יום שבת, 7 באוקטובר 2017

שי משולם - מחזיק חזק במנגינה , סוף או התחלה

צילום : אילן ספירא (מעטיפת האלבום) 
סיפור מעורר השראה.
אדם שכנגד כל הסיכויים מחליט להגשים חלום ולהקליט אלבום.
במרוץ נגד הזמן ולפני שיאבד את קולו , האפשרות לשיר בפרט ולדבר בכלל.
אחרי שה"איש בלבן מדבר על הסוף" ומבשר לו כי חלה ב Als הוא מתחיל לעבור תהליך שלם ומבין שהוא רוצה להשאיר אחריו דבר בעל משמעות "להשאיר זכרון משפחתי" ו"לצעוק ולספר על עולם שונה כי זה חזק ממני !". 

האלבום נפתח ברצועה בשם "מקום גדול" במופע ההשקה הוא מספר כי נסע עם אחיו להדסה עין כרם לבדיקות וכי השיר מדבר בעצם על בתי החולים. 
"יש מקום גדול כמו עולם
  פתוח לא סגור אף פעם
  אנשים באים אנשים הולכים
  אנשים חסרי מזל
  חדשים קמים חדשים נופלים
  מסתובב לו הגלגל"...
בביצוע של קורין אלאל בהמשך , יופיע גם פזמון שמתאר כי "רק שם התובנה נופלת כמה נעים שאת אוהבת בין קר לחם".



את הרצועה השניה הוא מקדיש לבת שלו , במופע ההשקה הוא אומר שהילדים שלו מענקים לו הרבה כח , בראיון לערוץ 2 מספר כי נראה לו מצחיק להתווכח עם ילדיו אם כן "עוד צלחת קורנפלקס או לא" (הוא מלא בהומור במיוחד בבארבי) וכי הוא מדבר איתם על הכל גם על ה"כאב הבלתי נמנע" שמופיע בסוף הרצועה. 

"אין איש יודע" 
הוא מעניק ברצועה הזו הצצה לתסכול "בכל מקום, יש קוסמים כמו חול" וכי "לתקן אדם, רק אדם בעצמו יכול" והתיקון שהוא עובר עם עצמו לאורך כל הדרך, כשהאגו נעלם וכאן גם מגיעה התודה הראשונה לכרמית , האישה שלצידו.
"אם את לא איתי אני כבר מת מזמן"  




 "למטבע שני צדדים" - 
שי , הוא מעביר אותי שיעור חשוב , קצת אחרי גיל 40 אני פוגש באלבום בתקופה של שינויים בחיי , ברמה האישית והמקצועית והוא נותן לי נקודת מבט חדשה , היא תמיד היתה מונחת שם , אבל הוא סוף סוף ניסח לי את זה הכי נכון 
"כי למטבע שני צדדים
 הטוב והרע מתערבבים
 כי אם רע , ביחס למה ?"  ושאת הטוב , רואים בחשכה. 
הרצועה הזו מופיעה פעמיים באלבום, את הביצוע הראשון של שי ,שי משה ורונית שחר אני שומע לרוב לבד ואת הביצוע הקופצני של אריאל זילבר , אני שר בכל בוקר עם הקטנטנים שלי ברכב בדרך לגן. 


"אני לא גיבור"  - "אנשים רואים אותי ברחוב עוצרים אותי וכשבאים לבקר כולם אומרים לי שאני גיבור , אבל אני בכלל לא כזה (הוא אומר בהשקה) 
הגיבורה האמיתית היא כרמית , אני אוהב אותך."
הקהל מריע לה ומוחא לה כפיים במשך 2 דקות רצופות והיא מסתתרת בתוך הקהל קרוב אל הבמה , מובכת , הרצועה באלבום מסתיימת במילים "זו את הגיבורה מן האור" והיא בהחלט כזו.

עם כל הקושי שבקונספט של האלבום הוא לא גורם לך לשקוע בעצבות. 
אבל רצועה אחת מתוכו "ציפור דרור" שמבצעת רונית שחר, גרמה לי לרגע לעצור בצד ולהזיל דמעה. 

ציפור דרור. 

למרות המרוץ כנגד הזמן האלבום מכיל 13 רצועות
קובי אפללו מתארח ב"קול זמיר" שולי רנד ב"ריקוד אחרון" שמדבר על זכרון של אמא (ושלושת האחים של שי שלצידו כל הזמן) , מרגנית שעיה מתארחת בטבע וקורין אלאל ואריאל זילבר בביצועים נוספים ל מקום ולמטבע. 
אביתר בנאי סוגר ביחד עם שי את האלבום. 
ונדמה שלכל אורכו שי משה מפיק האלבום התייחס אליו כאילו זה פרוייקט חייו, ולא התפשר לרגע - כבר 3 שבועות שהאלבום מתנגן לי בלופ ברכב ובכל פעם מחדש אני מגלה בו כלי או תזמור חדש שלא שמעתי לפני כן ועל זה מגיע לו שאפו. 

על במת הבארבי אפשר היה גם להבחין בחברות בינהם 
"אז איך הכרנו ?" 
- בטינדר היה לנו מאץ' (הקהל צוחק ביחד איתם) 
שי משה : "שי רוצה לספר לכם משהו" 
משולם : "מה לספר עכשיו ? יום רגיל" (הקהל צוחק שוב) 
והם מתחילים לשיר

גם במופע ההשקה , הכל היה מדוייק 
ביג באנד על הבמה, פרט להרכב הסטנדרטי היו גם 3 כלי נשיפה ו 3 כנרים 
וגם הסאונד באותו הערב, היה נקי תחושה של משהו מיוחד באוויר הייתי בעשרות הופעות בבארבי, באותו הערב היה משהו מיוחד בחלל הצלילים (לא מצליח להסביר את זה)
עם הכניסה לבארבי הקהל קיבל צמידים שלאורך כל ההופעה דלקו באחידות בצבעים שונים בכל רצועה שהתנגנה, אם באדום בכל פעם כשנשמע סאונד הלמות הלב בין השירים או בכחול בשיר "את יפה".  

הדרן - הנגנים יורדים מהבמה ומשולם, מנצל את המצב להגיד תודות נוספות ולשלב הומור "ראיתם מה זה, הם יורדים מהבמה ואני תקוע פה (צוחק) הרסתי להם את הכל" והקהל עומד על רגליו ולא מפסיק להריע לו. 

האלבום מסתיים ברצועה שהוא נושא "סוף או התחלה" 
מהחזקות שבאלבום. 
"כל היום אני יושב, לעצמי אני חושב
  מחזיק חזק במנגינה" 
ביצוע משותף של אביתר בנאי ביחד עם שי.  


הוא שובר שיאים, אם בהתמודדות עם המחלה או בהגשמת החלום, הוצאת אלבום ומופע ההשקה. 
"לפעמים כשאני מחבר את צרופי המקרים....אני מרגיש שהיצירה הזו היא נס גלוי" הוא יכתוב בדברי הפתיחה. 
בתחילת הערב תציע לקהל יו"ר עמותת ה Als 
 "קחו לעצמכם קצת משי".
ובכן משתמש בעצה שלה, מרגע שהאלבום נחת אצלי גם אני "מחזיק חזק במנגינה".

סוף או התחלה.


2 comments: