יום ראשון, 18 ביוני 2017

המחווה לג'וני קאש - לקראת ההופעה, חמישה משתתפים מספרים על החיבור האישי עם האיש והקאש

Image may contain: 1 person, closeup and text




AIN'T NO GRAVE CAN HOLD MY BODY DAWN
ג'וני  שר פעם, אמנם הוא כבר כמעט 14 שנים לא בעולם הזה, אבל הוא בהחלט השאיר אחריו מורשת מפוארת משלו ב 50 שנות היצירה שלו.

בתוך ים הטריביוטים שצצים בתקופה האחרונה - קורנל,קוביין,בואי,כהן ופרינס...
-טוב המוות אינו מחוסר עבודה ובשנתיים האחרונות הוא החליט לאהוב במיוחד מוסיקה איכותית ,
שיתוף פעולה והפקה משותפת בין מעיין בר יואל ( MBY Management) ונאטישה (אינדיד) 
יעלה ב20 ליוני מופע המחווה לג'וני קאש  בלבונטין 7 והן מביאות רעיון שונה - טריביוט אחד שלא קם "לזכרו" ,  או לציון 30 או שנה למותו.

חמישה  מהמוסיקאים מספרים על החיבור שלהם לקאש ועל השירים שהשפיעו עליהם או שבחרו לבצע.



דני גלבוע - A Boy Named Sue

"בסופו של דבר מה שאני הכי אוהב בג'וני קאש, זה שעם כל היותו אחד מאבותיו של ז'אנר הקאנטרי ואחד האייקונים המזהוים איתו יותר מכל, שהוא גם הכי רוקנ'רול בגישה באטטיטיוד, הוא אומר מה שהוא חושב בלי לדפוק חשבון, הוא יכול להיות עוקצני וסרקסטי, וכשהוא בוחר להיות רך ורומנטי האפקט הזה מתחזק שבעתיים, בכלל הטקסטים של האיש מלאי מוסר השכל ויש בהם חוכמת רחוב אמיתית, כל אלו בצירוף עם הקול החם וההגשה, יוצרים תמהיל שקשה להתכחש אליו, ונראה לי שזה גם מה שגרם לג'וני להיות פופלארי בכל רחבי העולם על אף שמדובר בז'אנר שהוא כביכול ל "אמריקנים בלבד". כמובן שאחר כך העבודה עם ריק רובין וההקלטות של הקאברים לשירים מוכרים של אומני רוק מפורסמים הנגישו אותו עוד יותר לקהל צעיר, אבל גם בג'וני של פעם, כאמן קאנטרי חכם חצוף ובועט יש את הקסם. השיר שבחרתי הוא אחת הקלאסיקות הגדולות שלו שהפכו את ג'וני למה שהוא"


- זו רצועה תיאטרלית ומלאת הומור כמו הטקסט שלה, ודני בהופעות שלו בין השירים מכניס קטעי קישור לפעמים גם כאלה שלא היו מתוכננים מראש ובין הצלילים גורם לך לחייך ("סיפור על כלב צעיר וכלב זקן")
  כאן הוא בשיר משלו "ככה זה" 




רחל ירון - Next in line

אף פעם לא שרתי שירים של ג׳וני קאש

אבל תמיד כשהרגשתי שאני רוצה קצת להירגע ולהיכנס לתוך עולם קצת אחר יותר כואב יותר אמיתי יותר שמתי אותו באוזניות בלי שאף אחד יפריע לי.
אחד השירים שאבצע הוא ״next in line" שהמילים שלו נותנות לי תקווה בכל הדבר הזה שנקרא ״אהבה״ אולי זה קצת קיטש מצידי אבל זו האמת ולפעמים היא קיטשית. אני שמחה ומתרגשת לקחת חלק בערב המחווה בלבונטין, להביע חלק אחר ממה שאני עושה בדרך כלל, עם עוד מוזיקאים מוכשרים ומיוחדים.


וכאן - היא באין יציאה שלה , שאני מאוד אוהב וכמו סוגר מעגל עם הקאש (אפילו בתמונות הקליפים)




ניר שלמה - Hungry


בתחילת הדרך שלי כבן אדם שמחזיק גיטרה ושר שירים, ג׳וני קאש היה השפעה חזקה.
הוא תמיד לבש שחור וכתב את הדברים שקשה להגיד.
בערב מחווה בחרתי לשיר את hungry שהוא דוגמא טובה לזה.


ניר שלמה הוציא השבוע סינגל ראשון מהאלבום השני שיצא בקרוב "לישון בלעדיך"
פעם, הוא היה עושה הכל בשבילה, היום הוא עושה הכל בגללה - וגם כאן יש רעב בטקסט


"החברים בחרו צד
והתחיל הקרב
ושורפת כל כך השאלה
נו מה את עושה עכשיו?
כל פעם שאת אוכלת
אני נהיה יותר מורעב"



הגר לוי -One More Ride

וידוי קטן: לא הקשיבו אצלנו בבית לתקליטים שלמים של ג׳וני קאש. כן ידעתי לזהות את קולו מגיל מסוים אך לא היתה לי הזדמנות להעמיק מספיק
ולכן ההזדמנות הזו - לבצע שיר שלו בערב מחווה - היא מופלאה. קצת כמו אדם שלא ביקר מעולם בפריז ומגיע אליה בגיל מבוגר,
ומעריך אותה באמת. כי איך אפשר שלא - הקול של ג׳וני קאש מכיל עולמות שלמים שמדברים על מסעות, על חופש, על תנועה. השיר שבחרתי לבצע,One More Ride
מכיל בדיוק את האוירה המדבקת הזה שאותי תפסה: הדרך הפתוחה, האינסופית של מי שרק ממשיך לחפש.
מי שלא באמת נח ממסעות.
אני מאד מזדהה עם זה. להיות כל הזמן במסע ובחיפוש, זה מפחיד ובודד, וקאש מודע לזה היטב ולא מנסה להסתיר את זה. אבל הוא מקבל את זה ומחבק את זה בחום.
ומהחיבוק הזה אני מאד נהנית לטעום עכשיו, במיוחד כשיש מאחורי כבר כמה קילומטרים במקצוע ובחיים.


וכאן, ב SHORE שלה, היא מתארת בלייב את החיפוש ואותם הקילומטרים שהיא עוברת בכדי להגיע בסוף לאותו החיבוק.

You said you knew where peace was
you said you knew where peace was,
Well I’m still here, I’m waiting for it, I’m waiting for it


I don't know how to float
I just reach out to the shore
You swim me by so fast, you swim me by…


One day I will know love when I reach it
(I reach out to shore, I reach out to shore)







סגול 59 - Big River

"אם אנשים היו מייצגים מדינות, ג'וני קאש היה אמריקה. על כל הסתירות, המסתורין, היופי, האכזריות, החסד, התקווה והייאוש, הלוקאליות הפטריוטית מצד אחד והמרחבים האדירים של האפשרויות מן הצד השני. הוא הוציא אלבומי גוספל אבל שנא את הדת הממוסדת, הופיע בפני אסירים שנשפטו למוות ובפני שועי עולם לוגמי שמפניה, איש של מוסר וכבוד עצמי, שהתמכר לסמים ואלכוהול, אמן שטבל עצמו מדי פעם בקיטש לאס וגאסי נוצץ ובד בבד הקליט בלדות רצח מצמררות בליווי גיטרה בלבד. ובדרך, יצר גוף עבודה שמגדיר את המדינה שבה חי, את האתוס האמריקאי ואת כל טווח הרגשות, העליות והמורדות, השמחות והאכזבות בחייו של כל אדם, אמריקאי או אחר, על פני הכדור. שלושה אקורדים והאמת - זה כל מה שהיה נחוץ לו בשביל זה"





כאן בוא ברצועה בשם 921 מתוך האלבום "עוד נוסע אחד" - 921
בו הוא מארח את גבע אלון בגיטרות ורונה קינן בקולות






פרט לגלבוע,ירון, ניר שלמה ,לוי וסגול 59 יופיעו גם 
גדי רונן, איתי מזילו, מיקה שדה, צ'צ'ה מליטו,צד ג , גור יניב וירון בן עמי. 
זה בהחלט הולך להיות מאתגר ומעניין לכל אחד מהם. 

לרכישת כרטיסים לחץ כאן 










יום חמישי, 13 באפריל 2017

יאיר רובין - כשהרדיו לא דולק הוא שומע בראש ניק דרייק.





"מה אתה שומע ? אתה חייב להקשיב לחדש של יאיר רובין" זאביק הכתום אומר לי (וכרגיל הוא צודק)
- מה חדש ? זה לא הראשון שלו ?
פספסתי אותו , וככה זכיתי להקשיב ל 2 אלבומים חדשים.

כשפגשתי אותו בפעם הראשונה, הוא רץ במדרגות לובש חולצה תוך כדי, כשבראש מתנגן לו ניק דרייק
"כמו אז בחורף המשוגע" , נכנס לרכב לנסיעה קצרה שמסתיימת בים ביחד עם ההיא שהסתכלה על התנועה מעץ הדובדבן.


על מה את חולמת עכשיו ? הוא שואל אותה כשהם מגיעים לים, והקליפ הזה עם הגיטרות שלו בסוף התנגן אצלי שבוע רצוף בלופ במחשב ובמשרד.



האלבום נפתח עם ריצה של כלב אל הריח המוכר.
הוא חוזר אל השכונה , לאנרד מתנגן מהחלונות הכל שם נשאר אותו הדבר
על כוסית של ערק היא תספר לו שוב על הגבר שעזב על גב הכעס וכנפי הגאווה
"תחזיק ב2 ידיים הגדר נמוכה".

ב"1997" הרצועה השלישית, הפעם הוא חוזר בזמן עם השכן הזקן שאומר לו שלום רק כשהוא איתה, אל אותו הלילה של ידיים מחפשות (הוא לא זוכר איך זה נגמר)

"האור נשאר".
"הגדר נמוכה" היא אמרה לו ברצועה הראשונה, אבל הוא כבר ידע את זה בשיר הנושא
כמו בפעם ההיא שלא החזיק מספיק חזק


"כשבכית לא הפסקתי לדבר
המשכתי כשיצאת
איך היינו שרים
איך צחקת

מול המנורה שאת קנית

עוצם עיניים
האור נשאר"

ונשאר רק האור במנורה שהיא קנתה , אחרי שהיא יצאה.





לאורך האלבום הוא חוזר אחורה בזמן בשני מיימדים
הוירטואלי בזכרונות, ובעולם האמיתי כשהכלב רץ לצידו 
אל אותם הריחות , התחושות הלב שלא פעם נשבר אם כשהוא עומד במרכז הסלון ומדבר בלי העיניים (עם אבא שלו ?)  או לאחר שמוצא את עצמו לבד עם האור שנשאר, כשבכול הזמן הזה, מתנגן לו בחלל המודעות פסקול משובח לפי הסיטואציה בה הוא נמצא. 

ואני, "מה את חולמת עכשיו" שלו התנגן לי בחלל המודעות, "כשהרדיו לא דולק" לא פעם. 

וזה, אומר הכל על האלבום בעצם.




יום רביעי, 12 באפריל 2017

אור אדרי - מכודדת


נשים שמנגנות על בס - לא פעם אמרתי שיש משהו מיוחד בזה, ושהן גורמות לו להשמע אחרת.
ואת אור אדרי אי אפשר לפספס, מי שעוקב אחרי המוסיקה הישראלית יכול היה להבחין בה ב "טרי פוייזן","מונטי פיורי" בפרוייקטים של אמדורסקי , "ריו" (הצמד עם זואי פולנסקי) ועכשיו, סופסוף גם באלבום בכורה משלה.

האלבום קיים כבר הרבה זמן ברשת כסקיצות בטיוב , כבר לפני שנתיים במהלך טיול בירדן צילמה קליפ שביימה ביחד עם איתי אנגל לשיר "עיוורון" מתוכו והעלתה אותו לרשת.


הוא נפתח ברצועה בצרפתית, טקסט שהיא כתבה בשם "אל תקראו לשוטר" 
עובר ל"חדר חושך" בו היא "תמשיך לפחד על הלב" ותבצע מחווה לקרני פוסטל ו"ביקיני" , הקליפ המושקע שלו צולם בהשראת הקליפ של אחת מהקלאסיקות של מוסיקת האינדי ושהשפיע על לא מעט מוסיקאים ויוצרי אינדי כיום
 "גם כשאני איתך" וצפויה גם הפתעה בסופו.  



הרצועה השלישית, קאבר מפתיע לדוידוביץ' של דני מסנג וכמו במנהרת הזמן לוקחת  את הביצוע הבוב דילני שלו מ 1975 לעולם הדיגטלי מבצעת לו מתיחת פנים בביצוע שאף עולה על המקור. 
היא מקדישה את הרצועה הזו בפרט ואת האלבום בכלל לסבא שלה (דב דוידוביץ')"איש אהוב ומיוחד שהשריש בי את האהבה למוזיקה ולחיים טובים". 

פרט לדודוביץ' יש קאבר נוסף ל "חי על הסף" של סאבווי סאקרס בו רם אוריון מתארח, בהופעה ב תדר, אביב מארק מצטרף לשניהם אל הבמה לביצוע שלו , הוא גם חבר אמיתי ולפני שיבצע את השיר יפנה את הקהל להביט הצידה אל עמדת המכירה "אתם רואים שם ? יש דיסקים וקסטות אז לכו לקנות קדימה". 

האלבומים והקלטות במהדורה מוגבלת , 50 בלבד , היא מספרה וחתמה עליהם אחד אחד בכתב ידה בצירוף חותמת אודם של השפתיים שלה , פריט לאספנים.
 (אני רכשתי את עותק מספר 9 !)

גם זואי פולנסקי עולה להתארח והן יבצעו את "אומץ" של "להקת המים" המשותף שלהן REO "הייתי צריכה קצת אומץ" אור אומרת בחיוך כשהוא מסתיים "עכשיו אני מרגישה בבית". 



כידוד - שם ההר עליו יושבת העיר ערד, מקום ילדותה והמשמעות הנוספת "ניצוץ". 
למרות שהיה ברשת ונגנז, היא מוציאה אותו בזמן שהכי הרגיש לה נכון.
כנראה חכתה ל"ניצוץ" שיצית את הרצון והעיתוי הנכון להוציא אותו 
ובצדק, קליפים מושקעים ובילד אפ שנבנה תקופה ארוכה 
(עם עזרה מ"הילדה פריאל" האלטר איגו שלה) 
והופעת ההשקה ב"תדר" בה התארחו רשימת מוסיקאים מכובדת. 
היו גם רבים מהם בקהל, כשהיא על במה כמעט ללא תאורה, נוצצת שם ב"אאוטפיט" הלבן שלה. 

היה שווה לחכות. 












מיכל גבע - Dancing to the place she is in charge


                                                                   צילום : שגיא אזולאי

אני מקבל עשרות בקשות לתמיכה בפרויקט מימון "הד סטארט" בשבוע. 
החל מאלבומים ועד לספרי בכורה, לעיתים גם מחברים קרובים 
ומשתדל לעזור ביח"צ בתהליך גיוס הכספים לאלבום המיוחל.
אבל כאן, משהו אמר לי "אתה חייב" מן צורך לא מוסבר , וזה האלבום היחיד שבו תמכתי כספית בהד סטארט. 

השקה באוזן בר
גבע נכנסת מצידה הימני של הבמה עם מעיל זהוב כשהברדס מכסה את ראשה ,מתחילה לנגן והביטים האלקטרוניים שלה , מכסים את הקהל ולוקחים אותו אל המקום שבו היא כרגע  In charge.



בשיר השני היא תחליף את המעיל המוזהב בחשמלית שחורה לבנה, ובניגוד לטקסט שלה ב CHEST



I was supposed to win this mess "
I was supposed to win your heart 
You were supposed to leave the past 
"I was supposed to win your lust

שם היא מחזיקה את הקלפים קרוב אל החזה ולא חושפת את הלב , כאן היא כבר משתפת את ההתרגשות וההיי שכרגע היא נמצאת בו , "אמרתי לעצמי שלא אדבר עד אחרי הרצועה השלישית, אבל אני בהלם שאנחנו כאן בהשקה אחרי שנתיים עבודה".
וכבר ברצועה השניה היא מנצחת את ה mess וזוכה בליבו של הקהל.
כשקרני פוסטל תעלה להתארח הן יבצעו את "גם כשאני איתך" שמתחבר עם הטקסט של let me go בפרט ושל האלבום בכלל.



זה אלבום שמדבר על אהבה, התבגרות והתפקחות
על העליות והירידות רגעי השיא והקשיים שלצידם. ב DANCING היא רוקדת אבל לא בשביל אף אחד אחר, רק בשבילה וגם לאורך כל הלילה 

I'm dancing again" 
I'm dancing alone 
I'm dancing all night long 
I'm dancing again 
I'm not dancing for you 
   "I'm dancing all night through 





ולמרות זאת, היא תבצע שיר בעברית והפזמון שלו הן המילים " תתחתן איתי".
- "עכשיו רק הבנות" היא תגיד , והנשים בקהל (בו יושבות בין היתר גם עינב ג'קסון כהן,סיוון טלמור, איה זהבי פייגלין וסמדר אקראי) ישירו איתה בהרמוניה וחיוך. 
בהמשך, בתודות,  היא תגלה שבן זוגה מצלם את ההופעה , ושיש להם גם הרכב משותף בשם THC - The human connection 
ותבצע שיר גם מהפרויקט המשותף

YOU R YOUNG 

שיר הנושא סוגר את האלבום, ובתוכו סימפול מתוך הסרט
שמסתיים במילים  "But you are young and the young heal quickly
והוא מתחבר עם המילים של גבע בסוף ההופעה.

"אני חייבת להגיד משהו, תמיד אומרים תקטינו את עצמכם אל תראו את הכל בהתחלה, אז זהו שלא ! תהיו אתם תעופו על עצמכם ותעשו הכי טוב שלכם, אל תקטינו אף פעם" 
אחרי שנתיים של עבודה אינטנסיבית על האלבום, היא בהחלט יכולה להגיד את זה.
הטקסטים שבו מרמזים על התהליך שעברה ב Blueberry Hill (האולפן הביתי) שלה.
"The best journey I have ever had." היא תכתוב בקרדיטים בדף הבאנדקאמפ. 

אלבום בו היא בהחלט מנצחת, משחררת את מי שהיא רוצה וכבר לא מחביאה את הקלפים שלה קרוב אל החזה, היא משתפת את ההתרגשות, הלבטים והקשיים כשהביטים, הגיטרות וכלי הנשיפה עושים ברקע עבודה נפלאה. 


YOU R YOUNG קרני פוסטל מתארחת










יום שישי, 7 באפריל 2017

סמדר אקראי מנערת אבק וחוזרת אל הבמה


ההופעה נפתחת כשהוילון מסתיר את הנגנים
בקדמת הבמה, פסנתר כנף.

אלדד צטרין יתיישב יתחיל לנגן ואז היא תכנס ותבצע את silence מיד אחריו הוילון יפתח והיא תבצע את "אבק" כמו מנערת אותו מעליה , תכלס כבר בתחילת ההופעה ניתן היה להבחין כי בכל שלב הושקעה מחשבה ומאמץ ניכר לשלמות, ונדמה כי לא לקחה הפסקה מהבמה.

מאוחר יותר היא תספר כי התראיינה בתכנית רדיו לא מזמן, וביצעה שם קאבר ללאונרד כהן - סוזאן שהעיר בה את הצורך לחזור אל הבמה.



"כביש 1" הוא הגשר שלי בין ירושלים לתל אביב.
בין הקודש לחול, 2 הקצוות ואני נמצאת עליו הרבה"

היא תשנה לרגע את סדר השירים
 "- סדר אקראי תרתי משמע" חיים לרוז יצעק מאחור "במסגרת הקצוות שלי" היא תגיד ותבצע את
 "כל הנהרות" של אבות ישורות.
לירון עמרם יעלה להתארח והם יבצעו ביחד 2 שירים.
לאחר מכן היא תבצע את "לא התכוונתי" תדמע לאורכו ובשיאו.
 מיד לאחר מכן יתחיל "תמיד אותו דבר" עם המקצב שיגרום לה לחזור ולחייך בשניה.

אלדד צטרין יחזור אל קדמת הבמה בהדרן
"הכרנו בעצם בגלל ששלחתי בטעות אליה הודעת וואטסאפ"
- "אין טעויות, יש סדר אקראי" היא ענתה לו וזה התגלגל לאירוח בהופעה.

צטרין יבצע שיר שלו ומיד לאחר מכן היא תסיים את ההופעה בקאבר לניצוצות כשצטרין מלווה אותה בפסנתר כנף.

יש שירים שצריך הרבה אומץ לבצע להם קאבר.
ואקראי במקרה הזה לוקחת את הנצוצות למקום נפלא משלה בהופעה מושקעת עד לפרט האחרון
כמו בכלל לא לקחה הפסקה מהבמה.

(ושאפו ענק לג'רמי הבעלים של האזור על תפעול העניין במתוקתק לאורך כל ההופעה)





יום חמישי, 6 באפריל 2017

נעה סגל - היא היתה עושה את זה שוב


                     צילום : דין אהרוני  

היא מתופפת במספר הרכבים במקביל ובעשרות פרוייקטים 
כל הרכב ייחודי בסגנו שלו , והיא עם הבייס דראם והמצילות משאירה בכל אחד ואחד מהם חותם 
כמו קולינס ואבן צור , גם היא בצעד אמיץ לוקחת את התופים אל קדמת במה ומוציאה אלבום בכורה, ועכשיו, כשהיא סופסוף כאן 
"אין מה לנדוד ואין מה למרוד יותר" 





 אחרי שיר הנושא שפותח את האלבום באווירה רגועה היא תכה חזק בפאנק על התופים 
היא תעשה את זה שוב , אותו הדבר וגם אחרת לגמרי לאורך האלבום , מהרצועות החזקות שבו , בהן היא מתחשבנת עם עצמה על דברים שהיו ולא מתחרטת, היא כאן במלוא הנוכחות שלה. 
בהמשך תבוא גם התפקחות/התפכחות 
שהטקסט שלה, גורם לי לחזור אליו שוב ושוב 

"לא בונים ארמונות על דירות שיכון לא חופרים בורות בסדקים
שחור לא נצבע בורוד
ואפור לא נצבע בשחור ....

אנחנו לא גיבורים היום
לא רק היום
אנחנו לא גיבורים
והזוהר הוא רק האור הנשבר
על הדמעות שלנו לרסיסים "





כשהתארחה כאן בבלוג בפוסט אורח כשפרוייקט ההדסטארט עלה לאוויר 
סיפרה על העבודה עם יהוא ירון שהפיק את האלבום 

העבודה עם יהוא הייתה מפתחת, מקצועית ומדויקת ויחד עם זאת כייפית, נעימה, ומפרגנת. באמת זכינו בעבודה איתו, הוא שיפר אותנו מאוד כהרכב, דייק את השירים ואת השירה, ולא נגע במה שלא צריך לגעת. כיף לעבוד עם מישהו רגיש מוזיקלית, טקסטואלית והכי חשוב אנושית, אבל שממש לא מתפשר.

מבחינה מוזיקלית, יהוא העשיר אותנו ופתח לנו את הראש עם רפרנסים מגוונים ומשוגעים, אבל ידע לשמור גם על משהו מאוד אותנטי ונאמן למקום שממנו הגיעו השירים.

לצד הטקסטים האישיים שלה, ובהם היא רואה את הדברים במבט לאחור
יש גם מלא הומור כמו הרצועה המפתיעה "בולבולים" או ההתחשבנות עם אהבה ישנה ב "מקום שני" (אפשר לשמוע את החיוך שלה בהקלטה של השיר הזה) 

כשהגיעה פעם להופעה ב"אביגדור" היא הבחינה שמישהו "פילס" את המוניטור עם ספר.
כשהיא שלחה יד ליישר אותו, היא הופתעה
-  זה היה ספר שאבא שלה כתב (העיתונאי ישראל סגל) 
 ולו היא הקדישה את האלבום. 

האלבום יסתיים עם גחל, והמילים "האם מכל הבערה נשאר עוד גחל שלוחש את שמי ?, תן לו עוד לדלוק".
ועכשיו כשיש לה את אלבום הבכורה שלה, "הכל במקומו"
הגחל האישי שיתנגן וידלוק שוב ושוב. (אצלי, זה בטוח לפחות) 

מקווה שהיא לא תעצור כאן ו"תעשה את זה שוב" עם אלבום נוסף , גם אם הוא יהיה אותו הדבר או אחרת לגמרי.





סיוון שטולצנברג - יושבת כאן על עץ דובדבן ומשיקה אלבום בכורה




כשפגשתי אותה בפעם הראשונה, היא נכנסה לרכב , התיישבה במושב הנוסע ליד הנהג.
- שותקת-
הרחובות התחלפו והיא , הניחה את רגליה על הדשבורד ונשענה לאחור ועדיין
-שותקת-
ואז, היא התיישבה שוב , הביטה עליו ולבסוף כשהרכב נעצר מול הים
היא החזיקה לו את היד לרגע ונשענה לאחור.
כל זה היה בכלל בקליפ "מה את חולמת" של יאיר רובין , מי שהפיק את אלבום הבכורה שלה ובן זוגה.

בפעם השניה שנפגשנו , היא ישבה על עץ דובדבן, הביטה על הזמן והמכוניות שנסעו בכביש המהיר.



האלבום נפתח ב intro  של קולות רקע שהוקלטו מחוץ לאולפן מיד לאחר מכן היא תטפס על עץ הדובדבן וציפר תשיר לה שם שיר בוקר
"כשיעבור החורף" ברצועה החמישית , היא תגלה שהעצבות היא אמת והיא תוכל אחריו להסתכל שוב בעיניים (אולי) עד אז  התופים של מתן אפרת הבס של יהוא ירון והחשמלית של רובין יעשו שם עבודה נפלאה בפסקול רקע לחורף. 

  

באלנבי היא תתוודא שכשהוא מנשק אותה, אחרי דלת בלי שם משהו משתנה 
ובאיזה מזל , שיר הנושא היא תגלה שבעצם הוא משחק בה , לא מזיל דמעה ותגיד בציניות מפתיעה
"אתה אוהב אותי היום , איזה מזל איזה מזל" 

בהופעת ההשקה נמצאים  איתה על הבמה שחר חזיזה , יהוא ירון (יחף) ורובין,  היא תבצע ביחד עם גדי רונן שיתארח את " תחזרי" שמסתים במילים 
"את עוד תעמדי זקופה"  
כשיש לה הרכב כזה על הבמה ביחד איתה, היא בהחלט יכולה כבר להתסתכל בעיניים ולעמוד זקופה 




האלבום יסתיים ברצועה בשם "שיר לאדית" 
הרצועה היחידה באלבום שהמילים לשיר הן לא שלה 
אבל הי ! רגע ! יש עוד 2 רצועות לא ממותגות, סודיות  בסוף האלבום 
אחרי שהחורף עבר , היא עומדת זקופה היא ב"נירוונה" משלה. 






יום ראשון, 19 במרץ 2017

נקמת הטרקטור - כשהלבונטין "עף למקום אחר"





כבר בדרך אל הבמה מחדר האמנים , כולל העמוד המסתיר, בללי מקבל חיבוק חם תרתי משמע מהקהל.
וכשהוא מתחמש בגיטרת הבס, הוא כבר עם חיוך של התרגשות על פניו.
"איזה קבלת פנים מדהימה" הוא אומר
ומיד מזהה בצידו השני של הבמה' את "הגרעין הקשה" של הקהל שהולך אחרי ההרכב להופעות פעם אחר פעם..

כשההופעה מתחילה בצלילי הג'ונגל פיתוח" דרך הויולה של גליה חי, אתה רק יכול לשער לעצמך איך זה הולך להמשך.
הקהל מיד קופץ ורוקד.
זה ימשיך לאדרנלין והאטרף בסוף דברי אליי מתחיל בעיקר כשהוא נגמר.
ואז, ברלין ובללי יכה עם גיטרת הבס על המצילה בחיוך במקביל.

Image may contain: 1 person, playing a musical instrument, guitar and concert


28 שנים לעפיפונים.
בללי יספר על עפיפונים ואיך עפו להם כבר 28 שנים הוא ירים את המים ויגיד "לחיים".

- "עד דלאידע"  מישהו יצעק מהקהל
"אבל נגמר"
- לא נגמר לא נגמר , הבחור בקפוצ'ון האדום יצעק בחזרה.
גליה חי תלחש לבללי משהו ואז הוא יגיד.
"אתה יודע מה, אני חורג מהרשימה", אתה מכיר את אבן עזרא "אל נורא עלילה" ? , אז לא זה (הקהל צוחק).
מהאלבום שלנו "מה לאהובי"שיצא משירי אבן עזרא, אני מקדיש לך את "שתה אחי"..
והקהל הרויח עוד שיר !

בסוף השיר בללי מבחין שהבחור כבר לא בקדמת הבמה, "איפה הוא ?"
- הוא לקח את זה טוב, הלך לשתות - חבר שלו יצעק בחזרה.

"עכשיו מתנתקת..." שלא יתנתק לי . (שוב הקהל צוחק) והבחור מגיע אל הבמה עם 2 צ'ייסרים של ויסקי, אחד בשבילו ואחד בשביל בללי.

לאחר מכן יגיע "אופניים וספר" שיחזיר את כולם אל נקודת המבט של המבוגר האחראי.




"אני לא נוהג לספר על שירים" אבל השיר הבא, נכתב לפני 25 שני בעקבות כתבה בעיתון שראיתי והוא סיפור אהבה בין חייל ישראלי לבחורה מדרום.
והם ינגנו את "היא".


ב"שקט" הם שוב יחזרו להשתולל ויהנו כמו להקת בני 17 שעכשיו סיימו לנגן ג'אם במקלט בפול דיסטורשן
והבחור עם הקפוצ'ון האדום יגיח שוב עם צ'ייסר של וויסקי ביד.
"בללי תעשה לי טרקטור" מישהי תצעק מהקהל והוא יצחק.


Image may contain: one or more people, people playing musical instruments, people on stage, night and concert


הדרן
הם חוזרים אל הבמה, והפעם זו גליה שתשיר. 
"בריאן אינו אמר על האלבום של וולווט אנדרגראונד שמי שקנה את האלבום הפך למוסיקאי". (שיצא בדיוק לפני 50 שנה)
ותבצע מתוכו את  All Tomorrow's Parties כשהויולה שלה  לוקחת אותו למקומות נפלאים וחדשים. 

מיד לאחריו יבוא "פרח קרח" וכמו מעבר חד אל הקצה השני, הם יסיימו את ההופעה עם "סליחות" עד שהגיטרות של בללי ולייבוביץ' יעלו עשן. 

הפעם האחרונה שראיתי אותם בהרכב חשמלי מלא, היתה כשהם השיקו את "נשאר רק לרוץ" 
(כן כן יודע, לא מבין איך) אז, בהשקה,  זה היה ערב מרגש, מעין חזרה של ההרכב לפעילות שדקה לפני ההופעה הודיעו על שחרור שליט
אם רציתם לראות אנשים מאושרים הייתם צריכים להיות שם באותו הערב.

ברביעי האחרון כשהגעתי ללבונטין, זו היתה "הופעת גארנג'" שנתפרה בול למידותיו של המקום
הטרקטורים גרמו לקהל "לעוף למקום אחר". 

אביב ברק חנך וחרך שם את סט ה BUZIN החדש שלו, אני רק מקווה שזה אומר שיהיו עוד הרבה הופעות כאלה. 



יום שישי, 3 במרץ 2017

רחל ירון - עושה לכם "ורבל קינט" והוא יוצא פראייר לידה





בעניים עצומות על חבל דק , היא מנסה לשמור על מרחק
והאלבום נפתח ברצועה מרגשת ומלאה בטקסט חושפני




- היא יודעת שלברוח זה לא פתרון, שיש כמה דרכים להסתתר, לעומת זאת יש גם כמה להשאר

"אין לי זמן הכל מתמלא בעשן" , כמו במרוץ אחרי הזמן
בגיל 21 היא מחזיקה בידה אלבום שהפיק עמית ארז, ואלונה נוף עצבה לה את עטיפת האלבום, 
כבר הספיקה להופיע בפסטיבלים נחשבים.
לחיצה על PLAY והצלחתי להבין איך הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית הזו.

הרצועה השניה כבר קצבית יותר הנגנים שמפליאים לעשות באלבום, כאן גם יוסיפו מקצב במחיאות כף
קרן אן , כבר לא גרה כאן אבל בהחלט משפיעה מרחוק

ברצועה הרביעית, כמו גלגלי רכבת שמחוברים ומניעים קדימה, העליות והירידות של המקצב, אתה כבר מבין שזה אלבום שילך איתך תקופה ארוכה, במשך תקופה האזנתי לו בדרך הדיגיטלית
כשהגיע לידי ההארד קופי - האלבום קיבל תפנית חדה.

הרצועה מסתיימת במילים :
"כשראיתי אותך מרחוק 
  הבנתי שהגעתי הביתה
  אבל כמו חלום בלהות
  עלית למעלה"

לאחר המאבק העיקש עם הצלופן, כשפתחתי את האלבום הבחנתי בתמונה שלה עם הקדשה

שורה אחת שלכדה לי את העין, ונחמץ לי לשניה הלב,  כמו נורה חץ שטרף את המילים וכל הטקסטים קיבלו משמעות אחרת.

" האלבום מוקדש לאבא שלי שאותו לא זכיתי להכיר" 



לרגע אחד היה לי פלאשבק ל20 השניות האחרונות בסרט "החשוד המיידי" בהן תנועה אחת של ורבל קינט (קווין ספייסי)
טרפה את הקלפים והחזירה אותך לראות את הסרט שוב ושוב.

כי אז הבנתי ש"לחי אדומה" לא מדבר על אהבה נכזבת, אלא על שברון הלב הגדול של אמא שלה לאחר האובדן
ושגרת היום הכל כך אפורה (בכלל מגיעה לאמא שלה צל"ש , להיות במצב הזה עם תאומות ..לא קל)

לחי אדומה כמו מתחבר לי עם "נמרים" של רוני אלטר, שגם הנוכחות שלה מורגשת כאן
ומיכה הרשליקביץ שניגן עם אלטר, היום מנגן עם רחל בהופעות וללא ספק מוסיף עם הסאונד של המיתרים שלו וויב וערך מוסף.

ואז הגיע תורו של יהודה עמיחי באלבום.

היא מבצעת את המילים שלו כשברקע הדיסטורשן של ארז חותך בכדי שתרגיש את הגעגוע
בהופעה האחרונה שלה לחלוטין בצוזאמן , היא תקדיש אותו למיה, הבעלים של המקום, שבימים אלה נסגר ומשנה מקום והיה לה כמו בית.

"היה לנו הסכם" - מיה חזרה צועקת
ולאחר שרחל תסיים לבצע אותו, היא תתחיל לנגן אותו שוב  ותבצע אותו פעם נוספת.



ב"חדרים" וזר פרחים" הקצב שוב יורד, היא תשבה אתכם עם הטקסטים הכל כך אישיים שלה.
ואז, היא תבחר לסיים את האלבום שוב עם פול דיסטורשיין של ארז והלמות התופים של חזיזה, שניה לפני שהיא "נעלמת וסוגרת את הדלת" כשהיא צורחת "אין יציאה".






היא רק בתחילת הדרך, אלבום בכורה מרגש וחשוף שילך איתי תקופה ארוכה

ואחרי 2 השירים החדשים שנגנה בצוזאמן (א.אמדורסקי צפויה לך הפתעה)
אני ללא ספק מחכה כבר לבא אחריו.  

יום שני, 27 בפברואר 2017

מאיר ישראל - נותן ברגעי ההיסטוריה של הרוק



צילום : Peter Vit


הוא נמצא שם ברקע , בפס הקול של חיי
כשהוא הולם בתופים בשני המקלות שבידיו עם הבייס דראם והמצילות שלרגליו.
מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי.

"אל תקרא לי שחור" של עוזי והסגנונות היה מהתקליטים הראשונים שהיו במדף התקליטים של הורי.

הפעם הראשונה שפגשתי אותו באופן אישי, היתה 30 שנים מאוחר יותר
בהקלטות אלבום הבכורה של אייל בין המוריה.
זו היתה זכות להיות שם בין אגדות רוק
ו"בין השירים" , בשיחות על מוסיקה, הוא סיפר על רגעים בהיסטוריה של הרוק כשכולנו מקשיבים בהתלהבות לפרטים.


הוא סיפר, שהתחיל בכלל לנגן באירועים בלהקה של הדוד שלו כשהמתופף הקבוע שלו הבריז לו מההרכב". מבלי שידע שיום אחד הוא יהפוך לאגדת רוק מקומית ולאחד ממקימי ה"רוק המתקדם" בישראל.
הוא גדל בכלל ברקע של מוסיקה יוונית.
 ואז הגיע הרוק.



2017 תיאטרון תמונע
אחרי שניגן בעשרות אלפי שירים מאז אותו הרגע בלהקת האירועים, ואף הוציא 3 אלבומי סולו משלו , הוא בסיבוב הופעות בשם "נותן ברוק" כשאיתו על הבמה : 
מיכה מיכאלי  -  בס
אייל בן המוריה - בגיטרות ושירה
יואב זילברשטיין -  קלידים.

הם מתחילים את ההופעה בג'אם סשן רוק מתקדם.
"היינו פריקים עם שיער ארוך מהרוק מצד אחד והמוסיקה הישראלית והלהקות הצבאיות שהיו אז חזקות. בצד השני". 
ומיד לאחריו הם ינגנו את שביר.

מאוחר יותר, זילברשטיין יפתיע כשינגן את הפתיחה של Whiter Shade Of Pale 
שיהפוך פתאום ל "ילדים של החיים".

בדיוק באותו הערב, ימלאו 4 שנים למותו של קראוס.
הוא יספר את סיפור ההיכרות בינהם ועל העבודה באולפן, ויגלה שיש 2 שירים בלבד שגורמים לו להזיל דמעה, הראשון מבינהם הוא "אחרי 20 שנה".



הם מנגנים ביחד ארבעתם, כל אחד מפנה את מקומו בעיתוי מושלם ומשתלב עם שאר הנגנים על הבמה.
מאיר יציג אותם ,יספר איך הכיר כל אחד בנפרד "חתולי רחוב" הוא מתאר את ארבעתם, אף אחד כאן לא למד לנגן בצורה מקצועית (מביט מהצד לא היה מנחש זאת).
ומאיר , ברוב צניעותו, כי הוא כזה , תמיד מדבר בגובה העיניים , יפרגן לכל אחד מהנגנים ברמה האישית.
והם ינגנו את "מלך הרוקנרול" מאלבום הבכורה של של אייל.



עלילות "מחשך מצריים" ב"תמוז".

הוא יספר על אריק אינשטיין ויקדיש לו פרק שלם במופע , הוא חסר לו.
לאריק היה הרגל להצמיד שמות לאנשים.
"לי הוא היה קורא "מחשך מצריים", הפוך על הפוך על השם.
כשניגן עם אינשטיין , הבין שבניגוד למיינסטרים שהיה קיים בזמנו (הלהקות הצבאיות) אפשר גם לנגן מוסיקת רוק בארץ.
בדיוק כמו זו ששמעו בתקליטים.

באותה התקופה שלום חנוך ואריאל זילבר חממו את סיבוב ההופעות של אינשטיין ומאיר הצטרף אליהם.
"אתם , מתאים לכם "תמוז" הוא אמר לשלושתם וכך בעצם העניק להם את השם.

איך אינשטיין גרם ליצחק להפטר מהצ'רצ'יל ולהפוך לקלפטר , אני כבר אשאיר למאיר ישראל לספר. (וגם מי זו "ושתי פטרוזיליה" לפיו).

אחרי עוף גוזל - הרצועה השניה שגורמת לו להזיל דמעה, הוא יחתום את הפרק על אינשטיין עם קטע קול של אינשטיין לשיר love you שכתב ישראל.

הוא יפעיל את הקהל בשירה בפזמון של "הולך בטל"
יספר על הופעות בנואיבה עם קלפטר ועל האוטובינקי שטיפסה שם הרים וגבעות בדרך.




והערב יסתיים שוב בג'אם סשן שמחבר אותם שוב ביחד על הבמה,  ואחרי משנתו בנושא הרוק בארץ בדיוק כך הוא אמור להסתיים.

שיעור נפלא בהיסטוריית הרוק המקומי מתחילת דרכו ועד היום, מאדם שללא ספק ממיסדיו, אגדת רוק שאת סיפורי "מאחרי הקלעים" שלו  מלווים צלילים מהלהיטים הגדולים בהם ניגן.

ויש לו גם 3 אלבומים שפרט להערה שולית,הוא לא מדבר מזכיר אתם  (וחבל !) וכאן "מול עיניה" שאף צולם בסנטוריני ולאה שבת משתתפת בשירה וקולות רקע
 (צניעות, יוון , כבר אמרתי ?)


לכו להקשיב לצלילים ולסיפורים , ואולי בעוד 10 שנים תהפכו לחלק מהם כשיספר על המופע "נותן ברוק".