יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

רונן גרין - פאזל, אלבום הבכורה


היא יושבת שם מאחור על הכיסא מביטה לצדדים ומחייכת, אתה יכול לקרוא את המבט הסקרן שלה בעיניים במהלך הנסיעה,הנוף ברקע משתנה פעם עירוני ופעם כפרי ועדיין, היא מחייכת צוחקת מביטה ברחובות המתחלפים, ב 02:04 ע"פ שעון הקליפ היא שולפת מפוחית ומנגנת תוך כדי הנסיעה,בדיוק אז התאהבתי בשיר ובקליפ וחיפשתי את שאר השירים שלו.


החיים הם כמו פאזל הוא אומר בשיר הנושא , בהתחלה אתה בונה מסגרת אחר כך לאט לאט אתה מצרף ומשלים את החלקים, לפעמים כשאתה נתקע, כל מה שאתה צריך זה קצת מזל ואם תתאזר בסבלנות - בסוף כל החלקים יתחברו לתמונה אחת שלמה.
 וכמו מקשיב לעצה של עצמו הוא התבשל עם המוסיקה שלו לאורך השנים וכשתמר אייזנמן לצידו מפיקה את האלבום ואחראית  גם על גיטרות  ושירה בחלק מהשירים, התהליך הארוך והממושך בסופו של דבר השתלם.    
כי כשכולם עושים אינדי,מנגנים פולק ומושפעים מ"רדיו הד" גרין יוצא עם אלבום שונה, קאנטרי ורית'ם-אנד-בלוז שמחזיר אותך לגרייס-לנד של פול סיימון, bill callahan ו José González ואפילו ל black bird של הביטלס במחווה ברצועה הרביעית .

כשקיבלתי לידי את גרסת הה"הארד קופי" של האלבום לא הופתעתי כשראיתי את רמת ההשקעה והמחשבה בעיצוב בדיוק כמו שהוא השקיע בשני הקליפים של הסינגלים אותם שחרר לרשת, בשניהם מככבת בתו תמר, אחרי שתראו את talk about god תצטרפו גם אתם לדעה שלי שמגיע לו צל"ש על חינוך מוסיקלי משובח לגיל הרך.



אבל גם כשהפאזל בסופו של דבר מסתיים התמונה הכוללת  לא בהכרח תהיה "מושלמת ויפה" זה אלבום עם אמירה.
ב Roof top blues  הוא מביע את דעתו על ההתנהלות של ההוא שם שיושב בראש הפרמידה לאחר שנבחר ומסתכל למטה ורואה את האנשים כטיפות, אבל אם כל הטיפות יתחברו ביחד לנהר, הן מסגלות להגיע גם לראש הגג.

There's a man who sits there
Up on the roof top
He looks down at everybody like we are just a little drop
He will get very worried soon
Because many drops can make up a river
I just hope the water, I say, rises right up to the roof top

בדרכו שלו לצד צלילי המפוחית גיטרה כשהוא מביט לאחור במרחק השנים  על שירותו הצבאי הוא לא חוסך גם  עם הקרירות בהחלטות שקיבלו מפקדיו ב

I carried on my shoulders a gun for three years
A systematic way to teach me all the fears
They said don’t trust yourself because we know what's right
And so what, so what if a friend of yours dies tonight

אלבום קונספט - הפרופגנדה הפרטית שלו, מחאה מוסיקלית שקטה ונעימה לא צורחת אנטי ממסד אבל גם לא חוסכת את הביקורת הנוקבת והקשה. 


ויש גם שני שירי אהבה, לא קיצ'יים, בלוזיים עם טקסט קצר בכל פעם כמו מנטרה שחוזרת על עצמה והמילים שלו מעבירות בשיא הפשטות אבל בעוצמה את הרגשות והתחושה כשאחד מהם סוגר את האלבום ברצועה אחת רכה.

מופרע קשב, שונא פאזלים(אותי זה לא מרגיע זה מעצבן) אבל הנה יוצא דופן,קאנטרי ורית'ם-אנד-בלוז משובח שמלווה אותי כבר שבוע רצוף לאורך הנהיגה והופך אותה לרגועה.