מעבר לכביש 6 - לא רק צבע אדום, יש גם מוסיקה טובה

"מעבר לכביש 6" 

הרכב מוסיקלי דרומי עם אמירה גאופוליטית.
דרום זה לא רק אזעקות ועפיפונים או מרבדי כלניות לשעבר, יש פה גם יצירה מוסיקלית ופסטיבלים והרכבים שחיים ונושמים תרבות ומוסיקה. 

הכרתי אותם לפני שנה , כש"שולמית" עמדה שם לצד הבאר במדבר והמתינה , חכתה שהוא יחזור וזה למרות שידעה שזה, כבר לא יקרה. 

סינגל נוסף "שנית מצדה"  שיצא השבוע
מספר על המקרים שבהם השגרה שלך (גם אם היא מורכבת מאזעקות בזמן הקלטות או חזרה) 
נעלמת בשניה בשיחת טלפון אחת שמביאה בשורה לא קלה. 
"שינוי רגעי שמתניע תגובה מהירה ויכול להניע ריצה שנמשכת כל החיים"
שוב נגיעה ב"חוסר אונים/ חוסר ברירה" ונגיעה בפחד. 

את המילים כתבה יעל דוד לאחר הודעה שתפסה אותה בשיא המטלות היומיומיות בה עודכנה בניסיון התאבדות של דמות קרובה אליה ומכאן ההקשר ל"שנית מצדה" 

האלבום בהפקתו של יוסי שטרית, משלב את ההשפעות המוסיקליות של חברי ההרכב 
(החל מאולדסקול רוק דרך נקמת הטרקטור ועד לגארבג') 
ומחבר את הצלילים שמתיישבים בדיוק עם הטקסטים החזקים ולעיתים המורבידיים.  

ב21/08 הם משיקים סינגל בצוזאמן.

אלכס טופל - חייב את השריטה.

את המוסיקה של יציאת חרום הכרתי לקראת סיום השירות הצבאי שלי בסוף שנות ה90 , דיסקים עם אוספי שירים שעברו בין חברים ו 2 רצועות שלהם שהיו שם , שירים שמציינים תקופה. 

איפה שהוא בדרך , הם נעלמו והתפצלו , אבל בדיוק עשור מאוחר יותר ב2008 יצא אלבום נוסף בשם "צעקה אחת ארוכה" שלאחריו שוב שתיקה ארוכה.

2018 - אחרי ש"חישב מסלול מחדש" אלכס טופל יורה אל השמים באקדח של שירים כי הוא "חייב את השריטה",   יש בו עדיין את אותו "המרד כמו אז" 

עם הטקסטים האישיים משלבי המחאה "צועק אל השמיים" עם הדיסטורשנים. 

ובראשון הקרוב בזאפה , הוא משיק אלבום חדש.

Cheche milito - סקס אפיל של סולן גראנג' וקול של בלוזר בן 80.

"תקשיב שניה" תומר אומר לי בהודעה שמכילה לינק לסקיצה באינבוקס, "אתה תאהב את זה".
והוא צדק.
כשניסיתי להבין במי מדובר , הגעתי לדף פייסבוק עם תמונה של שועל ושם מוזר ,כשחיפשתי בגוגל , וגם בטרנסלייט כדי למצוא משמעות חבויה לשם ולא מצאתי כלום, הסתקרנתי עוד יותר.

מאוחר יותר כשהשם שלו הופיע בליינאפ של ערב המחווה לקאש, כשהגיע תורו נכנס לבמה בחור בן 24 לבוש מעיל עור ג'ינס משופשף, וגיטרה תלויה על הצוואר, המחשבה הראשונה שקפצה לי לראש היתה, מה לעזאזל ל"ילד הזה ולקאש"
- ואז הוא התחיל לשיר.
סקסאפיל של סולן גאראנג' מה ניינטיז עם קול של בלוזר בן 80.

ואז הגיע Trakcs.

הסינגלים שלו קיבלו שבחים והשמעות בתחנות הרדיו השונות.
כשהגיע לצפון להופעת סולו , רק הוא וגיטרה
הקהל נשבה בקסמיו בזמן שביצע חומרים מקוריים שלו לצד קאברים , ובעל המקום כבר ניגש לסגור איתו תאריך להופעה הבאה.
אמנם המראה הראשוני מטעה, אבל למרות גילו הוא כבר "שועל קרבות" שהספיק לחוות לדברים והבגרות הזו שבאה עם ההתמודדויות השונות בהחלט משפיעה על הקול היחודי והיצירה שלו.

אז "מה עובר לו בראש" בזמן שהוא על הבמה ? בראשון הקרוב, שנה וחצי אחרי שגיליתי את המוסיקה שלו , כבר לא לבדו על הבמה וכשהרכב שלם לצידו , הוא יבצע חומרים חדשים ואולי גם בין לבין ישתף בתהליך היצירה ומי יודע אולי גם יחשוף סופסוף את המשמעות המסתתרת אחרי שם הבמה.

ואני בהחלט מתכוון להיות שם.

גדי לבנה - שומר על קרבה בלב

כבר שנים שאני מקשיב לתוכניות הרדיו שלו
האיש שבכל "ערב עירוני"  ליווה אותי עם הקול הרדיופוני שלו ב88fm ובזכותו גיליתי כל פעם מחדש
מוסיקה חדשה בהמשך הגיע גם "המרתף של גדי" שם הוא השמיע, נתן הזדמנות וטיפח את סצנת הבלוז המקומית , החל מאגדות בלוז מקומיות ועד להרכבים חדשים שבתחילת הדרך.

ובכל פעם הוא סיים את התוכניות שלו עם המשפט הקבוע "שמרו על מרחק בכביש וקרבה בלב"
עם סגירת 88fm התפנה לו זמן למחשבה, והאיש שחינך כאן דורות שלמים של קריינים ומוסיקאים, אוזר אומץ יוצא מהמרתף עובר אל קדמת הבמה ומוציא סינגל בלוזי ראשון למילים שכתב וללחן של
לימור בלס.
והטקסט כמו הסלוגן של גדי,  מדבר כמובן על הקרבה שבלב "אהבה שאהבתי ועל זו שאוהב"
בלוז שמחבר בין האולדסקול לעכשיו.

את הקליפ ביימה וצלמה שרון שפירא.
ואם "חי בערב" היתה עדיין קיימת, בטוח ירון היה מפתיע אותו ובוחר בו לשיר השבוע.
תקשיבו לזה..

Chen levy - she is down with it

בהתחלה, היא בכלל גנזה את האלבום.

הפרפקציוניזם שלה, לא הניח לה לשחרר אותו 

ואז בשיא גובה על פסגה באירלנד 

היא ובן הזוג שלה ברגע אישי ומרגש צלמו את עצמם שרים בספונטניות  פרסמו את הוידאו בדף הפייסבוק שלה.

היא הופתעה לגלות שבתוך יומיים הוא הגיע למעל 120 אלף צפיות.

באותו הרגע , הבינה שהיא צריכה לשחרר והאלבום צריך לצאת 

כשפתחתי את האלבום ולחצתי play כבר בצלילים הראשונים , הבנתי שיש כאן משהו מיוחד ושונה מגל האלבומים שיצא בתקופה האחרונה, הקלידים הדרמתיים לצד המקצב שמשתנה ברצועה שפותחת אותו "בלעדי" ומרמזת על הדרך שהיא עברה. 

כשהרצועה השניה Hide and seek מגיעה

אתה כבר צולל אל תוך הצלילים כשהקול שלה מושך אותך פנימה ובא לך לצאת לשחק איתה "מחבואים" כמו שהיא מבקשת , העיקר שתמשיך לשיר. 

ואחרי שגרמה לך לרצות להמשיך ולהקשיב היא תשלוף את הרצועה השלישית והמקפיצה עם הקליפ המושקע שתגרום לך לרצות לרקוד או לתופף על ההגה בזמן נהיגה.

אחרי הקטע האינסטרומנטלי ברצועה החמישית
היא תחזור לעברית, היא מבצעת את "כמו ים"
שקשור לסיפור האישי שלה , האלבום מוקדש לאבא שלה שנפטר, והיה ימאי , בהופעה היא תספר איך היה חוזר בכל פעם כשהיתה ילדה והיא גם תדמע על הבמה בזמן שתבצע אותו.
כשיוני רכטר שיתף את הביצוע של השיר בדף הפייסבוק שלו והחמיא לה , היא כבר קיבלה את ה"חותמת" שמצאה את ה"משוואה" הנכונה שחיפשה ברצועה השניה באלבום.

ג'אז, בלוז, פופ , soul
היא עוברת מאחד לשני על הבמה כמו מג'נגלת בהם במיומנות שבכל אחד מהם היא תרגש את הקהל בקולה המדוייק , כשתשיר "אבא חזר מאילת" בכמו ים, היא תגרום לקהל לדמוע ו Down with it היא תגרום לו לרקוד ולשמוח בזמן שבורוכוב יחליף כלים וספי צזלינג יעלה עם החצוצרה שלו להתארח. 

"בגיל 30 מצאתי אהבה, את האלבום כתבתי לפני כן חוץ מאת השיר הבא"  היא תסיים את ההופעה עם OZ - השם של בעלה , שכמו הקוסם מארץ עוץ הגיע, שלף אותה בקסם ממבצר ה solitude 

(הרצועה האחרונה באלבום) ושם , בירח הדבש על פסגה באירלנד גרם לה לחזור ולהאמין במוסיקה שלה. 

אני כבר מחכה לאלבום הבא.

רכבת השדים של מרקו פולו

כשאתה ראש ל40 שודדים , בשגרה שלך אתה חייב להיות מאצ'ו, להפגין גבריות 24/7 ולא להראות חולשה לרגע. ואלישע הוכיח את זה לא מזמן בדף הפייסבוק שלו.
ולמרות שהוא וה 40 בדרך לאלבום שני,
לקראת גיל 30 הוא שובר את שגרת המאצ'ו,  מצרף אליו את אלוף הארץ בקרטה, אחד כזה שגם יודע לנגן על כל כלי שנדרש (המפיק המוסיקלי והשחקן אלדר ברנטמן AkA אלדי) , ביחד הם לוקחים את הספינה של מרקו פולו ויוצאים למסע בארצות חדשות של רגש בחיפוש אחר הגבר החדש.

אחד כזה שלא מפחד להזיל דמעה, להתקשר ביום שאחרי ולכתוב את מה שיש לו להגיד מבלי להסתתר אחרי דיסטורשן.

סינגל שני עם טקסט "אמיתי עד כאב".

Reudor - Mom , just not to be like you

אחרי שהחזיק חזק במדרון באלבומו הקודם.

הוא חוזר בוגר יותר, מוכן יותר וחשוף פי שתיים.

הוא הוציא אלבום בכורה שכיוון יותר למיינסטרים

זכה לביקורות טובות ולהשמעות, אבל עדיין לא מספיק.

וריאלטי המוסיקה שהשתתף בו , גרם לו להבין שהוא צריך ללכת אחרי האמת המוסיקלית שלו. 

הוא גדל בבאר שבע , ואת השם המיוחד שלו ראו-דור בחרה אמא שלו.

במקצב ווסטרן מדברי (אמרנו כבר באר שבע) 

הוא פונה אליה , והפעם באנגלית.

"Ive taken the tests, just not to be like you"

במקביל בפרופיל הפייסבוק שלו ביום האזכרה שלה הוא יכתוב 

" הלוואי ויש עולם הבא ואולי את רואה, שהבן שלך הוא עוף חול , לא נגמר , לא מתייאש, לא מוותר". 

הוא חוזר , והפעם זה בהחלט משהו משלו.

May - Stay

אחרי הקליפ המושקע עמוס הלוקיישנים לDictator
ושהכריזה ב universe control 
שהוא והיא נלחמים בכוחות המשיכה
בסינגל החדש שלה שהקליפ שלו צולם במקום אחד אבל מושקע לא פחות באיפור ותפאורה,
היא מבקשת ממנו Stay.

היא כבר הספיקה לחמם את Deep purple ביחד עם אפרקו , להעלות מופע רוק משותף עם בן הזוג שלה , בן שופן
ובמאי הקרוב, היא משיקה את אלבום הבכורה.

טקסטים לא מתפשרים שמדברים על רגשות סוחפים וגם מחאתיים.
ובטקסטים שלה היא קצת אוהבת "להרחיב את המסגרת" ולא להיות קונקרטית מדי.
הסיפור הולך ונבנה ככול שהשיר מתקדם ומקבל תפנית כשהוא מסתיים.

אם היה כאן סולו גיטרה, הוא היה הופך את הרצועה לבלדת רוק קלאסית ודביקה , ומאי ושופן מבריקים בהחלטה לא להוסיף אחד כזה.
כמו גורמים לך להבין שמשהו לא מתרחש כמו שצריך בסיפור העלילה של השיר.

משכנעים אותך להשאר, להקשיב לשאר הרצועות
ולהמתין לשאר האלבום.

עומר מושקוביץ - כתבו עליה

אחרי שהתגנבה לחתונות אמיתיות וצלמה קטעי וידאו ל"קל להתאהב בי" 

הפעם , הקליפ של הסינגל החדש שלה "כתבו עלי"

צולם באמצעות אפליקציית musically
והוא משלב את הציניות והטקסט הלא קל והמלא הומור עצמי שלה , "פה כמעט קיבלתי תפקיד ראשי" היא שרה כשברקע הבימה , we all wanna be big stars הקאונטינג קרוז שרו פעם , זה תופס במיוחד בתקופה הנוכחית מלאת האפליקציות.
ומושקוביץ' גם היא רוצה
בינתיים המוסיקה הפופית שלה גורמת לך לקפץ בשמיעה ראשונה , ואז גם לחשוב כשאתה מקשיב בפעם השניה לטקסט.
היא מצרפת אליה קליפים יחודיים כשהיא מצליחה להגיע  גם לדור הצעיר יותר ולגרום לו להקשיב לה , עובדה שכוכבניות רשת מופיעות בקליפ לצידה.

עד שהיא תהיה פופ סטאר
ב21/04 היא משיקה את הסינגל החדש בתיאטרון תמונע.

עלמה קלברמן - שדה

בפעם הראשונה שראיתי אותה מופיעה עצרתי את עגלת התאומים שלי מחוץ לקניון ברחובות.

2 ילדים בהופעת רחוב עם גיטרה, עומדים ומבצעים קאברים שצריך הרבה אומץ לשיר אותם ובמיוחד מול קהל, בשיר השני , כבר התחלתי לצלם. 

שנתיים מאוחר יותר פגשתי בה בשוב והפעם על המסך, כשהשתתפו בריאלטי. 

ועכשיו היא כבר בוגרת יותר, לא רק בגיל 

הטקסטים והלחנים כבר שלה - יש לה גוון קול שראוי לשירים משלה ולא עוד גרסאות כיסוי לאחרים. 

אחרי "שקט" הסינגל הראשון והאמיץ שהוציאה 

היא מוציאה סינגל חדש "שדה" 

בפרופיל הפייסבוק שלה היא כותבת 

"אני מרגישה את כולי חשופה ולא יודעת איך לאכול את זה. וכזו הייתה האהבה ההיא, בשקט בשקט, חשופה כולה. וזה הזוי איך להוציא אותו ככה, זה להוציא אותה בעצם מהחדר שלי, הסגור, אליכם. עכשיו זה של כולכם"

היא שרה
"איתך זה הכי גבוה
והכי אפשר ורצוי לנגוע
ובך הכי בא ונראה לי שתמיד יש למה לצפות"

ואחרי שני סינגלים מעוטרים בקליפים מיוחדים, בהחלט יש עוד מה לצפות. 

בחמישי הקרוב היא משיקה את הסינגל ב בר-גיורא החדש, לכרטיסים במכירה מוקדמת לחץ  כאן