יום שבת, 3 בינואר 2015

נעה סגל מסכמת שנה מוסיקלית אישית בפוסט אורח.



פוסט אורח לסיכום השנה. זו הזדמנות ממש טובה להתבונן, לחשוב, להתכוונן.
הייתה לי שנה לא פשוטה במישור האישי, היה בה הרבה כאב, היו סיומים, אתגרים. לצד זה – מקום וזמן ואפשרות לגדול מחדש. כשעוסקים במוזיקה, באמנות, המישור האישי והמישור המקצועי הרי לעולם לא ממש נפרדים, כך שהשברים, תהליכי האיחוי, ההתחדשות והצמיחה זולגים מיד לאמנות ומתבטאים בה. ובאמת, מבחינה מוזיקלית, הייתה לי שנה עשירה ומלאה, ובלוג סיכום שנה הוא גם הזדמנות להוקיר תודה. איזה כיף שאני עושה את מה שאני עושה, לא מובן מאליו.

הרבה דברים קרו השנה, הרבה דברים הבשילו ונשאו פרי. הדבר המשמעותי ביותר בשבילי הוא שעברתי לקדמת הבמה, בהרכב "נעה והסגל" שבו אני שרה ומנגנת חומרים שלי כבר יצא לנו להופיע לא מעט וכיף לשמוע שהתגובות טובות ומה שבטוח, זה מרגש וזה גדול, וזה התאפשר בין השאר בזכות הדברים האחרים שאני עושה, שבהם אני גדלה ולומדת ומתפתחת. כל הרכב הוא אהבה, חוויה, עולם ובעיקר אנשים שאליהם אני מאוד מחוברת.





"NORIA. זה בית "
אחד ההרכבים הוותיקים שבהם אני מתופפת, שבהם גדלתי כמתופפת הוא נוריה [ניר צפתי, דותן מושנוב, אלון פרץ ואורי דרור].
לקראת סוף השנה שעברה הוצאנו אלבום ראשון בשם clear backgrounds, והשנה היינו עסוקים בלהופיע, לקדם ולחגוג את האלבום. אחרי שנרגענו ונחנו קצת הקלטנו סינגל חדש בשם home. גם צילמנו לו קליפ והכול הכול, בהתאם לשם השיר, נעשה על ידינו בבית. נוריה זה בית.



"בין הזמנים, עשר שנים במארש דונדורמה "
במארש דונדורמה הייתה שנה משמעותית ביותר. אחרי עשר שנים של פעילות משותפת הקלטנו את האלבום הרביעי שלנו שנקרא "בין הזמנים", על שם קטע שהלחנתי. זו הייתה פעם ראשונה שבה הבאתי קטע משלי לתזמורת. איזה אושר זה היה לשמוע אותו מבוצע לראשונה בחזרה! ואושר עוד יותר גדול לנגן אותו בהופעת ההשקה שלנו בבארבי, עם צעד ראשוני שלי לכיוון מרכז הבמה:



העבודה על האלבום הייתה הנאה צרופה, וסביבו ובמהלך השנה נוצרו שיתופי פעולה עם אמנים מדהימים, בהם הזמרים ליאורה יצחק ושי צברי, ונגן הקאנון אמיר אלייב. כל אורח לקח אותנו לכיוון חדש, ופתח עבורי דלת למחוזות חדשים של מוזיקה נהדרת ומרגשת. ועוד בסימן התחדשות במארש [ועוד צעד קטן בשבילי] אנחנו שרים! שיר מעולה של אודי רז שיצא בתור סינגל מהאלבום, עם קליפ אדיר:




הרכב נוסף שיש לי העונג לקחת בו חלק הוא פוטומט. זה הרכב יחסית טרי מבחינת וותק, ממש נולד השנה, ומאוד טרי ורענן מבחינת חומרים, היישר ממוחו היצירתי והקודח של נועם ברמן. הנה לדוגמא:



אני חייבת לומר עוד משהו על העבודה עם ההרכב הזה, שחברים בו חוץ מנועם וממני גם ענב אבן-צור [בס], אלון ברייאר [סאמפלים], ושרי כהן [מנהלת קבוצת הווטסאפ שלנו!]. זה אחד ההרכבים שאני הכי נהנית בחברתם, הם פשוט חבורה של משהו בין חננות/ווירדוז/אאווט סיידרים/ הכי קולים וסבבה שיש. אנחנו עושים הרבה שטויות יחד [למשל צילום קליפ גרילה באיקאה שייצא בקרוב] וזה מרגיש קצת כמו להיות שוב טינאייג'רית, במובן החיובי.[ בין השאר כי ענב מורידה את הגיל הממוצע שלנו ל3 בערך.] איזה כיף שהכרתי את פוטומט.

עוד דברים שקרו השנה הם שבמסגרת העבודה עם אדם ג'יימס המוכשר והמבריק [ולראייה, שיר התגובה שלו לhappy של פארל וויליאמס: https://www.youtube.com/watch?v=v5KfXdUQ9VM ]

הצטלבו דרכיי שוב עם הבסיסטית הנהדרת רינה שוגל, ואחרי שאדם זנח אותנו לטובת לימודים בארה"ב, הקמנו יחד עם הגר לוי, מיטל סיידוף ודנה איילון המעולות הרכב בנות [ואני מתכוונת לבנות בנות!] של קאברים ללהיטי פיפטיז וסיסקסטיז. ההופעה הראשונה שלנו הייתה הצלחה מסחררת בכנס פסיכולוגים חינוכיים בטבריה. באופן קצת מפתיע זה היה אחד הערבים הכי רוק'נרול בחיי. בחיי!

גם "אף על פי כן" הרכב הסקא-פאנק המעולה [רוברט שילוני, יובל שנהר, ערן אילת, ליאור מור] שוקדים לקראת הופעת ההשקה לאי. פי החדש שלנו "זה לא זז". עדיין אין מה להראות כי זה פאקינג לא זז! אבל עד ההשקה ב24.1 בגגרין זה יזוז, וגם כל מי שיהיה בקהל יזוז. באחריות. אז כדאי להגיע.

אז כן, הייתה הרבה עשייה השנה, וכאמור הדבר הכי משמעותי בשבילי היה הקמת ההרכב שלי "נעה והסגל", עם חברי הסגל המופלאים יובל שנהר על הגיטרה, גיא גולדשטיין על הבס ועודד אלוני המפיק המוזיקלי הרגיש המדויק והחכם. לבצע ולשיר חומרים שלי על במה זו ממש הרפתקה חדשה.

דיברתי בתחילת הפוסט על כאבים, סיומים ואתגרים ובינתיים הכל נראה די דיבידי דיבידם... אבל עם הסגל זה משהו קצת אחר, זו התמודדות, זה אתגר, זה לימוד, וזאת לגמרי אני. בשירים שלי אפשר לשמוע קצת מהכאב, קצת על התהליך, ולראות את ההתחדשות. במשך הרבה שנים כתבתי טקסטים, והנה עכשיו משהו הבשיל, משהו זז, התחלתי להלחין והשנה גם קיבלתי ביצים לעלות עם זה לבמה ולא רק לעלות לבמה, אלא בפעם הראשונה בחיי גם לשיר, שזה לא פשוט בכלל. התרגשות שלא הכרתי, אנרגיות שלא הרגשתי, הכל חדש, ומרגש וממלא. מוזמנים לבוא לראות את זה קורה, אנחנו מופיעים בלבונטין 7 ב13.1.15 ב22:00.



הלוואי שנזכה כולנו עוד פעם, לאהבה, להתרגשות, להתחדשות. ואשריי שזכיתי. אשריי שזכיתי במוזיקה. מזל שיש מוזיקה.

שנה טובה.



2 comments:

  1. איזה יופי של עשייה מגוונת ומשמחת! שיהיה בהצלחה!

    השבמחק
  2. פשוט מרגשת

    השבמחק