יום ראשון, 26 בינואר 2014

נועה קורנברג - ודאות, סינגל ראשון לקראת אלבום בכורה.



לקראת אלבום הבכורה שלה "גברת כפור" היא מעלה ליוטיוב את הקליפ לסינגל ודאות.
 
סרט וידאו 8 מ"מ בצילום ביתי משנת 87 שצילם אבא שלה כשהיתה ילדה, חופשה משפחתית, טיול ללונה פארק - בדיוק הדיסוננס שעליו מדבר השיר.


הנוסטלגיה היא מתוקה והמציאות כואבת, לחן מרגש על ביטים קשוחים
הבתים של השיר משדרים חוסר תקווה והפזמון לעומתם הוא כמו מעין תפילה.
האימג'ים בקליפ נותנים תחושה של חוסר יציבות מול משפחה, שאמורה לתת ודאות ויציבות.

ודאות
מקצרת את הדרך
למקום שלעולם לא יהיה בטוח
גם אם יענה על כל השאלות
הוא ילך זקוף ויוליך שולל ....

"ארץ, כתף
בית, מקום
אויר נקי לנשום
שקט להקשיב
לב לאהוב
צלילות להבין ש"

ודאות
מטשטשת את החסר
היא טובה והיא מסוכנת
גם מי שפעל על פי ההוראות
יתעורר שדוד, יחפש תשובה


באלבום שיצא חודש הבא יש רצועה בשם "גברת כפור" ומכאן גם שם האלבום, אותה הגברת היא לא דמות. היא רוח קרה שנכנסה אל חייה. הביאה איתה הרבה קושי והרבה יופי. בהשראתה נכתבו השירים וכש צח דרורי לצידה זה פשוט נשמע מצויין דארק-אלקטרו משובח. 

ביום שלישי הקרוב בצוזאמן היא תחשוף שירים וחומרים נוספים מהאלבום לקראת ההשקה.


מילים, לחן, שירה, קולות, פסנתר- נועה קורנברג
הפקה מוזיקלית- צח דרורי
עיבוד- צח דרורי, נועה קורנברג
תכנותים- צח דרורי
מיקס- רונן רוט
צילום תמונה : אביטל ויברן

יום שני, 20 בינואר 2014

שני רחל - למרחקים קצרים




אם חשבתם לרגע מה עובר בראשה של אישה כשגבר שובר לה את הלב וכמה כעס יש שם, דמיינו לכם מה קורה כשאישה שוברת לה אותו, שני רחל בלי הנחות מעניקה את נקודת המבט המדויקת כולל כל הכעסים גם אם הם כשרים ושמישהו לעזאזל יגיד לה איך להתמודד עם כל הקושי הזה. 

"עין תחת עין, לב תחת לב
ואולי באופן פיזי לגרום לך לכאב
לא ארביץ לך, אל תדאגי
את לא זכאית למגע ידי"

"לא יודעת מה לומר לך כשאראה אותך בגינה הציבורית
לא יודעת איך לומר לך שאוהבת למרות מה שעשית
זה בא בזרמים, זה בא והולך
שמישהו לעזאזל יגיד לי איך"



טקסטים בועטים ?
- הצחקתם אותה, לא רק שהיא בועטת לפני כן היא מכוונת טוב ודואגת שזה יפגע בדיוק במקום שאליו היא מתכוונת ב"כשנגמרת התהילה" היא דואגת להבהיר לאותו הגבר שבסיפור שבסופו של דבר אחרי שהתהילה עוברת הוא ישאר עם מראות מסתובבות שיראו לו את הפנים המקומטים של מי שהוא באמת  וב"זונה אחרת"
היא לא חוסכת מאותה אישה אחרת. 

"תזחלי אל המחילות החשוכות שבליבך 
את שקרנית, חפרפרת 
תמצאי זונה אחרת".

אבל למרות כל הכעס היא גם יודעת לרגש, אם בהכרת התודה בקרדיטים שבסוף האלבום לאותה תאונת הדרכים הקשה שעברה ובעצם שינתה את חייה  

"ותודה ליום ראשון ה 18.09.2005 לקראת חצות, רחוב ז'בוטינסקי פינת היצירה, פ"ת." 

או בשיר הנושא של האלבום "למרחקים קצרים", בו היא נפרדת לאורך השיר מחברה שבחרה בדרך אחרת, אחת כזו ש"כדורים של שגעון" לקחו אותה ממנה.

"כפתור
על כל פעם שחשבתי עלייך
כפתור
על כל פעם שקראתי לך
על כל פעם שצעקתי מתוך שינה
כשבכיתי עלייך

"כשאת ויתרת עלי, ויתרת על עצמך
אם יש עולם אחר בשבילך, איפה העולם שלי
אם הגלגל מסתובב, שיסתובב שוב עלינו ...."

"אם יש עולם אחר בשבילך
יש עולם אחר בשבילי
הגלגל מסתובב,
שיעצור."

שמעתי אותו בפעם הראשונה יום לפני הופעת ההשקה של האלבום, כשהוא התנגן בפעם השלישית ברציפות הבנתי שאני חייב ללכת לראות אותה בהופעה.

ושם בהופעה באוזן שני שצועקת ושורטת באלבום מתגלה כאדם חם היא מפרגנת בטרוף לנגנים שאיתה על הבמה, אחרי שהיא מציגה אותם היא יורדת לרגע לאזור של הקהל, עומדת ומסתכלת על הבמה עם חיוך גדול כשהם מנגנים.
והיא גם לא חוסכת בציניות כשטלפון מצלצל בטעות בקהל היא צועקת לו "זה בדיוק הסולם שהייתי צריכה להתחיל את השיר הבא אז תודה " ומחייכת.
כש"מכות של חשמל" מתנגן הקהל ישיר איתה את כל המילים והיא תתרגש. 

זה רגע משמעותי בחיים שלי היא תגיד והשיר הבא במיוחד, היא תבצע את "אחת" טקסט במקור של ג'ולי עוזיאל ששני הלחינה, כשהיא תסיים אותו יקח לה מספר שניות להתאושש ולנגב את הדמעות וביחד איתה כל הקהל ידמע ויתרגש.

"אני בתקופה של פחות לדבר והאלבום אומר בעצם הכל" היא אומרת
 "לכו להופעות ותחיו מוסיקה כי מוסיקה זה החיים"

היא תבחר לסיים את ההופעה עם השיר "הרחקת יונים" ותקדיש אותו למשפחה שלה. 



במוצ"ש הקרוב היא חוזרת אל הבמה, לכו לראות איך צעקות אגרסיביות ואנחות כאב נפגשות עם דמעות של רכות ורגישות כנה שבאה מעומק הלב.

יום ראשון, 12 בינואר 2014

סער ליבן עזה תל אביב - השקת סינגל

צילום : יובל טבול

את המוסיקה של סער ליבן (מבטאים את זה LIVEN)  הכרתי כששמעתי בפעם הראשונה את  "סירת נייר" ביצוע שלה למילים שכתב רוני סומק, חיפוש בטיוב אחרי המוסיקה שלה הוביל אותי לביצועים שלה לשירים של ג'ניס ג'ופלין, אם לא הייתי רואה במו עיני את כותרת הלינק ומבחין בניואנסים הקטנים הייתי יכול להשבע שמדובר במקור, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר. 

ינואר 2014 - בדרך כלל בהופעות חורף קצת קריר בלבונטין וכאחד שמעדיף קור על פני חום כשנכנסתי פנימה חטפתי גל חום וחייכתי ,חם כי המקום מלא עד אפס מקום.
היא עולה לבמה ומיד בלי הקדמה מתחילה את ההופעה עם "עזה תל אביב" הסינגל ש"לשמו התכנסנו" והוא גם שיר הנושא של האלבום.
היא מתארת בטקסט מינימלי תחושות של חיים  שלמים בפריפריה מדברית בעיר הכי חמה מלאי געגועים לעיר הכי קרה.

בדרך חזרה הגוף שלי בוער
עוצרת לתדלק, תמיד בסוף חסר
והכביש הזה ארוך, אף פעם לא נגמר
גורדי שחקים וחלומות, הופכים לחול מדבר
ועזה נראית מרחוק כמו תל אביב, תמיד בסוף הנסיעה אני בוכה דמעות של נגב מערבי.




היא מבצעת את "עוד חורף אחד" (מילים: מיכל הופמן) ומיד אחריו היא מתחילה בהתרגשות לספר על השיר הבא.
- "בשבוע שעבר היתה מחווה לזכרו של בלחסן לצערי לא יכולתי להגיע לשם וזו, המחווה הפרטית שלי אליו ומתחילה לשיר את "דשא" בסיומו היא מספרת על החברות ביניהם,ואיך לפני מספר חודשים הוא נתן לה דף המכיל טקסט במיוחד בשבילה וביקש ממנה להלחין אותו "אני סומך עלייך" אמר.

"רק מלחשוב על להלחין טקסט שלו.." וכאן נכנס קובי יהב לתמונה, ההכרות שלהם התחילה עוד לפני עידן הפייסבוק בימים בהם יוצרים העלו את החומרים שלהם לאתר "במה חדשה", ביחד הם הלחינו את השיר, היום הוא כבר הפך להיות המפיק של האלבום ובנוסף הם עובדים על אי.פי באנגלית.
 היא מפרגנת לו במילים חמות ובנוסף היא צוחקת ומספרת שעצם העובדה שהוא פסיכולוג במקצועו זה כמו לתפוס 2 ציפורים במכה "היום בחזרות הוא מטפל בכל הלהקה".


כלי נחושת ב1980 

השיר החמישי "1980" מתחיל במקצב תופים דרמטי קבוע, את הבית הראשון היא שרה כשהתופים ברקע בלבד ורק בהמשך יצטרפו שאר הנגנים, בשמיעה נוספת כשאתה מקשיב לטקסט שבפזמון,מתוך המילים חשיבות העיבוד הזה וכניסת התופים היא כמו הכרחית ושוב בטקסט מינימליסטי היא מספרת סיפור חיים.

סבתא היתה מבריקה את כלי הנחושת, בשני חצאים צהובים צהובים של לימון
ובלילה הייתי חומקת אליה בחושך, היא תמיד נרדמה בישיבה לבד בסלון
רחוב הראשונים, דירה יד שניה, חברת עמיגור, חוזה לשנה, במטבח הקטן סירים על סירים,
הייתי נעלמת כשבאו השכנים, נכנסת למיטה עם נעליים ובגדים, עושה את עצמי ישנה, בסוף גם נרדמת, חולמת
איך...

ריח של שיבא ונענע התפשט עם הבוקר, וסבא היה חוזר מהים עם דגים,
אף אחד לא שלח אותי לבית ספר, אז הייתי הולכת ל "ז'ק- מלך הממתקים"
בוקר אחד פתאום נכנסה איזו גברת, וסבתא עמדה בפינה וסידרה לי בגדים בתוך תיק
ראיתי איך שהיא מכניסה גם את כלי הנחושת, ושקית אדומה מקטיפה מלאה בשקדים...

בבית הילדים נתנו לי פיג'מה עם הדפס של סוסים, את כלי הנחושת מעולם לא ראיתי, גם לא את שקית השקדים




"הכי מוזר שידעתי מה ארצה אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכול"

"שלא ידעתי" ויזל הגיטריסט ממהר לתקן אותה, "אבל אני ידעתי" היא משיבה לו בחיוך פגשתי אחד כזה והוא כאן, עמיר לב..
הוא עולה לבמה ומבצע את "לאן עפים הברווזים" ו "עננים שחורים" 
רק הוא וגיטרה אקוסטית, בדיוק כמו שהוא אוהב.
"סער היא אדם מיוחד ומרגש הוא אומר" שניה לפני שהוא יורד מהבמה
והחיבור ביניהם בהקשר המוסיקלי מתבקש, ליבן בדיוק כמוהו בטקסט מנימליסטי עם הלחנים המיוחדים שלה יכולה לספר סיפור שלם ובשילוב עם הצלילים אתה מקבל בדיוק את אותן התחושות והרגשות שמתחוללים בתוכה כשכתבה את המילים.

כשהם חוזרים אל הבמה היא מספרת על האי.פי באנגלית שבדרך, מי שהיה בהופעות של ההרכב שלה SOUND & COMFORT (הרכב שמבצע מופע מחווה לג'ופלין) ברור לו שאי.פי באנגלית פשוט מתבקש ואולי אף חובה, הם מבצעים 3 שירים מתוכו TALK TO MY STOMACH, DEAD WORLD, HOTEL GUY
שבמהלכם אתה מבין עד כמה היכולות הווקליות שלה מגוונות.
ובהקשבה חוזרת לחומרים שלה בעברית המסקנה המתבקשת היא שאין ספק שהיא הגרסה או התשובה הנשית המקומית לעמיר.




יום חמישי, 2 בינואר 2014

נועם סדן - אין נחת, אלבום בכורה


דיסק שכולו ורוד, אף פעם לא היה לי אחד כזה עד שהגיע האלבום של נועם סדן. קיבלתי אותו  מזאביק הכתום מ-מה אתה שומע, "תקשיב לזה אתה תאהב אותה" הוא אומר.
היא בת 23 וכבר הספיקה לכתוב אלבום קונספט שלם שמדבר על פרידה מאהבה גדולה, הוא נפתח בשיר  "אל תשקר" ביצוע מכובד וקליל בעברית ל Dejame ver של Rosario gonzalez flores

"אל תשקר
כי הפסקתי כבר לשמוע
סיפורים זולים שנוח להבין או לקבל"..


בחלק הראשון של האלבום היא עדיין במערכת היחסים ומבקשת לא להיכנע לשגרה , יושבת ליד פסנתר, רוקדת פחות או יותר ואין לה נחת גם כאישה, כשהוא לא מביט היא "בחוסר שפיות זמני" יוצאת מגדרה ומוכרת דיסק במיליון עותקים אבל בסוף היום לפני השינה, היא כבר מבינה מה אמיתי.
- אולי יום אחד היא תהיה מרוצה מעצמה ותסתפק בחתול וילדים.

ב"מה שמעבר"  היא מדברת על אותה השגרה שמגיעה באיזשהו שלב לכל אהבה ומבקשת מבן הזוג שלה "אל תתחבא בשגרה אל תדחיק מה שרע ותאמר יהיה בסדר", מקווה שאם הם יחכו רק עד הזריחה הם ימצאו את מה שמעבר.

כשהסוף מגיע באמצע האלבום 
אחרי כל הניסיונות התקווה וההבטחות, הסוף - זה שחיכו לו כולם, הגיע.
משהו פשוט נרדם ונעלם ומערכת היחסים מסתיימת בשתיקה בלי החלטה ברורה. 


היא בוחרת לסגור את האלבום שוב עם טקסט שלא שייך לה "הסתרת נפשך" של זלדה מישקובסקי בחירה כל כך טובה ונכונה, הטקסט הזה כמו מחבר את כל המילים שלה ביחד ומסכם את האלבום, כאן אפשר גם לשמוע את קולה הרך נשבר לרגע ומעביר לך בדיוק את מה שעובר עליה.



אלבום קונספט חורפי,שמשתף את הכאב שבפרידה.
לרוב אלבומים שכאלה נוטים לכיוון מלנכוליה וכבדות עם לחנים קודרים.
סדן לעומת זאת הופכת את כל נושא הפרידה לעדין יותר ונעים לאוזן, הוא משאיר אותך עם אי הנוחות שבסיטואציה ובניגוד מוחלט נותן תחושה חמימה, קולה הרך והמתקתק משהו בשילוב עם העטיפה הוורודה נותן לך את ההרגשה כאילו מישהו הגיש לך את המרשמלו האחרון בשקית.

איור ועיצוב עטיפה - אולג מורוזוב
צילום רפרנס - דניאל גנטל
ביום א' 12 לינואר 2014  בשעה 21:30 היא תשיק את האלבום בתיאטרון תמונע.