יום רביעי, 22 בנובמבר 2017

פסטיבל הבלוז ה5 - ימית הגר , עונה ל10 שאלות שחושפות הכל.


ימית הגר, היא כבר שם דבר בסצנת הבלוז המקומית ופרט לכך היא גם מוכרת בפסטיבלי הבלוז בעולם.
היא מרימה פסטיבל בלוז חמישי בסדרה
וסופסוף יש לי את הזכות לראיין אותה ב10 שאלות
בהן היא חושפת אחת ולתמיד למה דווקא בלוז
ומה השאיפות והחלומות שלה לגבי הבלוז בישראל.


מה בדיוק את אוהבת בבלוז, זה הסיפור? המנגינה? המילים? הגיטרות? מה הקטע שלך?
אני עדיין מרגישה שאני מנסה לפצח מה בדיוק הוא הדבר שאני הכי אוהבת. מה שאני בטוח יודעת זה שאני אוהבת במיוחד את הבלוז שמגיע מהגבעות הצפוניות של המיסיסיפי, אני מרגישה שזה קצת בלוז ללא כללים – אותו אני אוהבת מאוד. אני מתחברת מאוד לבלוז שיש בו מלא דברים רפטטיבים כמו כל מיני בלוז מאזור שנקרא בנטוניה וכל מיני דברים בלוזים – גרוביים כמו למשל:
 RL Burnside sound machine groove
או דברים של  חיזיקיה ארלי ואלמו וויליאמס כמו השיר המדהים הזה או עם פו'צי כמו פה.


 דברים כאלה מטריפים אותי.
 עוד אני אוהבת נשים ששרות כמו נהג משאית ולא ברכות כמו למשל השיר הזה, מדהים.
מה הכי מבאס אותך שאנשים לא מבינים כשהם מדברים על בלוז?
אנשים שחושבים שבלוז זה מבאס או מדכא, אנשים שחושבים שכל השירים של הבלוז הם על מישהו שאישתו זרקה אותו, וגם אנשים שחושבים: שיש רק בלוז 12 תיבות, שבלוז זה רק אריק קלפטון וביבי קינג, שאין נשים מדהימות בבלוז, שבלוז זה עולם גברי וגם אנשים שלא יודעים שיש פסטיבל בלוז בארץ.
האם הבלוז הוא עולם גברי?
לא, הוא של כולנו.
מה הכי חסר לך בבלוז בארץ? מה יש הרבה ומה אין בכלל?
חסר לי שהפסטיבל יהיה כולו בחינם (שזה אומר שחסר לי תקציבים \ תמיכה מהעירייה \ ממשרד התרבות \ מחסויות), חסרה לי תמיכה מחלק מהתקשורת (גם התל-אביבית) שמתעלמת מעצם קיום פסטיבל של 60 הופעות כבר פעם חמישית.
הכי חסר לי זה תקציב להביא את הבלוז שאני מביאה מחו"ל גם לפריפריה, לכל הארץ, לאנשים שמעולם לא חוו מופע של בלוז חו"ל אמיתי בעיר שלהם. הבאתי את ג'רון פקסטון לארץ ל-30 הופעות כבר, רובן היו במקומות מרוחקים מהמרכז כמו מטולה, דימונה, ערד, יישובים וקיבוצים שונים – וזה הביא שימחה מאוד גדולה. הייתי רוצה את האפשרות לעשות את זה לעיתים יותר קרובות (שזה שוב אומר תקציב..). חסר לי גם מיליונר חובב בלוז שיתמוך בפסטיבל הבלוז ויאפשר לנו להביא הרבה מופעי חו"ל, לעשות כיתות אמן, הרצאות וסרטים – הכל בחינם. מי יודע, אולי דבר כזה יוכל להביא גם תיירות מחוץ לישראל ממדינות קרובות.
חסר לי כמובן, אם כבר שאלת, עוד תוכניות בלוז בתחנות רדיו בארץ, מועדוני בלוז, פסטיבלי בלוז נוספים, בלוזיסטיות ובלוזיסטים חדשים שאני עוד לא מכירה וזה הכל.
איך את מסננת את ההופעות לפסטיבל הבלוז? איך זה עובד?
אני מקבלת פי 4 הופעות ממה שאני יכולה להכניס לפסטיבל. הסינון הראשוני הוא – בלוז\לא בלוז. מי שעושה פולק עם בנג'ו ושר דברים שמזכירים לי בלוז נכנס לרשימה של הכן בלוז, להקות שמארחות את אבנר גדסי – נכנסות לרשימה של הכן בלוז. הסינון השני הוא איכות החומרים – אם יש למישהו אפילו שיר טוב אחד מוקלט באיכות טובה שאפשר להתרשם ממנו ומההופעה שלו – הוא עובר לערימה של הכן. הסינון השלישי הוא – האם הוא הופיע בפסטיבלים הקודמים או לא. בכל פסטיבלים אנחנו מנסים להכניס הרבה תוכן חדש, אז אם מישהו, מהמם אפילו, עושה בלוז אבל הופיע כבר כמה פעמים ויש מישהו חדש שחייב להיכנס הפעם – אז החדש ייכנס. מי עוד נכנס בטוח? אנשים שמציעים הפקות מיוחדות, מופעי מחווה לבליינד ו'ילי ג'ונסון או ג'ון לי הוקר או ג'וניור וולס או נינה סימון. מאוד אוהבת כאלה.

איזה הופעות עוד לא היו בפסטיבל אבל את ממש רוצה שיהיו?
יהוא ירון עושה בלוז שתורגם לעברית עם מלא אורחים לבחירתי, אבנר גדסי בהופעה משלו עם הרכב ועם יניב גריידי, אהוד בנאי עושה גארי דיוויס, דני סנדרסון בוחר בלוזים שהוא רוצה, מישהי שתעשה לי מופע מחווה לפרשס בריינט, להקת בראס בנד אחת שאני מחכה לה לפסטיבל הבא, עוזי רמירז במופע מחווה למיסיסיפי ג'ון הארט, דויד פרץ ורועי ריק במופע ירוחם-קלרקסדייל,  יואל שמש עם ירון בן עמי בבוגי פסנתרים וגיטרות, מיכאל גריילסאמר במופע מחווה לכינור בבלוז.
מה בא לך שיקרה עוד 5 שנים מהיום עם הבלוז בארץ?
זה קל.
שפסטיבל הבלוז ייקרא "פסטיבל הבלוז של ישראל" ויהיו מופעי בלוז בינלאומיים ומקומיים בהרבה ערים, מושבים, קיבוצים בכל הארץ, בעיקר במקומות שמעולם לא היה בהם מופעי בלוז משמחים.
שיקום פסטיבל בלוז מתחרה, נגיד באילת או בצפת או בקיבוץ רוחמה.
שיהיה מימון לפסטיבלי הבלוז בארץ ושיקומו מיני פסטיבלים בכל מיני מקומות בארץ כל הזמן.
שייפתח בלוז בר בתל אביב שיהיה בו רק מופעי בלוז, רק.
שיהיו לי 6 עובדות\ים פול טיים ג'וב: מגייסת חסויות, יחצנית, בוקרית, בוקר לחו"ל, גרפיקאי ומזכיר וכולנו נעבוד רק בבלוז כל הזמן.

איזה פסטיבל במיסיסיפי את הכי ממליצה להגיע אליו אם אפשר ללכת רק לאחד?

כמובן ש Juke Joint Festival בקלרקסדייל מיסיסיפי. כל שנה, בסופ"ש השני של אפריל.

אז בזכות מי בעצם יש את פסטיבל הבלוז? 
בזכות הרבה מאוד אנשים שנתנו הזדמנות. כי שאול מהבארבי נתן הזדמנות ממש בהתחלה, בלי שום הגיון, כי הרי לא עשיתי הופעה מימי לפני הראשונה והוא נתן לי לנסות. כי המשקיע הסודי נתן הזדמנות והשקיע שקלים בבלוז בלי שום וודאות שזה יעבוד. כי האמן הראשון שהגיע מהמיסיסיפי נתן הזדמנות למפיקה שמעולם לא הפיקה דבר וסמך שיהיה בסדר. כי התקשורת נתנה הזדמנות וליטפה את כל ההתחלה עד שזה פרח. וכי הקהל נותן הזדמנות ומגיע שוב ושוב ועוד ועוד ומאפשר לפסטיבלים להמשיך ולקרות.

מה את הכי אוהבת בפסטיבל הבלוז ובכלל בסצינה של הבלוז בארץ?
אני אוהבת את מרוץ השליחים של הבלוז, את העובדה שכל אחד עושה משהו – ושיחד שומרים על הבלוז ומעבירים אותו הלאה ודואגים שהוא לא ייעלם מהעולם. אז מישהו מנגן בלוז ומישהו שר, מישהו מלמד ומישהו לומד, מישהו מפיק ומישהו כותב. מישהו משמיע ומישהו מצלם. מישהו מתעד ומישהו מפרסם. מישהו יוצר ומישהו חולק. מישהו מג'מג'ם ומישהו מלחין. מישהו מסדר את הבמה ומישהו מופיע ורוקד עליה ומדביק אותנו בבלוז.

יום שני, 16 באוקטובר 2017

ענת אסתר חיטמן - הטיפות של השמיים משמחות אותה בינתיים




היא הכי אוהבת את הגשם הראשון
זה "ששוטף תקופה אחת ומעביר אותי הלאה.
אני אוהבת את הריחות והאוויר בחוץ, ויותר מכל את ההשראה וההנאה
שיש בכתיבת שיר בחורף"
אז היא התיישבה וכתבה את "אוויר אחר".

אם ב2014 הסינגל הראשון שלה היה "הייתי מנסה"
היום , 3 שנים אחרי "חלומות גדולים" כבר לא מפחידים אותה" ב"אויר אחר"
היא הולכת כמו הגיבורים שלה - פרושיאנטה, ג'ק וואייט כשלצידה עודד דוידוב על ההפקה ומאור וויזל בחשמלית (שגם הצטרף לטריו שלה)

בקליפ עטוף בחברים ובסביבה הטבעית שלה. 
 שמספר אותה, אז ועכשיו.







יום שבת, 7 באוקטובר 2017

שי משולם - מחזיק חזק במנגינה , סוף או התחלה

צילום : אילן ספירא (מעטיפת האלבום) 
סיפור מעורר השראה.
אדם שכנגד כל הסיכויים מחליט להגשים חלום ולהקליט אלבום.
במרוץ נגד הזמן ולפני שיאבד את קולו , האפשרות לשיר בפרט ולדבר בכלל.
אחרי שה"איש בלבן מדבר על הסוף" ומבשר לו כי חלה ב Als הוא מתחיל לעבור תהליך שלם ומבין שהוא רוצה להשאיר אחריו דבר בעל משמעות "להשאיר זכרון משפחתי" ו"לצעוק ולספר על עולם שונה כי זה חזק ממני !". 

האלבום נפתח ברצועה בשם "מקום גדול" במופע ההשקה הוא מספר כי נסע עם אחיו להדסה עין כרם לבדיקות וכי השיר מדבר בעצם על בתי החולים. 
"יש מקום גדול כמו עולם
  פתוח לא סגור אף פעם
  אנשים באים אנשים הולכים
  אנשים חסרי מזל
  חדשים קמים חדשים נופלים
  מסתובב לו הגלגל"...
בביצוע של קורין אלאל בהמשך , יופיע גם פזמון שמתאר כי "רק שם התובנה נופלת כמה נעים שאת אוהבת בין קר לחם".



את הרצועה השניה הוא מקדיש לבת שלו , במופע ההשקה הוא אומר שהילדים שלו מענקים לו הרבה כח , בראיון לערוץ 2 מספר כי נראה לו מצחיק להתווכח עם ילדיו אם כן "עוד צלחת קורנפלקס או לא" (הוא מלא בהומור במיוחד בבארבי) וכי הוא מדבר איתם על הכל גם על ה"כאב הבלתי נמנע" שמופיע בסוף הרצועה. 

"אין איש יודע" 
הוא מעניק ברצועה הזו הצצה לתסכול "בכל מקום, יש קוסמים כמו חול" וכי "לתקן אדם, רק אדם בעצמו יכול" והתיקון שהוא עובר עם עצמו לאורך כל הדרך, כשהאגו נעלם וכאן גם מגיעה התודה הראשונה לכרמית , האישה שלצידו.
"אם את לא איתי אני כבר מת מזמן"  




 "למטבע שני צדדים" - 
שי , הוא מעביר אותי שיעור חשוב , קצת אחרי גיל 40 אני פוגש באלבום בתקופה של שינויים בחיי , ברמה האישית והמקצועית והוא נותן לי נקודת מבט חדשה , היא תמיד היתה מונחת שם , אבל הוא סוף סוף ניסח לי את זה הכי נכון 
"כי למטבע שני צדדים
 הטוב והרע מתערבבים
 כי אם רע , ביחס למה ?"  ושאת הטוב , רואים בחשכה. 
הרצועה הזו מופיעה פעמיים באלבום, את הביצוע הראשון של שי ,שי משה ורונית שחר אני שומע לרוב לבד ואת הביצוע הקופצני של אריאל זילבר , אני שר בכל בוקר עם הקטנטנים שלי ברכב בדרך לגן. 


"אני לא גיבור"  - "אנשים רואים אותי ברחוב עוצרים אותי וכשבאים לבקר כולם אומרים לי שאני גיבור , אבל אני בכלל לא כזה (הוא אומר בהשקה) 
הגיבורה האמיתית היא כרמית , אני אוהב אותך."
הקהל מריע לה ומוחא לה כפיים במשך 2 דקות רצופות והיא מסתתרת בתוך הקהל קרוב אל הבמה , מובכת , הרצועה באלבום מסתיימת במילים "זו את הגיבורה מן האור" והיא בהחלט כזו.

עם כל הקושי שבקונספט של האלבום הוא לא גורם לך לשקוע בעצבות. 
אבל רצועה אחת מתוכו "ציפור דרור" שמבצעת רונית שחר, גרמה לי לרגע לעצור בצד ולהזיל דמעה. 

ציפור דרור. 

למרות המרוץ כנגד הזמן האלבום מכיל 13 רצועות
קובי אפללו מתארח ב"קול זמיר" שולי רנד ב"ריקוד אחרון" שמדבר על זכרון של אמא (ושלושת האחים של שי שלצידו כל הזמן) , מרגנית שעיה מתארחת בטבע וקורין אלאל ואריאל זילבר בביצועים נוספים ל מקום ולמטבע. 
אביתר בנאי סוגר ביחד עם שי את האלבום. 
ונדמה שלכל אורכו שי משה מפיק האלבום התייחס אליו כאילו זה פרוייקט חייו, ולא התפשר לרגע - כבר 3 שבועות שהאלבום מתנגן לי בלופ ברכב ובכל פעם מחדש אני מגלה בו כלי או תזמור חדש שלא שמעתי לפני כן ועל זה מגיע לו שאפו. 

על במת הבארבי אפשר היה גם להבחין בחברות בינהם 
"אז איך הכרנו ?" 
- בטינדר היה לנו מאץ' (הקהל צוחק ביחד איתם) 
שי משה : "שי רוצה לספר לכם משהו" 
משולם : "מה לספר עכשיו ? יום רגיל" (הקהל צוחק שוב) 
והם מתחילים לשיר

גם במופע ההשקה , הכל היה מדוייק 
ביג באנד על הבמה, פרט להרכב הסטנדרטי היו גם 3 כלי נשיפה ו 3 כנרים 
וגם הסאונד באותו הערב, היה נקי תחושה של משהו מיוחד באוויר הייתי בעשרות הופעות בבארבי, באותו הערב היה משהו מיוחד בחלל הצלילים (לא מצליח להסביר את זה)
עם הכניסה לבארבי הקהל קיבל צמידים שלאורך כל ההופעה דלקו באחידות בצבעים שונים בכל רצועה שהתנגנה, אם באדום בכל פעם כשנשמע סאונד הלמות הלב בין השירים או בכחול בשיר "את יפה".  

הדרן - הנגנים יורדים מהבמה ומשולם, מנצל את המצב להגיד תודות נוספות ולשלב הומור "ראיתם מה זה, הם יורדים מהבמה ואני תקוע פה (צוחק) הרסתי להם את הכל" והקהל עומד על רגליו ולא מפסיק להריע לו. 

האלבום מסתיים ברצועה שהוא נושא "סוף או התחלה" 
מהחזקות שבאלבום. 
"כל היום אני יושב, לעצמי אני חושב
  מחזיק חזק במנגינה" 
ביצוע משותף של אביתר בנאי ביחד עם שי.  


הוא שובר שיאים, אם בהתמודדות עם המחלה או בהגשמת החלום, הוצאת אלבום ומופע ההשקה. 
"לפעמים כשאני מחבר את צרופי המקרים....אני מרגיש שהיצירה הזו היא נס גלוי" הוא יכתוב בדברי הפתיחה. 
בתחילת הערב תציע לקהל יו"ר עמותת ה Als 
 "קחו לעצמכם קצת משי".
ובכן משתמש בעצה שלה, מרגע שהאלבום נחת אצלי גם אני "מחזיק חזק במנגינה".

סוף או התחלה.


יום שישי, 6 באוקטובר 2017

נוי רויטנברג - אוספת את הרסיסים ומחברת הכל לאלבום בכורה מרגש.


צילום עטיפה: סתיו רויטנברג , עיצוב:עמרי כהן

הכרתי את המוסיקה שלה לפני 3 שנים , כשנתקלתי במקרה בביצוע שלה ל "האחת שלי" של ישי לוי, במסגרת פלייליסט שערכתי בשם "Run for cover" לפורים וחיפשתי קאברים מקומיים יוצאי דופן.
היא שרה אותו כאישה לאישה ולוקחת אותו למקום אחר לחלוטין, ביצוע פשוט ומנימליסטי, בלי מניירות מיותרות ,שכבר בדקה הראשונה את מבין שהקאבר עולה על המקור 
שקראתי את סיפור היציאה  מהארון האמיץ שלה בגיל מאוד צעיר הכל התחבר לי.



רסיסים - הרצועה שפותחת את האלבום 
חושפת ברכות מלודית את הקושי אחרי פרידה ממערכת יחסים, שהכל כבר נגמר ונשארו מאחור רק רסיסים, במופע ההשקה היא תגלה, שהרצועה שבעצם לא היתה אמורה להיות באלבום, גילי אשכרי (בס) שכנעה אותה לכלול גם אותה ולבסוף הוא נושא את שמה.

"בואי נדבר" שלאחריה , בס תופים ומקצב של מרדף מגביר את הקצב ומתחבר בהלמות התופים וסולו הגיטרה בסופו, ללב הרודף שלה ברצועה הרביעית "הבחירות שלך" היא תספר שאת הבחירות עדיין קשה לה לבצע בהופעות.


ואז מגיעה הרצועה הרביעית,"הילד שלי"
ברמה האישית אם הייתי שומע אותה לפני 3 שנים הייתי בוכה כמו ילד.
הכמיהה הזו, היא חולמת על הילד שלה שחוזר "וכמה שהוא רוצה שיסתכלו עליו ככה, נקי ופשוט בדיוק כמו שהוא" ורויטנברג כמו בשורה האחרונה שבשיר יוצרת שמש שמייבשת את הדמעות וזורחת על הלב שלי שמתרגש, בכל פעם כשאני שומע אותו. 


ב"קחי אותי" היא תבקש מאהובתה שתיקח אותה למצוא נחמה שהרגש שוב יסחוף אותה למקום הנכון.
וב"אף פעם" היא גם יודעת לצעוק ולסגור חשבון עם דיסטורשנים שיושבים בדיוק במקום הנכון.

היא תסיים את החלק הראשון של השקת האלבום בביצוע משותף עם נופר תום "שמגדלת איתי את האלבום" לרצועה האחרונה "בוקר". 

וכשהיא תחזור אל הבמה היא תבצע את הגרסה שלה ל"נשקי אותי" של סיון שביט ושוב תיקח את הקהל לנקודת המבט של אישה שרה לאישה 
רק היא, גיטרה מפוחית ומלא אהבה. 


היא חושפת את עצמה באלבום הבכורה, האהבות האכזבות החלומות שלה בלי סימפולים התחכמויות אלקטרוניות או פולקיות.
גיטרות, בס תופים כמו שרוק צריך להיות.
ועם הרגישות שלה בטקסטים ובשירה זה בעצם בכלל לא משנה אם את אוהבת גבר או אישה כשנשבר לך הלב מאהבה הוא נשבר נקודה.
ורויטנברג מבלי שתרצה מוכיחה שזה בסדר לאהוב את מי שרק תרצה כל עוד אתה אוהב ונאהב בדיוק באותה המידה.

יום שלישי, 27 ביוני 2017

אלדד ציטרין - "לבד לבד" אבל כמו אורקסטרה שלמה בהופעה


                                          צילום קובי פרג'

כבר בכניסה למועדון האזור, היתה הרגשה של משהו שונה. 
עמדת הנגינה שלו הנמצאת על רצפת האזור בסמוך לבמה ומיד מושכת לך את העין.

יש שם משהו במבנה העגול והמחווט שלה, במבט מהיר נדמה כי מדובר רק במקלדות ומקרופונים 
לאט לאט במהלך ההופעה הוא יוציא משם סקסופון, אקורדיון , כלי הקשה, כלי נשיפה, ארסנל שלם של צלילים כשהוא שולף עוד ועוד כלים. 
ונדמה כי העמדה הזו , בנויה כמו הטארדיס "she is bigger on the inside" 

הקהל עצמו נראה גם כמורכב ממתכון ותמהיל סודי 
חברה צעירים מקועקעים, בני זוג שאוחזים ידיים, סלבס , צעירים עם כיפות סרוגות וחולצות סוף מסלול, משפחות עם ילדים קטנים , חילונים ודתיים. 
וכך קרה שבשיר השלישי והרביעי, מצאתי את עצמי רוקד בשולי הקהל, כשאני מחזיק בידי  תינוק בין פחות משנה ושנינו שמחים וצוחקים , אחרי שבשני השירים הראשונים עשינו פרצופים מחוייכים אחד לשני והוא משך לכיווני 
(וצל"ש להורים של עמנואל על חינוך מוסיקלי משובח לגיל הרך, ועל הזכות לאותם הרגעים) 


"אני מתרגש להיות כאן" הוא יגיד לאחר שיבצע את אוויר לשניים  "גם כי זו הופעה בשישי בצהריים שזו הפעם הראשונה שזה קורה, סופסוף אני רואה את הפנים של הקהל בהופעה כי יש אור ולא פנסי תאורה שמכוונים אל הבמה ומסנוורים" 

ויגלה כי הוא מתרגש בעיקר, בגלל שהילדים שלו בקהל.
הוא יקדיש ל לי ("צ'וצ'ו") הבן שלו את "לא שלך" שיר עם כלי נשיפה 
"הוא אוהב כשאני מנגן בסקסופון" 

ומאוחר יותר יספר שאת השיר "יש עלי שמש",  כתב לבת שלו דריה, אחרי שבשעת לילה מאוחרת , בדיוק כשהלך לחדרו לישון, היא התעוררה ובאה לכיוונו וכשהסתנוורה מהאור אמרה "אבא יש עלי שמש, תסגור אותה" . 
ומשם פשפש בזכרונו והוסיף מילים ומשפטים שאמרה. 
("בעצם היא זו שכתבה אותו") 





"רוצים שנבצע ביחד ג'אם סשן ? " הוא שואל את הקהל  
והוא קורא להם לאתגר אותו בצלילים 

"סול... סי ....לה...." נזרקים צלילים לאוויר  ואז "דו דיאז" 

- " יא מניאק" הוא יחזיר לאוויר
 "אני מכיר אותו זה יבוא לו בהפוכה בהופעה משלו" 
הקהל צוחק. 
ואיזה מקצב אתם רוצים  ? 
"140" מישהי מחזירה לו 
-"עשית שיעורי בית" 
הוא מחייך ואז חושף לקהל את הביטים שהוא שומע לאורך כל ההופעה באוזניות.
הוא מתחיל לנגן ומוסיף עוד עוד כלים , ויודע בדיוק מתי לעצור ולא להוסיף את הכלי הנוסף שיהיה כבר המעבר.

                                           צילום :קובי פרג'

כשאדם בן עזרא נכנס אל הבמה, ציטרין יספר על הפסנתר החום שיש לו בבית ועל היצירה המשותפת שלהם.
 הם מפרגנים אחד לשני במחמאות, ולי (צ'וצ'ו) הבן שלו קם בשמחה, סופסוף מנגנים גם על " זה" ! "הדבר הגדול הזה" ששכב שם בצד. 



הם יבצעו שירים של ציטרין ובנוסף גם של עזרא,  ואז נדב לוזיה יצטרף לקראת הסוף לעמדת ה"טייני דסק" שלו בתופים.



אגב, כשנכנסתי פנימה ורציתי לקנות בירה, גיליתי ששכחתי את הארנק, במקומו מצאתי אחד אחר אצל לוזיה על הסנר...
ו"ארנק הפאנק" שלו גם מצטרף לרשימת כלי הנגינה שהשתתפו בהופעה. 


הופעת רצפה, 360 מעלות.
והוא באמצע עובר מכלי לכלי מנגן במקביל וכמו קוסם שולף עוד ועוד אינסטרומנטים 
ובתוך כל זה הוא לא שוכח את הקהל :
"אני אתייחס לכולם" אומר בחיוך כשהוא עובר מקיבורד לקיבורד
 - "אחר כך, אתם תראו אותי , והם רק ישמעו" הוא פונה לקהל שיושב על הבמה משלב הומור עם צלילים.
הסיפורים הקטנים שלו שמשלבים את היצירות שלו , המוסיקה והילדים, גורמים לך לרצות שהמופע רק יימשך.

כשיצאתי משם , שכחתי בכלל שהתבאסתי על הבירה והארנק, האווירה והוויב המשיכו ללוות אותי לאורך השבת.
זו בהחלט היתה אחת ההופעות המרגשות שהייתי בהן ב 3 השנים האחרונות.

בשישי הקרוב, הוא מגיע לצוללת הצהובה לירושלים
לכו , תנו לו להשיט אתכם בים הצלילים והמקצב.






יום שני, 26 ביוני 2017

לילה לבן בלבונטין - ערב מחווה לסצינת השוליים



כבכל שנה, ב-29.6 יהיו אירועי הלילה הלבן בתל אביב
זו השנה החמישית שבלבונטין 7 ייערך ערב המחווה למוזיקה הישראלית שבשוליים, זו שכבר שנים  עוברת מפה לאוזן
שמונה הרכבים ינגנו גרסאות כיסוי למוסיקת שוליים מהעבר,  ובנוסף יבצעו 2 שירים מקוריים משלהם.


5 מתוכם מספרים על הבחירות המוסיקליות שלהם.
 ומי יודע , אולי בעוד כמה שנים יופיעו השירים שלהם בערב מחווה דומה. 

הדס לחר מארחת את נויה עדר  והן מקאברות את 951 

"סצינת השוליים הישראלית. לא ידעתי אפילו מאיפה להתחיל. יש כל כך הרבה להקות.
ואז חברה שלחה לי להקשיב ל MISSING של 951 וישר נתפסתי.
משהו בהזיה ובמילים תפס אותי מייד. הזכיר לי קצת את מאזי סטאר בהזיות. כבר דמיינתי מה אני ונויה עדר נעשה עם השיר הזה. שמחה מאד על הערב הזה ועל ההזדמנות לתת מקום ללהקות מצויינות שלא יצא לי להכיר בזמן הפעילות שלהן".





הדס לחר - Dreaming



נויה עדר - (HOLLOW (LIVE SESSION





רגל סברס מקאברים את אשכרה מתים
סיפור האהבה שלנו עם אשכרה מתים מתחיל לפני שש שנים בערך בצימר הישן ישן(כשזה עוד היה חדרון קטן בגדוד העברי שם),עם הרבה נייס גאי ואחת ההופעות הכי רוק אנד רול שראינו, ועוד בעברית , מאז הם סוג של קאלט בלהקה וגם בחברה שלנו כך שהבחירה בשיר היתה טבעית לחלוטין. 


אשכרה מתים - חמש דקות מתל אביב


רגל סברס - בשמש של נתניה 


VANNA (חן ונא) מקאברת את בלאגן - שקט 

"האמת שלא בחרתי את השיר "שקט" במיוחד ללילה לבן אלא פשוט חיכיתי להזדמנות שאוכל לבצע אותו על במה אחרי שנים שמנגנת אותו לעצמי בחדר, 
לכן כששמעתי מה הקונספט של הערב בלונטין לא היה לי ספק שזה השיר שאבצע. הטקסט של יונה וולך שנכתב כתפילה לשקט על כל צורותיו פגש אותי במקומות האישיים שלי מגיל מאוד צעיר ובשילוב עם הלחן העדין והנוגע של יובל מסנר והשירה המינימליסטית של דנה ברגר שמשרתים את הטקסט בצורה מדוייקת- כל אילו יצרו אווירה קסומה.

בלאגן - שקט



חן ונא - ALL SEE








נאפולי - מקאברים את  כלבי רוח - אף פעם

"אני כבר תקופה חומדת לבצע את אחד השירים מתוך האלבום היחיד של כלבי רוח, בתקופה שהוא יצא הוא היה מאוד חשוב לי ויצא בנקודה מאוד מדויקת. מפה לשם, הערב מחווה בלבונטין הרגיש כמו הזדמנות מצוינות לבחון מה לחברי הלהקה שלי ולי יש להגיד בתוך השיר, מתוך הטקסט, לאן המוסיקה לוקחת אותנו ואיפה היא פוגשת את הסאונד שלנו. 
אני ממש מתרגשת מהביצוע בסך הכל :)"

נאפולי MH370




כלבי רוח - אף פעם 






חשש אמיתי מקאברים את דורלקס סדלקס - הלילה חונק בשקט

בחרנו לבצע שיר של דורלקס סדלקס מסיבה גיאוגרפית, כי הם מגבעתיים. זו להקה שלא הרבה מכירים אבל השפיעה על אומנים אחרים שאנחנו אוהבים. בחרנו את 'הלילה חונק בשקט' מתוך אלבום 'דום' כי הרגשנו שנוכל לעשות לו עיבוד מגניב.

דורלקס סדלקס - דום 



חשש אמיתי - לא מכאן (לייב מהרפסודיה)




עוד יופיעו בערב המחווה:  

CUB , The Driers , רחל ירון מארחת את טל אורן




יום ראשון, 18 ביוני 2017

המחווה לג'וני קאש - לקראת ההופעה, חמישה משתתפים מספרים על החיבור האישי עם האיש והקאש

Image may contain: 1 person, closeup and text




AIN'T NO GRAVE CAN HOLD MY BODY DAWN
ג'וני  שר פעם, אמנם הוא כבר כמעט 14 שנים לא בעולם הזה, אבל הוא בהחלט השאיר אחריו מורשת מפוארת משלו ב 50 שנות היצירה שלו.

בתוך ים הטריביוטים שצצים בתקופה האחרונה - קורנל,קוביין,בואי,כהן ופרינס...
-טוב המוות אינו מחוסר עבודה ובשנתיים האחרונות הוא החליט לאהוב במיוחד מוסיקה איכותית ,
שיתוף פעולה והפקה משותפת בין מעיין בר יואל ( MBY Management) ונאטישה (אינדיד) 
יעלה ב20 ליוני מופע המחווה לג'וני קאש  בלבונטין 7 והן מביאות רעיון שונה - טריביוט אחד שלא קם "לזכרו" ,  או לציון 30 או שנה למותו.

חמישה  מהמוסיקאים מספרים על החיבור שלהם לקאש ועל השירים שהשפיעו עליהם או שבחרו לבצע.



דני גלבוע - A Boy Named Sue

"בסופו של דבר מה שאני הכי אוהב בג'וני קאש, זה שעם כל היותו אחד מאבותיו של ז'אנר הקאנטרי ואחד האייקונים המזהוים איתו יותר מכל, שהוא גם הכי רוקנ'רול בגישה באטטיטיוד, הוא אומר מה שהוא חושב בלי לדפוק חשבון, הוא יכול להיות עוקצני וסרקסטי, וכשהוא בוחר להיות רך ורומנטי האפקט הזה מתחזק שבעתיים, בכלל הטקסטים של האיש מלאי מוסר השכל ויש בהם חוכמת רחוב אמיתית, כל אלו בצירוף עם הקול החם וההגשה, יוצרים תמהיל שקשה להתכחש אליו, ונראה לי שזה גם מה שגרם לג'וני להיות פופלארי בכל רחבי העולם על אף שמדובר בז'אנר שהוא כביכול ל "אמריקנים בלבד". כמובן שאחר כך העבודה עם ריק רובין וההקלטות של הקאברים לשירים מוכרים של אומני רוק מפורסמים הנגישו אותו עוד יותר לקהל צעיר, אבל גם בג'וני של פעם, כאמן קאנטרי חכם חצוף ובועט יש את הקסם. השיר שבחרתי הוא אחת הקלאסיקות הגדולות שלו שהפכו את ג'וני למה שהוא"


- זו רצועה תיאטרלית ומלאת הומור כמו הטקסט שלה, ודני בהופעות שלו בין השירים מכניס קטעי קישור לפעמים גם כאלה שלא היו מתוכננים מראש ובין הצלילים גורם לך לחייך ("סיפור על כלב צעיר וכלב זקן")
  כאן הוא בשיר משלו "ככה זה" 




רחל ירון - Next in line

אף פעם לא שרתי שירים של ג׳וני קאש

אבל תמיד כשהרגשתי שאני רוצה קצת להירגע ולהיכנס לתוך עולם קצת אחר יותר כואב יותר אמיתי יותר שמתי אותו באוזניות בלי שאף אחד יפריע לי.
אחד השירים שאבצע הוא ״next in line" שהמילים שלו נותנות לי תקווה בכל הדבר הזה שנקרא ״אהבה״ אולי זה קצת קיטש מצידי אבל זו האמת ולפעמים היא קיטשית. אני שמחה ומתרגשת לקחת חלק בערב המחווה בלבונטין, להביע חלק אחר ממה שאני עושה בדרך כלל, עם עוד מוזיקאים מוכשרים ומיוחדים.


וכאן - היא באין יציאה שלה , שאני מאוד אוהב וכמו סוגר מעגל עם הקאש (אפילו בתמונות הקליפים)




ניר שלמה - Hungry


בתחילת הדרך שלי כבן אדם שמחזיק גיטרה ושר שירים, ג׳וני קאש היה השפעה חזקה.
הוא תמיד לבש שחור וכתב את הדברים שקשה להגיד.
בערב מחווה בחרתי לשיר את hungry שהוא דוגמא טובה לזה.


ניר שלמה הוציא השבוע סינגל ראשון מהאלבום השני שיצא בקרוב "לישון בלעדיך"
פעם, הוא היה עושה הכל בשבילה, היום הוא עושה הכל בגללה - וגם כאן יש רעב בטקסט


"החברים בחרו צד
והתחיל הקרב
ושורפת כל כך השאלה
נו מה את עושה עכשיו?
כל פעם שאת אוכלת
אני נהיה יותר מורעב"



הגר לוי -One More Ride

וידוי קטן: לא הקשיבו אצלנו בבית לתקליטים שלמים של ג׳וני קאש. כן ידעתי לזהות את קולו מגיל מסוים אך לא היתה לי הזדמנות להעמיק מספיק
ולכן ההזדמנות הזו - לבצע שיר שלו בערב מחווה - היא מופלאה. קצת כמו אדם שלא ביקר מעולם בפריז ומגיע אליה בגיל מבוגר,
ומעריך אותה באמת. כי איך אפשר שלא - הקול של ג׳וני קאש מכיל עולמות שלמים שמדברים על מסעות, על חופש, על תנועה. השיר שבחרתי לבצע,One More Ride
מכיל בדיוק את האוירה המדבקת הזה שאותי תפסה: הדרך הפתוחה, האינסופית של מי שרק ממשיך לחפש.
מי שלא באמת נח ממסעות.
אני מאד מזדהה עם זה. להיות כל הזמן במסע ובחיפוש, זה מפחיד ובודד, וקאש מודע לזה היטב ולא מנסה להסתיר את זה. אבל הוא מקבל את זה ומחבק את זה בחום.
ומהחיבוק הזה אני מאד נהנית לטעום עכשיו, במיוחד כשיש מאחורי כבר כמה קילומטרים במקצוע ובחיים.


וכאן, ב SHORE שלה, היא מתארת בלייב את החיפוש ואותם הקילומטרים שהיא עוברת בכדי להגיע בסוף לאותו החיבוק.

You said you knew where peace was
you said you knew where peace was,
Well I’m still here, I’m waiting for it, I’m waiting for it


I don't know how to float
I just reach out to the shore
You swim me by so fast, you swim me by…


One day I will know love when I reach it
(I reach out to shore, I reach out to shore)







סגול 59 - Big River

"אם אנשים היו מייצגים מדינות, ג'וני קאש היה אמריקה. על כל הסתירות, המסתורין, היופי, האכזריות, החסד, התקווה והייאוש, הלוקאליות הפטריוטית מצד אחד והמרחבים האדירים של האפשרויות מן הצד השני. הוא הוציא אלבומי גוספל אבל שנא את הדת הממוסדת, הופיע בפני אסירים שנשפטו למוות ובפני שועי עולם לוגמי שמפניה, איש של מוסר וכבוד עצמי, שהתמכר לסמים ואלכוהול, אמן שטבל עצמו מדי פעם בקיטש לאס וגאסי נוצץ ובד בבד הקליט בלדות רצח מצמררות בליווי גיטרה בלבד. ובדרך, יצר גוף עבודה שמגדיר את המדינה שבה חי, את האתוס האמריקאי ואת כל טווח הרגשות, העליות והמורדות, השמחות והאכזבות בחייו של כל אדם, אמריקאי או אחר, על פני הכדור. שלושה אקורדים והאמת - זה כל מה שהיה נחוץ לו בשביל זה"





כאן בוא ברצועה בשם 921 מתוך האלבום "עוד נוסע אחד" - 921
בו הוא מארח את גבע אלון בגיטרות ורונה קינן בקולות






פרט לגלבוע,ירון, ניר שלמה ,לוי וסגול 59 יופיעו גם 
גדי רונן, איתי מזילו, מיקה שדה, צ'צ'ה מליטו,צד ג , גור יניב וירון בן עמי. 
זה בהחלט הולך להיות מאתגר ומעניין לכל אחד מהם. 

לרכישת כרטיסים לחץ כאן 










יום חמישי, 13 באפריל 2017

יאיר רובין - כשהרדיו לא דולק הוא שומע בראש ניק דרייק.





"מה אתה שומע ? אתה חייב להקשיב לחדש של יאיר רובין" זאביק הכתום אומר לי (וכרגיל הוא צודק)
- מה חדש ? זה לא הראשון שלו ?
פספסתי אותו , וככה זכיתי להקשיב ל 2 אלבומים חדשים.

כשפגשתי אותו בפעם הראשונה, הוא רץ במדרגות לובש חולצה תוך כדי, כשבראש מתנגן לו ניק דרייק
"כמו אז בחורף המשוגע" , נכנס לרכב לנסיעה קצרה שמסתיימת בים ביחד עם ההיא שהסתכלה על התנועה מעץ הדובדבן.


על מה את חולמת עכשיו ? הוא שואל אותה כשהם מגיעים לים, והקליפ הזה עם הגיטרות שלו בסוף התנגן אצלי שבוע רצוף בלופ במחשב ובמשרד.



האלבום נפתח עם ריצה של כלב אל הריח המוכר.
הוא חוזר אל השכונה , לאנרד מתנגן מהחלונות הכל שם נשאר אותו הדבר
על כוסית של ערק היא תספר לו שוב על הגבר שעזב על גב הכעס וכנפי הגאווה
"תחזיק ב2 ידיים הגדר נמוכה".

ב"1997" הרצועה השלישית, הפעם הוא חוזר בזמן עם השכן הזקן שאומר לו שלום רק כשהוא איתה, אל אותו הלילה של ידיים מחפשות (הוא לא זוכר איך זה נגמר)

"האור נשאר".
"הגדר נמוכה" היא אמרה לו ברצועה הראשונה, אבל הוא כבר ידע את זה בשיר הנושא
כמו בפעם ההיא שלא החזיק מספיק חזק


"כשבכית לא הפסקתי לדבר
המשכתי כשיצאת
איך היינו שרים
איך צחקת

מול המנורה שאת קנית

עוצם עיניים
האור נשאר"

ונשאר רק האור במנורה שהיא קנתה , אחרי שהיא יצאה.





לאורך האלבום הוא חוזר אחורה בזמן בשני מיימדים
הוירטואלי בזכרונות, ובעולם האמיתי כשהכלב רץ לצידו 
אל אותם הריחות , התחושות הלב שלא פעם נשבר אם כשהוא עומד במרכז הסלון ומדבר בלי העיניים (עם אבא שלו ?)  או לאחר שמוצא את עצמו לבד עם האור שנשאר, כשבכול הזמן הזה, מתנגן לו בחלל המודעות פסקול משובח לפי הסיטואציה בה הוא נמצא. 

ואני, "מה את חולמת עכשיו" שלו התנגן לי בחלל המודעות, "כשהרדיו לא דולק" לא פעם. 

וזה, אומר הכל על האלבום בעצם.




יום רביעי, 12 באפריל 2017

אור אדרי - מכודדת


נשים שמנגנות על בס - לא פעם אמרתי שיש משהו מיוחד בזה, ושהן גורמות לו להשמע אחרת.
ואת אור אדרי אי אפשר לפספס, מי שעוקב אחרי המוסיקה הישראלית יכול היה להבחין בה ב "טרי פוייזן","מונטי פיורי" בפרוייקטים של אמדורסקי , "ריו" (הצמד עם זואי פולנסקי) ועכשיו, סופסוף גם באלבום בכורה משלה.

האלבום קיים כבר הרבה זמן ברשת כסקיצות בטיוב , כבר לפני שנתיים במהלך טיול בירדן צילמה קליפ שביימה ביחד עם איתי אנגל לשיר "עיוורון" מתוכו והעלתה אותו לרשת.


הוא נפתח ברצועה בצרפתית, טקסט שהיא כתבה בשם "אל תקראו לשוטר" 
עובר ל"חדר חושך" בו היא "תמשיך לפחד על הלב" ותבצע מחווה לקרני פוסטל ו"ביקיני" , הקליפ המושקע שלו צולם בהשראת הקליפ של אחת מהקלאסיקות של מוסיקת האינדי ושהשפיע על לא מעט מוסיקאים ויוצרי אינדי כיום
 "גם כשאני איתך" וצפויה גם הפתעה בסופו.  



הרצועה השלישית, קאבר מפתיע לדוידוביץ' של דני מסנג וכמו במנהרת הזמן לוקחת  את הביצוע הבוב דילני שלו מ 1975 לעולם הדיגטלי מבצעת לו מתיחת פנים בביצוע שאף עולה על המקור. 
היא מקדישה את הרצועה הזו בפרט ואת האלבום בכלל לסבא שלה (דב דוידוביץ')"איש אהוב ומיוחד שהשריש בי את האהבה למוזיקה ולחיים טובים". 

פרט לדודוביץ' יש קאבר נוסף ל "חי על הסף" של סאבווי סאקרס בו רם אוריון מתארח, בהופעה ב תדר, אביב מארק מצטרף לשניהם אל הבמה לביצוע שלו , הוא גם חבר אמיתי ולפני שיבצע את השיר יפנה את הקהל להביט הצידה אל עמדת המכירה "אתם רואים שם ? יש דיסקים וקסטות אז לכו לקנות קדימה". 

האלבומים והקלטות במהדורה מוגבלת , 50 בלבד , היא מספרה וחתמה עליהם אחד אחד בכתב ידה בצירוף חותמת אודם של השפתיים שלה , פריט לאספנים.
 (אני רכשתי את עותק מספר 9 !)

גם זואי פולנסקי עולה להתארח והן יבצעו את "אומץ" של "להקת המים" המשותף שלהן REO "הייתי צריכה קצת אומץ" אור אומרת בחיוך כשהוא מסתיים "עכשיו אני מרגישה בבית". 



כידוד - שם ההר עליו יושבת העיר ערד, מקום ילדותה והמשמעות הנוספת "ניצוץ". 
למרות שהיה ברשת ונגנז, היא מוציאה אותו בזמן שהכי הרגיש לה נכון.
כנראה חכתה ל"ניצוץ" שיצית את הרצון והעיתוי הנכון להוציא אותו 
ובצדק, קליפים מושקעים ובילד אפ שנבנה תקופה ארוכה 
(עם עזרה מ"הילדה פריאל" האלטר איגו שלה) 
והופעת ההשקה ב"תדר" בה התארחו רשימת מוסיקאים מכובדת. 
היו גם רבים מהם בקהל, כשהיא על במה כמעט ללא תאורה, נוצצת שם ב"אאוטפיט" הלבן שלה. 

היה שווה לחכות. 












מיכל גבע - Dancing to the place she is in charge


                                                                   צילום : שגיא אזולאי

אני מקבל עשרות בקשות לתמיכה בפרויקט מימון "הד סטארט" בשבוע. 
החל מאלבומים ועד לספרי בכורה, לעיתים גם מחברים קרובים 
ומשתדל לעזור ביח"צ בתהליך גיוס הכספים לאלבום המיוחל.
אבל כאן, משהו אמר לי "אתה חייב" מן צורך לא מוסבר , וזה האלבום היחיד שבו תמכתי כספית בהד סטארט. 

השקה באוזן בר
גבע נכנסת מצידה הימני של הבמה עם מעיל זהוב כשהברדס מכסה את ראשה ,מתחילה לנגן והביטים האלקטרוניים שלה , מכסים את הקהל ולוקחים אותו אל המקום שבו היא כרגע  In charge.



בשיר השני היא תחליף את המעיל המוזהב בחשמלית שחורה לבנה, ובניגוד לטקסט שלה ב CHEST



I was supposed to win this mess "
I was supposed to win your heart 
You were supposed to leave the past 
"I was supposed to win your lust

שם היא מחזיקה את הקלפים קרוב אל החזה ולא חושפת את הלב , כאן היא כבר משתפת את ההתרגשות וההיי שכרגע היא נמצאת בו , "אמרתי לעצמי שלא אדבר עד אחרי הרצועה השלישית, אבל אני בהלם שאנחנו כאן בהשקה אחרי שנתיים עבודה".
וכבר ברצועה השניה היא מנצחת את ה mess וזוכה בליבו של הקהל.
כשקרני פוסטל תעלה להתארח הן יבצעו את "גם כשאני איתך" שמתחבר עם הטקסט של let me go בפרט ושל האלבום בכלל.



זה אלבום שמדבר על אהבה, התבגרות והתפקחות
על העליות והירידות רגעי השיא והקשיים שלצידם. ב DANCING היא רוקדת אבל לא בשביל אף אחד אחר, רק בשבילה וגם לאורך כל הלילה 

I'm dancing again" 
I'm dancing alone 
I'm dancing all night long 
I'm dancing again 
I'm not dancing for you 
   "I'm dancing all night through 





ולמרות זאת, היא תבצע שיר בעברית והפזמון שלו הן המילים " תתחתן איתי".
- "עכשיו רק הבנות" היא תגיד , והנשים בקהל (בו יושבות בין היתר גם עינב ג'קסון כהן,סיוון טלמור, איה זהבי פייגלין וסמדר אקראי) ישירו איתה בהרמוניה וחיוך. 
בהמשך, בתודות,  היא תגלה שבן זוגה מצלם את ההופעה , ושיש להם גם הרכב משותף בשם THC - The human connection 
ותבצע שיר גם מהפרויקט המשותף

YOU R YOUNG 

שיר הנושא סוגר את האלבום, ובתוכו סימפול מתוך הסרט
שמסתיים במילים  "But you are young and the young heal quickly
והוא מתחבר עם המילים של גבע בסוף ההופעה.

"אני חייבת להגיד משהו, תמיד אומרים תקטינו את עצמכם אל תראו את הכל בהתחלה, אז זהו שלא ! תהיו אתם תעופו על עצמכם ותעשו הכי טוב שלכם, אל תקטינו אף פעם" 
אחרי שנתיים של עבודה אינטנסיבית על האלבום, היא בהחלט יכולה להגיד את זה.
הטקסטים שבו מרמזים על התהליך שעברה ב Blueberry Hill (האולפן הביתי) שלה.
"The best journey I have ever had." היא תכתוב בקרדיטים בדף הבאנדקאמפ. 

אלבום בו היא בהחלט מנצחת, משחררת את מי שהיא רוצה וכבר לא מחביאה את הקלפים שלה קרוב אל החזה, היא משתפת את ההתרגשות, הלבטים והקשיים כשהביטים, הגיטרות וכלי הנשיפה עושים ברקע עבודה נפלאה. 


YOU R YOUNG קרני פוסטל מתארחת










יום שישי, 7 באפריל 2017

סמדר אקראי מנערת אבק וחוזרת אל הבמה


ההופעה נפתחת כשהוילון מסתיר את הנגנים
בקדמת הבמה, פסנתר כנף.

אלדד צטרין יתיישב יתחיל לנגן ואז היא תכנס ותבצע את silence מיד אחריו הוילון יפתח והיא תבצע את "אבק" כמו מנערת אותו מעליה , תכלס כבר בתחילת ההופעה ניתן היה להבחין כי בכל שלב הושקעה מחשבה ומאמץ ניכר לשלמות, ונדמה כי לא לקחה הפסקה מהבמה.

מאוחר יותר היא תספר כי התראיינה בתכנית רדיו לא מזמן, וביצעה שם קאבר ללאונרד כהן - סוזאן שהעיר בה את הצורך לחזור אל הבמה.



"כביש 1" הוא הגשר שלי בין ירושלים לתל אביב.
בין הקודש לחול, 2 הקצוות ואני נמצאת עליו הרבה"

היא תשנה לרגע את סדר השירים
 "- סדר אקראי תרתי משמע" חיים לרוז יצעק מאחור "במסגרת הקצוות שלי" היא תגיד ותבצע את
 "כל הנהרות" של אבות ישורות.
לירון עמרם יעלה להתארח והם יבצעו ביחד 2 שירים.
לאחר מכן היא תבצע את "לא התכוונתי" תדמע לאורכו ובשיאו.
 מיד לאחר מכן יתחיל "תמיד אותו דבר" עם המקצב שיגרום לה לחזור ולחייך בשניה.

אלדד צטרין יחזור אל קדמת הבמה בהדרן
"הכרנו בעצם בגלל ששלחתי בטעות אליה הודעת וואטסאפ"
- "אין טעויות, יש סדר אקראי" היא ענתה לו וזה התגלגל לאירוח בהופעה.

צטרין יבצע שיר שלו ומיד לאחר מכן היא תסיים את ההופעה בקאבר לניצוצות כשצטרין מלווה אותה בפסנתר כנף.

יש שירים שצריך הרבה אומץ לבצע להם קאבר.
ואקראי במקרה הזה לוקחת את הנצוצות למקום נפלא משלה בהופעה מושקעת עד לפרט האחרון
כמו בכלל לא לקחה הפסקה מהבמה.

(ושאפו ענק לג'רמי הבעלים של האזור על תפעול העניין במתוקתק לאורך כל ההופעה)





יום חמישי, 6 באפריל 2017

נעה סגל - היא היתה עושה את זה שוב


                     צילום : דין אהרוני  

היא מתופפת במספר הרכבים במקביל ובעשרות פרוייקטים 
כל הרכב ייחודי בסגנו שלו , והיא עם הבייס דראם והמצילות משאירה בכל אחד ואחד מהם חותם 
כמו קולינס ואבן צור , גם היא בצעד אמיץ לוקחת את התופים אל קדמת במה ומוציאה אלבום בכורה, ועכשיו, כשהיא סופסוף כאן 
"אין מה לנדוד ואין מה למרוד יותר" 





 אחרי שיר הנושא שפותח את האלבום באווירה רגועה היא תכה חזק בפאנק על התופים 
היא תעשה את זה שוב , אותו הדבר וגם אחרת לגמרי לאורך האלבום , מהרצועות החזקות שבו , בהן היא מתחשבנת עם עצמה על דברים שהיו ולא מתחרטת, היא כאן במלוא הנוכחות שלה. 
בהמשך תבוא גם התפקחות/התפכחות 
שהטקסט שלה, גורם לי לחזור אליו שוב ושוב 

"לא בונים ארמונות על דירות שיכון לא חופרים בורות בסדקים
שחור לא נצבע בורוד
ואפור לא נצבע בשחור ....

אנחנו לא גיבורים היום
לא רק היום
אנחנו לא גיבורים
והזוהר הוא רק האור הנשבר
על הדמעות שלנו לרסיסים "





כשהתארחה כאן בבלוג בפוסט אורח כשפרוייקט ההדסטארט עלה לאוויר 
סיפרה על העבודה עם יהוא ירון שהפיק את האלבום 

העבודה עם יהוא הייתה מפתחת, מקצועית ומדויקת ויחד עם זאת כייפית, נעימה, ומפרגנת. באמת זכינו בעבודה איתו, הוא שיפר אותנו מאוד כהרכב, דייק את השירים ואת השירה, ולא נגע במה שלא צריך לגעת. כיף לעבוד עם מישהו רגיש מוזיקלית, טקסטואלית והכי חשוב אנושית, אבל שממש לא מתפשר.

מבחינה מוזיקלית, יהוא העשיר אותנו ופתח לנו את הראש עם רפרנסים מגוונים ומשוגעים, אבל ידע לשמור גם על משהו מאוד אותנטי ונאמן למקום שממנו הגיעו השירים.

לצד הטקסטים האישיים שלה, ובהם היא רואה את הדברים במבט לאחור
יש גם מלא הומור כמו הרצועה המפתיעה "בולבולים" או ההתחשבנות עם אהבה ישנה ב "מקום שני" (אפשר לשמוע את החיוך שלה בהקלטה של השיר הזה) 

כשהגיעה פעם להופעה ב"אביגדור" היא הבחינה שמישהו "פילס" את המוניטור עם ספר.
כשהיא שלחה יד ליישר אותו, היא הופתעה
-  זה היה ספר שאבא שלה כתב (העיתונאי ישראל סגל) 
 ולו היא הקדישה את האלבום. 

האלבום יסתיים עם גחל, והמילים "האם מכל הבערה נשאר עוד גחל שלוחש את שמי ?, תן לו עוד לדלוק".
ועכשיו כשיש לה את אלבום הבכורה שלה, "הכל במקומו"
הגחל האישי שיתנגן וידלוק שוב ושוב. (אצלי, זה בטוח לפחות) 

מקווה שהיא לא תעצור כאן ו"תעשה את זה שוב" עם אלבום נוסף , גם אם הוא יהיה אותו הדבר או אחרת לגמרי.





סיוון שטולצנברג - יושבת כאן על עץ דובדבן ומשיקה אלבום בכורה




כשפגשתי אותה בפעם הראשונה, היא נכנסה לרכב , התיישבה במושב הנוסע ליד הנהג.
- שותקת-
הרחובות התחלפו והיא , הניחה את רגליה על הדשבורד ונשענה לאחור ועדיין
-שותקת-
ואז, היא התיישבה שוב , הביטה עליו ולבסוף כשהרכב נעצר מול הים
היא החזיקה לו את היד לרגע ונשענה לאחור.
כל זה היה בכלל בקליפ "מה את חולמת" של יאיר רובין , מי שהפיק את אלבום הבכורה שלה ובן זוגה.

בפעם השניה שנפגשנו , היא ישבה על עץ דובדבן, הביטה על הזמן והמכוניות שנסעו בכביש המהיר.



האלבום נפתח ב intro  של קולות רקע שהוקלטו מחוץ לאולפן מיד לאחר מכן היא תטפס על עץ הדובדבן וציפר תשיר לה שם שיר בוקר
"כשיעבור החורף" ברצועה החמישית , היא תגלה שהעצבות היא אמת והיא תוכל אחריו להסתכל שוב בעיניים (אולי) עד אז  התופים של מתן אפרת הבס של יהוא ירון והחשמלית של רובין יעשו שם עבודה נפלאה בפסקול רקע לחורף. 

  

באלנבי היא תתוודא שכשהוא מנשק אותה, אחרי דלת בלי שם משהו משתנה 
ובאיזה מזל , שיר הנושא היא תגלה שבעצם הוא משחק בה , לא מזיל דמעה ותגיד בציניות מפתיעה
"אתה אוהב אותי היום , איזה מזל איזה מזל" 

בהופעת ההשקה נמצאים  איתה על הבמה שחר חזיזה , יהוא ירון (יחף) ורובין,  היא תבצע ביחד עם גדי רונן שיתארח את " תחזרי" שמסתים במילים 
"את עוד תעמדי זקופה"  
כשיש לה הרכב כזה על הבמה ביחד איתה, היא בהחלט יכולה כבר להתסתכל בעיניים ולעמוד זקופה 




האלבום יסתיים ברצועה בשם "שיר לאדית" 
הרצועה היחידה באלבום שהמילים לשיר הן לא שלה 
אבל הי ! רגע ! יש עוד 2 רצועות לא ממותגות, סודיות  בסוף האלבום 
אחרי שהחורף עבר , היא עומדת זקופה היא ב"נירוונה" משלה. 






יום ראשון, 19 במרץ 2017

נקמת הטרקטור - כשהלבונטין "עף למקום אחר"





כבר בדרך אל הבמה מחדר האמנים , כולל העמוד המסתיר, בללי מקבל חיבוק חם תרתי משמע מהקהל.
וכשהוא מתחמש בגיטרת הבס, הוא כבר עם חיוך של התרגשות על פניו.
"איזה קבלת פנים מדהימה" הוא אומר
ומיד מזהה בצידו השני של הבמה' את "הגרעין הקשה" של הקהל שהולך אחרי ההרכב להופעות פעם אחר פעם..

כשההופעה מתחילה בצלילי הג'ונגל פיתוח" דרך הויולה של גליה חי, אתה רק יכול לשער לעצמך איך זה הולך להמשך.
הקהל מיד קופץ ורוקד.
זה ימשיך לאדרנלין והאטרף בסוף דברי אליי מתחיל בעיקר כשהוא נגמר.
ואז, ברלין ובללי יכה עם גיטרת הבס על המצילה בחיוך במקביל.

Image may contain: 1 person, playing a musical instrument, guitar and concert


28 שנים לעפיפונים.
בללי יספר על עפיפונים ואיך עפו להם כבר 28 שנים הוא ירים את המים ויגיד "לחיים".

- "עד דלאידע"  מישהו יצעק מהקהל
"אבל נגמר"
- לא נגמר לא נגמר , הבחור בקפוצ'ון האדום יצעק בחזרה.
גליה חי תלחש לבללי משהו ואז הוא יגיד.
"אתה יודע מה, אני חורג מהרשימה", אתה מכיר את אבן עזרא "אל נורא עלילה" ? , אז לא זה (הקהל צוחק).
מהאלבום שלנו "מה לאהובי"שיצא משירי אבן עזרא, אני מקדיש לך את "שתה אחי"..
והקהל הרויח עוד שיר !

בסוף השיר בללי מבחין שהבחור כבר לא בקדמת הבמה, "איפה הוא ?"
- הוא לקח את זה טוב, הלך לשתות - חבר שלו יצעק בחזרה.

"עכשיו מתנתקת..." שלא יתנתק לי . (שוב הקהל צוחק) והבחור מגיע אל הבמה עם 2 צ'ייסרים של ויסקי, אחד בשבילו ואחד בשביל בללי.

לאחר מכן יגיע "אופניים וספר" שיחזיר את כולם אל נקודת המבט של המבוגר האחראי.




"אני לא נוהג לספר על שירים" אבל השיר הבא, נכתב לפני 25 שני בעקבות כתבה בעיתון שראיתי והוא סיפור אהבה בין חייל ישראלי לבחורה מדרום.
והם ינגנו את "היא".


ב"שקט" הם שוב יחזרו להשתולל ויהנו כמו להקת בני 17 שעכשיו סיימו לנגן ג'אם במקלט בפול דיסטורשן
והבחור עם הקפוצ'ון האדום יגיח שוב עם צ'ייסר של וויסקי ביד.
"בללי תעשה לי טרקטור" מישהי תצעק מהקהל והוא יצחק.


Image may contain: one or more people, people playing musical instruments, people on stage, night and concert


הדרן
הם חוזרים אל הבמה, והפעם זו גליה שתשיר. 
"בריאן אינו אמר על האלבום של וולווט אנדרגראונד שמי שקנה את האלבום הפך למוסיקאי". (שיצא בדיוק לפני 50 שנה)
ותבצע מתוכו את  All Tomorrow's Parties כשהויולה שלה  לוקחת אותו למקומות נפלאים וחדשים. 

מיד לאחריו יבוא "פרח קרח" וכמו מעבר חד אל הקצה השני, הם יסיימו את ההופעה עם "סליחות" עד שהגיטרות של בללי ולייבוביץ' יעלו עשן. 

הפעם האחרונה שראיתי אותם בהרכב חשמלי מלא, היתה כשהם השיקו את "נשאר רק לרוץ" 
(כן כן יודע, לא מבין איך) אז, בהשקה,  זה היה ערב מרגש, מעין חזרה של ההרכב לפעילות שדקה לפני ההופעה הודיעו על שחרור שליט
אם רציתם לראות אנשים מאושרים הייתם צריכים להיות שם באותו הערב.

ברביעי האחרון כשהגעתי ללבונטין, זו היתה "הופעת גארנג'" שנתפרה בול למידותיו של המקום
הטרקטורים גרמו לקהל "לעוף למקום אחר". 

אביב ברק חנך וחרך שם את סט ה BUZIN החדש שלו, אני רק מקווה שזה אומר שיהיו עוד הרבה הופעות כאלה.