יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

Skunk Anansie In israel - August 20, 2013


היא נכנסת לבמה אחרי הדיסטורשן בס תופים ובשניה אחת עם הקול שלה נותנת פולס של אנרגיה מטורף שמקפיץ את הקהל, בחליפת פייטים וחולצה ארוכה תפוחה היא קופצת על הבמה, מטפסת על רמקולים, מזנקת באוויר, רצה על הבמה מתכופפת וצורחת אל הקהל כאילו אנחנו עדיין ב 97 ולא עברו 15 שנים.



והקהל, מאושר עד השמיים, גילאי תחילת שנות העשרים ועד סוף שנות ה30 קופצים כאילו מישהו ארז את כולם ביחד במכונת זמן ושלח אותם לשנות ה90.

היכולות הווקליות שלה, הן חלק בלתי נפרד מהפרפורמיות ובסוף שנות ה 40 שלה, היא מצליחה תוך כדי ואחרי מאמץ פיזי להגיע לטונים בדיוק כמו שהיא נשמעה כשהאלבום הראשון של ההרכב יצא.



לאחר שהודיעו על הופעה בישראל הם ספגו ביקורות והיו שניסו לשכנע אותם לבטל את הגעתם.
"באנו לכאן בשבילכם, לא בשביל הממשלה שלכם או ממשלות אחרות היו קולות שונים ברגע שהודענו שאנחנו באים לפה, אין כאן שום דבר פוליטי, הגענו בשבילכם, האנשים שאוהבים אותנו הקהל שלנו בישראל.
"הספיק לכם ממשלות ?" היא שואלת
 "נכון שהספיק לכם ממשלות !"  ומתחילה לשיר את
 
This is not A GAME  

"יש כאן מישהו שהיה בהופעה הראשונה שלנו כאן ב97 ?" וכשכמה עשרות צורחים שכן, היא מחייכת ואומרת "איזה יופי שגם אתם וגם אנחנו לא השתנינו בכלל" זה בשבילכם... ומתחילה לשיר את  Secretly.  

אחרי מספר שירים היא מורידה מעליה את החלק העליון התפוח ונשארת בחליפת פייטים נוצצת שלמה. עכשיו שהיא קלה יותר, האנרגיות רק הולכות ומתגברות היא מבצעת את WEAK ומחליטה "ללכת על קהל" היא מושיטה את היד קדימה וכשאני שולח את היד לעזור לה לרדת המאבטח נותן לי מכה, אחרי מבט חד היא מסמנת לו שזה בסדר ויוצאת לדרך, היא הולכת על הידיים של הקהל שנושא אותה באהבה, ושם היא מצליחה לא רק לשמור על שיווי משקל אלא גם לשיר בטונים מדויקים את המילים של השיר. 


מסתכלת לאחור, מסמנת לקהל שיהיו מוכנים נשכבת על הגב וחוזרת כל הדרך אל הבמה ב Crowd surfing ומסיימת את השיר.

"אתם שם ! ... אתם עדיין יושבים ?" היא צועקת אל האנשים שיושבים על מדרגות האמפי מאחור, "קומו כי עכשיו זה הזמן לקפוץ"  ומיד היא מתחילה שוב להשתולל לקפוץ על רמקולים לצרוח על הבמה ולשלהב את הקהל שקופץ ביחד איתה. 
הם מבצעים שירים חדשים מהאלבום לצד שירים ישנים וכל הזמן הזה הקהל הוא חלק מהמופע. 

"זה השיר האחרון" היא מודיעה לקהל," וכאן אני צריכה אתכם", תתכופפו כולם בבקשה שבו על הרצפה היא מסמנת והשורות הראשונות נענות לה.
ואז היא מפתיעה, יורדת מהבמה והולכת ללב הקהל, כשהמאבטחים נלחצים היא מבקשת מהם לחזור בחזרה ומסבירה להם שהכול בסדר, "אני יודעת שאתם עושים את העבודה שלכם" אבל תחזרו אחורה, כשהם ממשיכים היא מדברת איתם כמו שמדברים אל ילד ולבסוף הם נכנעים לרצונה. 

הקהל מקיף אותה במעגלים כשכולם יושבים היא מתחילה לשיר האנרגיות והחיבור שלה עם הקהל מגיעים לשיא, לקראת סוף השיר שוב הקהל מרים אותה והיא חוזרת לבמה ב Crowd surfing.  

גיל 37, אני מגיע לקידמת הבמה  אחרי שרייצ'ל מסמסת לי  "בוא לכאן" ולא מתכוונת לוותר לי, ושם במשך שעתיים היא גיא ואני קופצים שרים מזיעים ביחד עם כולם, צורחים ונהנים עד עמקי נשמתינו.

וסקין, היא תמיד תהיה הפרפורמרית מספר אחת, עם קול יוצא הדופן והמיוחד שבלי פירוטכניקה או מסכי ענק יודעת לגרום לקהל לחזור 20 שנה אחורה בזמן, לשכוח מהכול וליהנות בדיוק כמו פעם.



תמונות  נוספות מההופעה כאן