטליות העדינות שלו לגיטרות, הקלידים והטקסטים המתארים את החוויות הרגשיות אותן עברה לאורך שנות חייה החל מפרידות, רגעי הבדידות והתקוות

 "clules when you're gone but i'm tempted"


ועד לגעגועים לאביה שלו הקדישה את האלבום והוא זה שלימד אותה לאהוב מוסיקה ולהאמין בעצמה
"my fingers slide on your strings 
This will never dieNow you can fly high 
"You can fly






האלבום נפתח ברצועה "להמשיך", שיר שנתקלתי בביצוע שלו לראשונה על הקיר של ליליה (ההיא שהגבר שלה שר באמבטיה).
 הטקסט, הפשטות של הלחן והקול הצלול והמרגש שבוקע ישירות מהלב שלה, משכו אותי לרצות ולהקשיב לשאר האלבום.כשחיפשתי אחרי סינגלים נוספים מצאתי פרסום להופעה שלה, קפיצה ספונטנית להופעה הובילה למפגש איתה שארך דקות בודדות לאחריו נוספו לטקסטים שלה עוצמות ומשמעויות חדשות וחזקות יותר.

זאת אני
לא רואים אותי, כשאני לבד
מתבוננת בראי
לרוב אוהבת את עצמי
וגם בבדידותי.
ואני חושבת,שאולי אקח עוד רגע אחד
ולנשום עוד נשימה,להבין מה קרה
להמשיך
להמשיך בדרך...

לאורך כל ההופעה בין השירים היא מתקשרת עם הקהל שלה במילות קישור ומבטים, שנכנסו אני והאצילית באיחור קל (באמצע השיר הראשון) היא ליוותה אותנו במבטה כשהתיישבנו.
לאחר ההופעה ניגשתי בכדי לרכוש את הדיסק ואז לתדהמתי גיליתי ששגיא כבדת ראיה ושלאורך השנים ראייתה הולכת ונעלמת, כנראה שהפיצוי הוא בקולה הצלול והמרגש.

יום שבת, 11 בפברואר 2012

אסף ארליך - אלבום חדש והופעה באוזן בר

את המוסיקה של אסף הכרתי רק אחרי שהוא כבר הספיק להוציא את הדיסק השני שלו "חדשות מהמגירה", בתקופה שערוץ המוסיקה לשעבר(24) היה בתחילת הדרך ו"עשרה ימים"מתוך האלבום שודר שם.
הטקסט שלו ביחד עם הטקסט של "נשבר" תארו בדיוק את החיים שלי באותה התקופה (עד שנדמה היה שבסוף האלבום ממתין לי קרדיט על השראה)
יומיים אחרי שרכשתי את הדיסק וחיפשתי את לוח ההופעות שלו גיליתי שהוא כבר הוציא דיסק בעבר והיה לי מוזר שעדיין לא נתקלתי בו.


ב2002  - אחרי שחמי רודנר צרף את ארליך לסיבוב ההופעות שלו 

"גאולה" הוא הוציא את אלבומו הראשון "טוקשואו" שרודנר אף הפיק, 

אלבום שמשך אליו ביקורות טובות אבל הקהל לא הצביע ברגליים ואחרי

 תקופה קצרה הוא בחר להפסיק להופיע.

בתחילת 2007 עם יציאת "חדשות מהמגירה" הסינגלים מתוכו הושמעו בתחנות הרדיו ושודרו בערוץ 24, נראה היה כי משהו מתחיל להתעורר ביחד עם ההחלטה שעידו אגמון יופקד על ההפקה ונדמה היה שהפעם ארליך יקבל את ההכרה שמגיעה לו אך לאחריו הוא שוב יצא להפסקה ארוכה.





פברואר 2012 עם יציאת האלבום השלישי "שקט עכשיו", אני מציע לזאביק הכתום (חולה מוסיקה כמוני ויוצר הפרויקט "מה אתה שו100?")לקפוץ איתי להופעה של אסף באוזן-בר, השאלה שלו "אסף ארליך- מי זה ?" לא הפתיעה אותי,את אותה התגובה הייתי מקבל שהדיסק שלו היה מתנגן בדירה שלי או ברכב וכל פעם מחדש צרם לי שהאלבומים שלו עדיין לא מוכרים למרות שלאורך השנים הוא אסף סביבו קהל מאזינים אדוק שעוקב אחר היצירה שלו וממתין בשקיקה להופעות הבודדות.
וכשהוא כבר עולה על הבמה בתל אביב, גם הקהל הצפוני שלו מגיע מחשש שלא תתקיים הופעה נוספת.
כמו באלבומים הקודמים גם ב"שקט עכשיו" אלבומו השלישי, ממשיך ארליך לחבר בין הטקסטים הבועטים והחשופים שלו למוסיקת רוק נטולת "גימיקים"אלקטרוניים, והתוצאה המתקבלת היא רוק אמיתי ומשובח כמו שידעו לעשות כאן פעם, ההפקה המוסיקלית שוב הופקדה בידיו של עידו אגמון שמלווה את ארליך בגיטרה בהופעות, בניגוד להופעות מהאלבומים הקודמים הוסיף ארליך גיטרה נוספת על הבמה ובביצועו, דבר שאפשר לאגמון לנגן כמו שרק הוא מפליא לעשות.


כשיש לך את עידו אגמון כ"wing man" זה בטוח ישמע טוב

ביחד איתם על הבמה אורן רביב על התופים ואורן לאור על הבס שמלווים את ארליך מתקופת "חדשות מהמגירה" והכימיה בינהם על הבמה עושה רק טוב.
לאחר שהוציא את אלבומו הראשון זכה ארליך בכינוי "הזמר הכי טוב שהקהל הישראלי לא מכיר"- מקווה שהשנה סופסוף הוא יפטר מהתואר הזה ושבפעם הבאה שיתנגן שיר שלו ברקע תדעו בדיוק מה מתנגן.