יום חמישי, 1 בינואר 2015

שני מאיו - מסכמת שנה מוסיקלית אישית בפוסט אורח



השנה האחרונה הייתה מהירה מאוד עבורי, 365 ימים שחלפו ביעף ולרגעים נראים לי כחלום. החלום הכי טוב שאי פעם חלמתי. אני יושבת לסכם ורק עכשיו מתחילה לעכל ולהבין כמה משמעותית, קיצונית ומלאה בשינויים היא הייתה. עברתי מסע במערכת היחסים עם עצמי, עם המוזיקה ועם היצירה, דרך שלא תמיד הייתה פשוטה, אבל לא הייתי מוותרת לרגע על ההופעות, הקושי, שיתופי הפעולה, השמחות הגדולות וגם האכזבות, הניסיון, השעות, הכתיבה וההקלטות. כל אלו הביאו אותי לתובנות חדשות ברמה המקצועית מוזיקלית וגם האישית, אין אפשרות להפריד בין השניים כשמדובר ביצירה. ממש בתחילת השנה יצא הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלי. אי שם בתיכון, למדתי לבגרות בספרות את השיר של ביאליק "לא זכיתי באור מן ההפקר". הוא נכנס לי עמוק ללב והרגשתי איך הוא מתאר את תהליך הכתיבה בצורה מדויקת. באותה התקופה חבר טוב בשם אבירם ברט הלחין את השיר. שנים אחר כך, כשהתחלתי לעבוד על האלבום ולסנן חומרים שכתבתי יחד עם צור בן זאב הבסיסט, המפיק המוזיקלי והשותף שלי לדרך הזו, היה לי ברור שהשיר של ביאליק יהיה חלק מהאלבום. הוא נצרב לי בגוף ובהוויה כך שגם כאשר במהלך התקופות השונות בחיי נתקלתי בקשיים שהיצירה והמוזיקה לפעמים מביאה איתה, בין אם בכתיבה, בהלחנה, בהופעות, במימון היצירה או בשליחה של השירים שלי לעולם, תמיד חזרתי לטקסט הזה של ביאליק. השיר ליווה אותי במשך שנים והלך איתי דרך מאוד ארוכה עד לרגע יציאתו ותמיד "לא זכיתי" היה שם להזכיר לי שזה חלק מהתהליך שאמן עובר כדי לחצוב את הניצוץ והאמת הפנימית שבלבו גם בימינו, אפילו שהשיר נכתב ב1902.

החלטתי שאני רוצה להוציא את השיר החוצה כסינגל ראשון. ומרגע שהחלטתי, היה לי ברור שאני רוצה לצלם לו קליפ. פה נכנס לתמונה זיו שדה. שקיבל לידיו ברוכות הכישרון משימה לא פשוטה כלל. איך מתרגמים שיר של ביאליק למשהו ויזואלי? אז אחרי שישבנו, ניתחנו וגיבשנו קונספט, הנה התוצאה. הקליפ כולו צולם בטייק אחד. ללא אפשרות לתקן או לערוך. הכי אמיתי שיכול להיות.





בשלושת החודשים שלאחר מכן, יצאו שני סינגלים נוספים מהאלבום "עכשיו זה טוב" ו"באותו הבית" ובמרץ יצא אלבום הבכורה שכולל עשרה שירים. אלבום שעבדתי עליו במשך תקופה ארוכה בה גיבשתי חומרים, אספתי שירים, סיפורים, חוויות ובעיקר חשבתי מה אני רוצה להגיד ואיך.

לרגל יציאת האלבום התכוננתי לחגיגת יום ההולדת שלו – מופע השקה. לקראת המופע הרמתי טלפון לקובי אוז והצעתי לארח אותו, לשמחתי הוא נענה בחיוב וזו הייתה חוויה מיוחדת ומרגשת מאוד עבורי. אין שום דבר שמשתווה לאדרנלין המשוגע שמתלווה להופעות. אני מכורה להרגשה הזו. למגע עם הקהל, לדו שיח איתו. שרנו את "כלוב של זהב" דואט יפהפה שכתב והלחין קובי ושר עם מירי מסיקה במקור.



מעט לאחר יציאת האלבום. עברתי לגור בתל אביב. ואז התחיל סחרור שלם ובלבול גדול. קרו כל כך הרבה דברים נפלאים, המוזיקה שלי שעבדתי עליה במשך המון זמן יצאה לעולם ופתאום צצה לה גם ריקנות מאוד גדולה, בדידות, מחשבות על העתיד ומחסום כתיבה. ימים ולילות מלאים בחרדות שמא המחסום לא ישבר. התחילה תקופה של חיפוש גדול שעדיין לא נגמר וכנראה גם לעולם לא יגמר. בעיצומו של חוסר הוודאות חשתי צורך במשהו יציב שייתן לי השראה וכלים נוספים: נרשמתי ללימודי תואר ראשון במוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך וחיכיתי לתחילת שנת הלימודים. תוך חודש נפרץ הסכר וחודשים של תהפוכות מוזיקליים הפכו להמון שירים חדשים שאני מקווה להקליט ולתעד בקרוב. שירים מאוד שונים מהדברים שכתבתי עד היום, וזה מסקרן אותי לצפות ביצירה משתנה בתהליך שתמיד יהיה עבורי חידה. בעיני, המעניין הוא אמן שעבר כברת דרך כדי להשיג את המטרה שלו. את האמנות שלו. התגלגל, נפל, התלכלך, בדק, התחבט, שאל, התלבט והגיע עם יצירה שמשקפת אותו, את חייו את האמנות שלו ואת החיפוש שלו. החיפוש לעולם לא נפסק הוא חלק מהדרך ומהתהליך.

השנה, מצאתי את עצמי מתמודדת בסיטואציות חדשות ומסקרנות על בסיס כמעט יום יומי, גיליתי שאני אמיצה מאוד ונהנית להתעמת עם הפחדים הכי גדולים שלי. שבוע שעבר איבדתי את סבתי, שהלכה לעולמה בגיל 92, אישה מיוחדת חזקה ודומיננטית. למדתי לנצור את הדברים הפשוטים, המשפחה והחברים הקרובים. גיליתי שלמרות רכבת ההרים הרגשית בשנה האחרונה אני דווקא חזקה מאוד ונמצאת במקום מאוד שפוי ויציב.

אני בוחרת לסיים עם ציטוט מהשיר האהוב עלי בכל הזמנים:

"Well I'm on my way.
I don't know where I'm going
I'm on my way, I'm taking my time
But I don't know where"

השנה אני מאחלת לעצמי ולכולם להמשיך את החיפוש, למצוא שלווה, להתעטף ביצירה, להתנהל מתוך תשוקה ואהבה. מלא אהבה. שמחירי האלכוהול ירדו, שהרוקנרול לעולם לא ימות, שחדי קרן יתחילו סוף סוף להתהלך בינינו וגם שלום עולמי לא יכול להזיק ;) שתהיה לנו שנה נהדרת. קדימה 2015 אני מוכנה.